שיעור האבטלה עלה בחודש האחרון, ונאמד בדצמבר על 4.3% לעומת 4.1% בחודש נובמבר. מדובר בכשמונת אלפים ישראלים נוספים שלא מועסקים בשוק העבודה, בסך הכול כ-190 אלף איש. יחד עם המתייאשים מחיפוש העבודה, מדובר כבר בכ-5% מהאוכלוסייה הבוגרת, כ-240 אלף בני אדם - כך על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (שני).
נתון נוסף שפרסמה הלמ"ס הוא מספר המועסקים במשק. בדצמבר הנתון הזה הגיע ל-4.25 מיליון ישראלים, גידול של כ-40 אלף משרות לעומת נובמבר 2022. שיעור התעסוקה עלה מ-60.6% ל-61%. נתון זה יכול להסביר את התנודתיות הקלה כלפי מעלה בשיעור האבטלה. העלייה בשיעור התעסוקה מראה שעובדים שלא עשו זאת עד כה - החליטו להצטרף למעגל העובדים, יכול להיות שהסיבה לכך היא ההתייקרויות שלא מאפשרות להתקיים מדמי אבטלה.
עוד מציגה הלמ"ס כי אחוז הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, יחד עם הבלתי מועסקים נותר 5.1%. כשמצרפים אליהם את שיעור המתייאשים מחיפוש עבודה מגיעים כבר ל-5.5%, עלייה לעומת 5.4% בחודש הקודם.
המתייאשים מחיפוש עבודה הם כל בני ה-15 ומעלה שהיו מעוניינים לעבוד וחיפשו עבודה ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר, למעט בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם משום שסברו שאין עבודה המתאימה להם. קבוצה זו החליפה מיולי אשתקד את הנתונים על מי שלא מחפשים עבודה מסיבות הקשורות בקורונה, לאחר שקבוצה זו הצטמצמה.
נתון האבטלה הפך תנודתי מאז משבר הקורונה. הוא רלוונטי במיוחד עבור נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שמסתכל על נתוני התעסוקה כאחד מהמדדים המשמעותיים ביותר להשפעת השינויים בריבית. שיעור אבטלה גבוה מעורר חשש ממיתון ומשמעותו שהשפעת הריבית הגבוהה על המשק כבדה מידי. עלייה עקבית בשיעור האבטלה עשויה לגרום לנגיד לעצור את מהלך העלאות הריבית כדי למנוע מיתון, אך זה עדיין לא המצב.
נתון נוסף שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא התוצר המקומי הגולמי. בהתאם לתחזיות, הצמיחה במשק ברבעון השלישי עמדה על קצב שנתי של 1.9%.