עובדת בצורה איטית ולא אפקטיבית - ומהווה מכשול במלחמה בטרור, כך עולה מדוח מבקר המדינה על הרשות לאיסור הלבנת הון שפורסם היום (שלישי). לדברי המבקר, ישנם כשלים משמעותיים בכל שלבי פעילותה של הרשות. היא אוספת מידע בצורה לא אפקטיבית, מנתחת אותו בצורה מסורבלת ואף מאבדת חלק ממנו בתהליך. גם הדוחות שהיא מפיקה מגיעים לרשויות האכיפה באיחור ובכך תרומתם לתפיסת עבריינים מועטה.
הלבנת הון היא פעולה שמטרתה להעמיד חזית חוקית ותמימה עבור כספים שקשורים לפעילות עבריינית. בדרך כלל, מדובר בכספים או ברכוש שהושגו בעבירה, ואותם גורמים עברייניים מנסים להסתיר את מקורו על מנת לעשות בו שימוש. בישראל, הלבנת הון משמשת פעמים רבות למימון תשתיות הטרור.
תפקידה של הרשות לאיסור הלבנת הון הוא לקבל דיווחים מהגופים הפיננסיים על פעילויות חריגות ובלתי חריגות של העברת כספים. פעולות רגילות שיעברו לטיפולה נוגעים בדרך כלל לפעולות בסכומים חריגים, או העברת כספים מיעדים חריגים. פעולות חריגות יעלו חשד - לדוגמה עובד שטיפל בלקוח שביקש להעביר כספים והתנהג בצורה חשודה, או דפוס העברות חריג. בנוסף, מקבלת הרשות לאיסור הלבנת הון מידע מרשויות בחו"ל וממקורות ממשלתיים וחיצוניים, מסווגים ופומביים. את כל אלה היא מכניסה למאגר מידע עצמאי, ומבצעת ניתוח ודיווח של אירועים שבהם יש חשד להלבנת הון.
התנהלות שפגעה בפעילות גופי הביטחון
המבקר איתר תקלות כבר בשלב קליטת המידע אצל הרשות לאיסור הלבנת הון: בשנת 2020 קיבלה הרשות מהגופים המדווחים (בנקים ורשויות) 2 מיליון דיווחים רגילים, ו-113 אלף דיווחים חריגים. בתקופה שנבדקה - יותר ממחצית מהדיווחים הועברו ידנית ולא בפורמט דיגיטלי שקיים במערכת.
כמו כן, שיעור ניכר מהדיווחים הגיע באיחור והרשות לא הודיעה למפקח על הבנקים כי הם מאחרים בהגשת הדוחות, ולכן הוא לא קנס אותם. חלק מהדיווחים הגיעו גם בשנה איחור מהמועד האחרון להגשתם. המבקר קבע כי דפוס הפעילות הזה פוגע ביכולתם של גופי האכיפה והביטחון לאכוף את הדין בתחום איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, ופוגע במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. עם זאת, גם אחרי שהמידע מגיע לרשות לאיסור הלבנת ההון, הטיפול בו מתעכב.
על פי הדוח, כ-62% מהדיווחים החריגים שהוזנו למאגר בשנים 2017-2021 הוזנו באיחור. כמחצית מהדיווחים שהתקבלו בצורה לא מובנית, כלומר לא בהתאם לפורמט המקובל, הוזנו במאגר באיחור של חודשיים עד שנה.
לעיכובים האלה יש משמעויות מרחיקות לכת - הרשות אמורה להעביר לגופי הביטחון את המידע הנדרש לחשיפת אותם מלביני הון, שמשמשים פעמים רבות תשתית כלכלית לטרור. העיכוב בחשיפת אותן רשתות כלכליות מעכב את סיכול אירועי הטרור.
ממצאי הביקורת מעלים התנהלות לקויה ופיגורים של ממש בהעברת מידע לרשויות האכיפה והביטחון. בשיחות שערך המבקר עם הפרקליטים שמטפלים בהלבנת הון, עלה כי 27% מהתיקים שבוצעה בהם תפיסת רכוש מכוח חוק איסור הלבנת הון בסך כולל של כ-20 מיליון ש"ח, לא כללו שום מידע שהפיקה הרשות. לפי סקר שערך בקרב הפרקליטים, ב-60% מהתיקים שבהם טיפלו, תרומתה של הרשות לביסוס תשתית עובדתית חדשה היה אפסי.
תגובת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "למבקר המדינה תפקיד חשוב בשיפור תפקודם של גופים ציבוריים במדינת ישראל. לפיכך, במשך שלוש שנים שיתפה הרשות פעולה באופן מלא עם צוותי הביקורת במטרה לעמוד ברף הגבוה ביותר. הרשות מתייחסת במלוא הרצינות להמלצות וכבר במהלך התהליך, ואף קודם לכן, החלה לפעול ליישומן, תוך נטילת אחריות על תיקון הממצאים, כדי להמשיך ולשפר את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור במדינת ישראל. בכלל זה, הרשות שותפה למסקנות הנלמדות מדוח המבקר, לפיהן ראוי להגדיל את המשאבים העומדים לרשותה, באופן שיאפשר את זירוז היישום וההטמעה של ההמלצות.
"נדגיש כי הביקורת הצטמצמה לבחינת רכיבים מסוימים וחלקיים מאוד בפעילות הרשות ואינה מלמדת כלל על פעילות הרשות המוערכת מאוד בארץ ובעולם. ארגון ה-FATF, כוח המשימה הבין-לאומי, אשר קובע את הסטנדרטים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור לכל מדינות העולם, העניק לרשות את ציון האפקטיביות הגבוה ביותר שניתן בעולם - הרשות השיניה בהיסטוריה שזכתה בציון זה. בנוסף, במהלך התקופה הנבדקת זכתה הרשות פעמיים בפרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון האגמונט העולמי וכן זכתה בפרס נציב שירות המדינה להתייעלות. הרשות שמחה להיווכח שגם המבקר לא מצא ליקויים משמעותיים בחלק הארי של פעילותה, שהוא העבודה האופרטיבית מול משטרת ישראל בכלל והיחידות הארציות בלהב 433 בפרט, וצוותי החקירה המשותפים עם רשות המסים בחקירות פשיעה חמורה, עבירות כלכליות ועבירות הלבנת הון".