אחרי שחסמה את השלמתו לפני פיזור הכנסת הקודמת, הממשלה אישרה השבוע את קידום חוק המטרו בכנסת. מנקודה זו, החקיקה תמשיך בשלב שבו נעצרה לפני חודשים, לקריאה שניה ושלישית. המטרו הוא אחד מהפרויקטים השאפתניים בתחום התשתיות בישראל, ועלותו נאמדת בכ-150 מיליארד שקלים. על כן, למרות שבנאום כניסתה לתפקיד אך לפני שבוע התחייבה שרת התחבורה מירי רגב לבטל את התוכנית, נראה שהתברר לה שהפרויקט נמצא בנקודת אל-חזור.
המטרו צפוי לשרת יותר ה-2 מיליון נוסעים בכל יום בתל אביב ומסביב לה. הקווים יעברו דרך לוד, רמלה ורחובות בדרום ודרך רעננה וכפר סבא בצפון. הרכבות התת קרקעיות צפויות להקל משמעותית על העומס בכבישים, והתוכנית כולה נחשבת להכרחית כדי להשתלט על העומסים, שהופכים כבדים משנה לשנה. ביחד עם הרכבת הקלה - כך תיראה מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב.
אחרי שאושר בממשלה, החוק עובר לוועדת הפנים של הכנסת, בראשה עומד חבר הכנסת יעקוב אשר מיהדות התורה. כשהחוק נמצא בראש סדר העדיפויות של משרדי התחבורה והאוצר, נראה כי ישאפו לסיים את שלבי החקיקה בחודשים הקרובים, ויעבירו לשם כך תקציבים משמעותיים.
מה החשיבות של חוק המטרו?
את פרויקט המטרו קידמו גם בלי החוק, אבל הוא בהחלט יהפוך את התהליך לפשוט יותר. עד כה עסקו בעיקר בתכנון הקווים, והוועדה הארצית לתכנון כבר אישרה את קווי M3 ו-M1 דרום. שאר הקווים נמצאים גם הם בשלבים אחרונים של תכנון ואישור.
חוק המטרו כולל מספר סעיפים שמההווים תקדים של ממש. לדוגמה סעיף שמתיר, בפעם הראשונה, להפקיע קרקעות למטרות שאינן ציבוריות ולגבות קרקע כמס. מטרת העל היא לקבוע בחוק שזהו פרויקט התשתיות שיעמוד בראש סדר העדיפות הלאומי, מה שיאפשר לדרוש מקבלנים לתעדף אותו על פני פרויקטים ממשלתיים אחרים, ויתן לו קדימות הן בביצוע והן בתכנון.
המטרו למעשה מקודם גם ללא החוק, בעזרת "רשות המטרו" שהוקמה לטובת הפרויקט. עם זאת, החוק יחייב את השחקניות השונות לשתף פעולה עם הרשות. החוק קובע תקופה של כשלושה שבועות שניתנת לכל רגולטור, חברת תשתיות ממשלתית או רשות מקומית להיענות לפניה של רשות המטרו. אם לא תעשה זאת, הרשות תיכנס לנעליה - ותפעל במקומה. זה יאפשר לזרז תהליכים בכל הנוגע להזזת כבלי חשמל, צנרת, כבלי תקשורת, כבישים וכל חסם אחר לקידום התכנית.
הסעיפים האלה עונים במידה מסוימת על בעיות שהתעוררו בפרויקט הרכבת הקלה, שם כל רשות מקומית ראתה בפרויקט הזדמנות לקדם את האינטרסים שלה, ואלה עכבו משמעותית את השלמת הפרויקט. לכן, הסמכויות הללו משמעותיות מאוד - ואמורות למנוע הישנות של עיכובים משמעותיים בקידום התשתית.
איך המטרו צפוי להיראות?
תוואי המטרו כבר נקבע, ולא צפוי להיות מושפע מחוק המטרו. לכן, התנגדותה של שרת התחבורה מירי רגב לפרויקט, שלטענתה 'משרת רק את תושבי המרכז', הייתה צריכה להירשם בשלב מוקדם בהרבה.
המטרו יורכב משלושה קווים: קו M1, מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) שיעבור דרך תל אביב. זה הקו שצפוי להסיע את מספר הנוסעים הגדול ביותר, והוא הארוך והיקר ביותר בתכנית. עלות הקמתו הכוללת - 82 מיליארד שקלים; הקו השני, M2, יחצה בין מזרח ומערב, ויעבור מדרום בפתח תקווה, דרך רמת גן, הישר לתל אביב; הקו השלישי, M3, בצורת חצי מעגל, יחבר בין שני הקווים הראשונים כך שאפשר יהיה לעבור בינהם בקלות.
עוד לא הוחלט בדיוק באיזה סדר יוקמו הקווים, אבל העבודות כן צפויות להתבצע בהדרגה, על מנת למנוע עומס מיותר על התשתיות העמוסות גם כך. עם זאת, השלמתו כן צפויה בשנים הקרובות, משום שמדובר בפרויקט משלים לרכבת הקלה.