הבנק המרכזי האמריקני (פדרל ריזרב) החליט הערב (רביעי) להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.75%-5%. הקונצנזוס בקרב סוכנויות הדירוג והבנקים היה שהפד יעלה את הריבית בשיעור זה, אך אחרים העריכו כי הוא ישאיר את הריבית ללא שינוי, זאת על מנת לתת למניות הבנקים זמן להתאושש - ולא להוסיף עול נוסף על השוק, ששרוי גם כך באי ודאות. ההחלטה הגיעה למרות המשבר בבנקים שהתבטא בקריסת סיליקון ואלי בנק וסיגניצ'ר וגם במשבר בבנק השוויצרי קרדיט סוויס. 

סיקור N12

יו"ר הפד ג'ום פאואל חשף כי בבנק שקלו לעצור את העלאת הריבית בעקבות משבר הבנקים. הוא הסביר כי "תהליך הורדת האינפלציה חזרה ליעד של 2% הוא תהליך ארוך שעשוי לכלול מהמורות". הוא הוסיף כי האירועים האחרונים הבנקים היו עלולים לגרום להידוק האשראי וזה הביא ל"ריכוך הצעדים של הבנק המרכזי".

אנשי המועצה המוניטרית של ארצות הברית נאלצו אם כן לאזן בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה, ונדרשת העלאת ריבית נוספת על מנת "לצנן" אותה ולהפסיק את עליות המחירים שמקשות על הציבור האמריקני. מצד שני, סביבת הריבית הגבוהה מפחיתה את יציבות הבנקים - והביאה לקריסתו של סיליקון ואלי בנק. עבור הבנקים ו-וול סטריט, אי העלאת הריבית הייתה מגבירה את היציבות ומספקת "מרווח נשימה".

עם זאת, מומחים כלכליים העריכו כי אי העלאת הריבית, או העלאת ריבית נמוכה, עשויה לגרום לבנק המרכזי "לפספס את המועד" למתן את האינפלציה. את השפעת העלאות הריבית על המחירים והכלכלה רואים בדרך כלל רק כעבור חודשים, וייתכן שבסוף האביב האמריקנים יבינו שהמחירים ממשיכים לעלות - והעלאות הריבית המדודות לא סייעו. לכן, בנקים מרכזיים אחרים, וביניהם נגיד בנק ישראל אמיר ירון, מעדיפים העלאות חדות כעת - שיחסכו כאב בהמשך.

בראיון ל-CNN, שבו עסק גם במשבר החוקתי במדינת ישראל, אמר הנגיד ירון כי הוא צופה שהריביות בעולם ימשיכו לעלות, ויישארו גבוהות לאורך זמן: "להפסיק בהעלאות כרגע זה מסוכן, כי אם נפסיק מוקדם מדי האינפלציה תחזור לנקום בנו", אמר ירון. הוא והוועדה המוניטרית של ישראל יתמודדו עם ההחלטה הקשה ימים ספורים לפני ליל הסדר, ב-3 באפריל.