נוריאל רוביני, נביא הזעם של המשבר הפיננסי ב-2008, מאמין ש-2023 תהיה שנה קשה יותר ממה שרבים מצפים: האינפלציה לא תרד כל כך מהר, כלכלות רבות ייכנסו למיתון ארוך ושווקי המניות ימשיכו לרדת בשיעורים חדים. בראיון ל"תוכנית חיסכון", רוביני הביע אמון בכלכלה הישראלית אך מזהיר מפני הסיכונים שבמדיניות הרדיקלית לדבריו שמקדמת הממשלה החדשה.
רוביני, כלכלן יהודי-אמריקני, פרופסור לכלכלה בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו יורק, נחשב לאחד הכלכלנים הבודדים שחזו את משבר האשראי העולמי של 2008, דבר שהקנה לו שם עולמי. רוביני גם ידועה בפסימיות שלו, ועל כן מפתיע לגלות שדווקא לגבי ישראל התחזיות שלו לא קודרות כל כך.
הריביות עלו בכל העולם, יש דיבורים על מיתון, איפה אתה רואה את ישראל ב-2023?
"האינפלציה יורדת אך לא מהר מספיק. יש עדיין גורמים שליליים בכלכלה הגלובלית והסיטואציה ברוסיה-אוקראינה תמשיך להיות קשה ולגרום למחירי הסחורות להישאר גבוהים. שוק העבודה הדוק בארה"ב וגם בישראל, והמשמעות היא שהעלאות השכר יהיו גדולות. בענף השירותים מחיר העבודה הוא העלות המרכזית של הייצור, אז אם השכר יעלה משמעותית יותר מהפרודקטיביות, זה אומר שהאינפלציה תהיה מעל היעד של הבנקים המרכזיים. אלה הגורמים שגורמים לי להאמין שאמנם האינפלציה בשיא, אך היא תרד לאט מדי ולא תגיע כל כך מהר ליעד של הבנקים המרכזיים".
"זו סיטואציה קשה, אך הבשורה הטובה לגבי ישראל היא שבשנה שעברה הצמיחה הגיעה ל-6%. למרות שבשנה הקרובה צפויה האטה חדה בצמיחה, שלא כמו בארה"ב ובאירופה בישראל אני לא צופה מיתון. סביר שהצמיחה בישראל יירד מתחת ל-3%, תהיה האטה בפעילות הכלכלית, פיטורים במגזר הטכנולוגי, עלייה ביוקר המחיה ושחיקה של המשכורות הריאליות. וכמובן בנק ישראל העלה את הריבית כבר ל-3.75% ואני חושב שהם יצטרכו לעלות מעל 4%, כלומר המחיר של ההלוואות, למגורים, לרכבים, של אשראי צרכני ולעסקים יעלה, וזה יוביל לעוד לחץ כלכלי על חלק ממשקי הבית ולחלק מהחברות.
"בישראל שיעור האבטלה הכללי נמוך, והוא אפילו נמוך עוד יותר במגזר ההייטק ובקרב העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות. זה גורם ללחץ משמעותי על המשכורות כלפי מעלה. הדבר הטוב בישראל זה שיש צמיחה של האוכלוסייה בזכות הפריון הגבוה והגעת מהגרים מהעולם, בין השאר מרוסיה ומאוקראינה. אז יש גידול קבוע בכוח העבודה שלא קורה באירופה ובארה"ב. ובכל זאת שוק העבודה יחסית הדוק, הלחץ על המשכורות גבוה, וזה יגרום לאינפלציה במחירי השירותים. וכמובן מחירי הדיור עדיין יותר מדי גבוהים והעלייה בשער הריבית יהפוך את המחיר של קניית בית ליקר יותר".
מחירי הדיור עלו בישראל ב-20% השנה, האם אנחנו נמצאים בבועה?
"ובכן המחירים הגבוהים נגרמו בחלקם בגלל ביקושים חזקים, גידול באוכלוסיה, הגירה של יהודים שמגיעים מכל העולם, ויש גם הגבלות מסוימות על כמה בתים אפשר לבנות בחלקים במדינה שבהם אפשר לבנות בכלל. אז במובן מסוים העלייה נגרמת באופן מהותי מביקוש חזק ולא מספיק היצע.
"אבל יש כמובן גם אפקט של בועה, כי כשהריבית הייתה אפסית, הכסף היה מאוד זול ואנשים רבים פנו לרכוש דירות. החדשות הרעות עלולות להיות שאנשים לא יעמדו במשכנתא שלהם. אבל עם הריבית העולה אני חושב שתתחילו לראות את מחירי הדיור קפואים ואפילו נופלים. הנגישות בישראל לרכישת בית היא מאוד נמוכה, ביחס שבין המשכורת הממוצעת למחירי הדיור, אז התיקון הזה היה צריך לקרות מזמן".
בעקבות הבחירות יש חשש שמשקיעים יפסיקו להשקיע פה, האם החשש הזה מוצדק?
"זה תלוי במדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה החדשה. אני חושב שיש סיכון שהמדיניות הפיסקלית תהיה רופפת מדי. ישראל נמצאת במקום טוב מבחינת גירעון ויחס חוב תוצר, אבל אם הממשלה תעביר יותר כסף כדי להיטיב עם קבוצות חברתיות שתומכות בממשלה ותרופף את המדיניות התקציבית שלה, זה יכול להיות בעייתי. גם כי זה יעלה את הביקוש המצרפי בזמן שהאינפלציה גבוהה. בנוסף אם יהיו שינויים רדיקליים בשלטון החוק וזה יכול להפחיד משקיעים זרים ואפילו יזמי הייטק שכרגע מחויבים למדינה. אם הדברים ישתנו באופן קיצוני הם תמיד יוכלו לעזוב למקום אחר, וכוח העבודה הוא מאוד נייד, בעיקר בתחומים האלה".
"ובכן סקטור ההייטק הוא עדיין מאוד דינמי, מאוד רווחי, יש בו המון פוטנציאל להצלחה וזו הסיבה שכסף זר מתעניין בו. אני חושב שקרנות קיימות יישארו כאן אבל אולי, אם יש חוסר ודאות פוליטי, אז אולי יהיה יותר קשה לקבל כסף חדש. אבל הסיכון הגדול הוא לא הכסף הזר, אלא התחושה של היזמים המקומיים שעדיף להעביר את המרכזים שלהם למקום אחר.
"בשלב הראשון של הפיכתה של ישראל לסטארט אפ ניישן, רוב היזמים הישראלים עשו פה אקזיטים ומכרו את החברות שלהם לחו"ל, אך בעשור האחרון היו לכם סיפורים מוצלחים של חברות שנשארו בארץ. ההון בסקטור הטכנולוגי הוא מאוד נייד, והוא רגיש למיסוי ולאווירה הפוליטית. אז זה סיכון פוטנציאלי, זה עדיין לא סיכון ממשי כי זה תלוי בכמה רדיקלית תהיה המדיניות של הממשלה החדשה, אבל זה בהחלט סיכון שכשאני מדבר עם יזמי טכנולוגיה מקומיים אני רואה שהם מתייחסים אליו".
השנה הזו הייתה גרועה מאוד לשווקי המניות, האם 2023 תהיה גרועה יותר?
"2022 הייתה שנה רעה, רוב האנשים מאמינים שהשנה הזו תהיה טובה יותר, בפרט המחצית השנייה של השנה, אם זה נכון אז יהיה מיתון קל יותר בארה"ב ובאירופה במחצית הראשונה של השנה אבל אז אינפלציה תצנח בדרמטיות ותשלח את הבנקים להוריד את שיעור הריבית כבר באמצע השנה. זה התסריט האופטימי ביותר: חצי שנה חלשה בצמיחה, עדיין אינפלציה גבוהה, השווקים בירידות, ואחריה חצי שנה של צמיחה, אינפלציה נמוכה ועליות בבורסות.
"אני יותר פסימי, ראשית אני חושב שהאינפלציה תישאר גבוהה. שנית אני מאמין שהמגמות הגאופוליטיות ישאירו את מחירי הסחורות גבוהים והם גם ישפיעו על הביטחון של העסקים ושל הצרכנים, ולפיכך אני צופה התכווצות בתוצר יותר משני רבעונים, שהאינפלציה תישאר גבוהה ושהבנקים המרכזיים יהיו בדילמה: או להעלות את הריבית כדי להוריד את האינפלציה ל-2%, אבל אז יש סיכון של נחיתה קשה ביותר ושל לחצים כלכליים ופיננסיים משמעותיים, נפילות של הבורסות בעוד 20% ועלות ההלוואות עולה למגזר הפרטי.
"או שהבנקים ימצמצו ויעדיפו לשמור על הצמיחה ועל שוק העבודה, ואז יש סיכון שהם לא יעלו את הריבית מספיק, והאינפלציה, הציפיות לאינפלציה והמשכורות ייכנסו לסחרור. אז הבנקים המרכזיים נמצאים בדילמה קשה כי הם יצטרכו או לקבל אינפלציה גבוהה או לקבל מיתון והתרסקות פיננסית".
לסיכום, רוביני מביע שוב אופטימיות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית:
"אני בהחלט מאמין שישראל תצליח להימנע ממיתון בזמן שרוב הכלכלות המתקדמות ייכנסו למיתון. כמובן שהשנה הזו תהיה הרבה יותר קשה מהשנה שעברה גם לישראל, אבל לפחות תיצלחו אותה בלי מיתון. אני חושב שבטווח הבינוני טכנולוגיה ויזמות טכנולוגית תמשיך להוביל, גם אם מניות הטכנולוגיות יצנחו עוד כי הן היו בהערכות יתר. העתיד של הכלכלה הגלובלית הוא בדיגטציה ובהייפר דיגיטציה. באופן שבו אנחנו חיים, עובדים, לומדים, מתקשרים זה עם זה, הכול יהפוך ליותר דיגיטלי ולכן ענף הטכנולוגיה יהיה במצב טוב ולישראל יש יתרון בהרבה מהטכנולוגיות של העתיד".