עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר התריעו הבוקר (שני) נגד המהפכה המשפטית. במסמך שעליו חתומים בין השאר המנכ"לים לשעבר קרן טרנר שכיהנה כמנכ"לית האוצר והתחבורה תחת השר ישראל כ"ץ, שאול מרידור שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכמנכ"ל משרד האנרגיה תחת השר לשעבר יובל שטייניץ, ויוסי קוצ'יק שכיהן כמנכ"ל משרד רה"מ תחת רה"מ לשעבר אהוד ברק, נטען כי השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה והחברה בישראל - חמורות ביותר. "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת-טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל", כתבו המנכ"לים לשעבר במסמך. לקריאת המסמך המלא: לחצו כאן.
בין החותמים על המסמך, מנכ"לים ומנכ"ליות רבים שעבדו בממשלות נתניהו השונות. לדבריהם, "ההערכה והיציבות שלה זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם, תוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי, ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק".
החותמים ציינו: "המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך-צמיחה הוא עניין עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן, מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
"אנו מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", הוסיפו. "הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבין-לאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי".
"הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם", טענו המנכ"לים לשעבר. "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמה, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 בידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי".
"הפגיעה ביכולת הממשלה ובחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההיי-טק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק", המשיכו המנכ"לים לשעבר. "פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות היי-טק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההיי-טק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל".
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, בהם אלה של זוכה פרס הנובל דאגלס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית".
"המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית, והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך-צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים. על-כן, אנו מתריעים בתוקף נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".
המנכ"לים לשעבר שהתריעו הבוקר נגד המהפכה המשפטית, מצטרפים ל-310 הכלכלנים שחתמו בשבוע האחרון על "מכתב חירום" נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. בין השאר ציינו החתומים, בהם זוכי פרס נובל, חתני פרס ישראל ואחרים, כי "הרפורמה במערכת המשפט עלולה לגרום לירידה בדירוג האשראי של ישראל, לנטישת משקיעים ולבריחת מוחות".
במקביל, השקל הבוקר המשיך להיחלש מול הדולר והאירו. אחרי הירידה במניות הבנקים ועל רקע האזהרות מהמהפכה המשפטית, הדולר המשיך לזנק לעומת השקל, וכך גם האירו והליש"ט שעלו ועומדים נכון להבוקר על 3.77 שקלים ו-4.3 שקלים בהתאמה. בדוח שפרסמו בנקי ההשקעות המובילים בעולם נקבע כי ערך השקל ימשיך לרדת, ללא קשר לחקיקה הצפויה.
היחלשות השקל מצטרפת גם לירידות החדות שחלו במניות הבנקים, ובהן בבורסה בתל אביב אתמול שמחקו בממוצע 4.3%. הירידות הגיעו על רקע האזהרות של חלק ממנהלי הבנקים הגדולים מהשלכות הרפורמה המשפטית בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע. בין היתר נטען כי תועדו משיכות ראשונות של פיקדונות בהיקפים קטנים מהבנקים. בנק ישראל הבהיר כי אין אינדיקציה למשיכות משמעותיות.