מכה בכנף, או משבר בענף? כמעט כל חברות ההיטק הישראליות חשופות במידה כזו או אחרת לקריסתו של "סיליקון ואלי בנק", שנסגר לפעילות בסוף השבוע האחרון. הבנק, ששירת בעיקר חברות טכנולוגיה, נקלע לקשיים עקב עליות הריבית. תוך זמן קצר, הלקוחות הוציאו עשרות מיליארדי דולרים, ולרגולטורים האמריקנים לא נותרה ברירה אלא לסגור אותו. עמוק בבוץ הזה נותרו חברות ישראליות רבות, שלפי הערכות לא הספיקו לשחרר בזמן מיליארדי שקלים.
- קריסת הבנק: יוקם צוות ייעודי לבחינת ההשלכות על חברות היי-טק ישראליות
- "הרבה חברות נתקעו בלי כסף, הולך להיות בלאגן גדול"
- מה יקרה לחברות אחרי נפילת הבנק של ההיי-טק?
כמעט לכל חברה ישראלית יש חשבון בבנק
"כל המשקיעים הגדולים התקשרו ונתנו הוראה מידית להוציא את הכסף כמה שיותר מהר, בלי לשאול שאלות", סיפר ל-N12 היזם שאול אולמרט, מנכ"ל פיגי. "כל מי שאני מכיר הצליח להוציא את הכסף מהעו"ש, אבל מי שהכסף שלו היה בפיקדונות לא יכול היה למשוך אותם מהרגע להרגע, והכסף הזה כרגע בסימן שאלה. הכול קרה מאוד מאוד מהר, כל אחד מפחד להיות הפראייר שאכל אותה והשאר יצילו את עורם, אז כולם מיהרו להציל את עורם".
לסיליקון ואלי בנק, SVD, יש אחיזה חזקה בקרב חברות הסטארט אפ הישראליות. הבנק מציע לחברות האלה פתרונות שמותאמים להן, כשבבנקים ה'מסורתיים' בדרך כלל נרתעים מכך שחברות רבות מצליחות להראות תזרים חיובי רק בשלב מאוחר יחסית. "הם הפכו להיות בנק בוטיק של חברות בעולם ובפרט בישראל. כאן יש רגולציה גבוהה, מערכת בנקאית מסורתית, והם זיהו את ההזדמנות הזו", מספר אולמרט. "כמעט אין חברת סטארט אפ, קטנה או גדולה, שלא נעזרת בהם, כמעט לכל חברה שאני מעורב בה יש חשבון בסיליקון ואלי בנק".
אז עד כמה המשבר הזה יכול להשפיע על הענף הישראלי? את זה נגלה בימים הקרובים, כשיתברר כמה מהכסף יוחזר במועד הקרוב. "לחברות מסוימות התקופה הקרובה יכולה להיות בעייתית. יהיו חברות שלא ישרדו את ההמתנה לכסף הנוסף", מעריך אולמרט. "חברות שיודיעו על חדלות פירעון השבוע - כנראה היו על ערש דווי גם ככה. לשאר החברות, זה כמו בקורונה. לא רואים יום אחרי פריצת המגיפה את כל המתים, זה יקח זמן. גם ככה המצב הכלכלי בעולם לא פשוט וזה רק יוסיף לחוסר הודאות".
מתי, אם בכלל, יראו את הכסף בחזרה?
הרגולטור האמריקני החרים את פיקדונות הבנק בשווי 175 מיליארד דולר בסוף השבוע. מדובר בסכום גדול, הקריסה הגדולה ביותר של בנק מאז המשבר הפיננסי של 2008 - והשנייה הגדולה ביותר אי פעם. הקריסה הגיעה בעיקר כי היתרון של הבנק - התמקדות טוטאלית בתעשיית ההיי-טק - הפכה לחיסרון. כשהתעשייה צמחה, הבנק צמח. אבל כעת, כשהזמנים הפכו קשים יותר עבור חברות ההיי-טק, אלה משכו כספים והתקשו לעמוד בהלוואות. מנגד, בנק החזיק באג"ח אמריקני, שהושפע מהעלאות הריבית. לבסוף, הבנק איבד יציבות ונדרש לגייס הון - מה שהקפיץ את הלקוחות, שאיבדו אמון ומשכו את הכספים.
"הייתה המון התגייסות כאן בארץ, הקהילה היזמית הייתה סופר מאורגנת. מיד כשהודיעו על האירוע, הקבוצות בוואטסאפ התעוררו" סיפר ל-N12 יאיר וינברגר, יזם ומשקיע, שותף מייסד בחברת אלומה שנמכרה לגוגל - ובקרן היזמים INT3. "כל אחד עשה מה שהיה יכול באותו רגע, וממש כעבור כמה שעות האפשרות להזיז כספים נסגרה. להבנתי, רבות מהחברות הצליחו להוציא את הכסף מהעו"ש בבנק, עם פיקדונות הייתה פחות הצלחה. חברות ישראליות העמידו גם פתרונות ביניים, למי שלא הייתה אפשרות להעביר את הכסף לחשבון אחר, הייתה הרבה התגייסות של התעשייה".
הימים הקרובים יהיו משמעותיים, וביום שני כשיפתח המסחר בארצות הברית כנראה נדע יותר לגבי אילו כספים יוחזרו ומתי. בתור התחלה כבר ביום שני צפוי כל מחזיק חשבון לקבל בחזרה 250 אלף דולר. כרגע הרגולטור האמריקני מחזיק בבנק, והוא צפוי למכור במהלך השבוע חלק מנכסי הבנק, ולהחזיר עוד כ-50% מהפיקדונות כבר בקרוב. שאר הכסף צפוי לחזור בשלב מאוחר יותר, כשההערכה היא שהרשויות האמריקניות יחפשו קונה עבור הבנק, אולי אחד מהבנקים הגדולים באמריקה, שיטפל בהשבת הפיקדונות.
בינתיים, חברות ישראליות צפויות להיתקל בקשיי נזילות - ואולי אף להידרש להשיב הלוואות. "יש כל מיני סוגים של חשיפה של חברות ישראליות לאירוע", מסביר יאיר וינברגר ל-N12. "מי שבבעיה הם לדוגמה מי שהחזיקו פיקדונות בבנק - אותם לוקח כמה ימים למשוך, ואי אפשר היה לעשות זאת בשעות הספורות לפני סגירת הבנק. גם מי שקיבלו הלוואה מהבנק, ולא עומדים בכל התנאים שחתמו עליהם, עלולים לקבל דרישה לפרעון מיידי מהרגולטור האמריקני - לעומת הבנק שהיה יותר סלחן. גם מי שסגר קו אשראי עם הבנק ועוד לא משך אותו, ובנה עליו כחלק מאורך הנשימה של החברה, נמצא בבעיה כי האשראי הזה לא זמין יותר".
מבחינת השבת הכספים, לא צפוי להיות הבדל בין החברות הישראליות לאמריקניות. "האמריקנים מאוד מסודרים - הם רוצים לוודא שמקורבים לא יקבלו את הכסף לפני כולם, שלא תהיה העדפת מקורבים בקרב הנושים. לכן ההערכה היא שחברות ישראליות לא נמצאות במצב נחות לעומת האמריקניות", מסביר וינברגר.
החברות הישראליות עוד לא דיווחו במפורש מי הספיקה להוציא את הכספים, ומי לא. קווילטאו, העוסקת בתחום הבדיקות לתעשיית המוליכים ונסחרת בתל אביב בשווי 155 מיליון שקלים, הודיעה הבוקר לבורסה כי כ-17 מיליון דולרים מתוך 22 מיליון דולרים נזילים שהחזיקה נעולים כעת בבנק. מנגד, נקסט ויז'ן הודיעה כי הצליחה להוציא את הכספים מהבנק.
מה צריך לעשות עכשיו?
"זה אירוע מטלטל ביותר, אולי הכי מטלטל שיכול להיות", אומר ל-N12 עו"ד יאיר גבע, ראש תחום ההייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן. "ראשית כי הכספים השוטפים של חברות גדולות מאוד נמצא בבנק הזה, ושנית כי הבנק הוא גוף שמסייע במתן הלוואות והרבה חברות שסמכו על ההלוואות האלה לא יוכלו ליהנות מהן".
"לפי כל מה שאנחנו שומעים ביום שני ישחררו 250 אלף דולר לחשבון של כל חברה, וחלק יחסי נוסף בזמן הקרוב מאוד, אולי אפילו השבוע", מרגיע גם עורך הדין גבע. "כרגע מדברים על החזרה בזמן הקרוב של 50% מגובה הפיקדונות. זה אמור לפתור את בעיית הנזילות עבור רוב החברות".
מעבר לכך, אומר גבע, אין הרבה שהחברות הישראליות יכולות לעשות. "ברגע שהרשות הפדרלית לקחה שליטה על הבנק אין פעולות אקטיביות שהחברות יכולות לעשות כדי לחלץ את הכסף. עם זאת, במקרים שבהם החברות השקיעו בניירות ערך או באג"ח דרך הבנק, ככל הנראה הוא היה רק במעמד סוכן. לכן, אפשר לברר באיזה בנק ההשקעות האלה מנוהלות, ולפנות אליו ישירות", ממליץ גבע.
גם במשרד האוצר החלו לבחון את המצב. האוצר, יחד עם בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות יוקם צוות ייעודי לבחינת ההשלכות של קריסת בנק SVB. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, עו"ד שלומי הייזלר. הוא יורכב מנציגי הגופים השונים, ותפקידו יהיה להיות בקשר עם תעשיית ההייטק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסים בישראל ובארה"ב לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי וככל שידרש, לגיבוש מענה לחברות הישראליות.
בבנקים הישראליים העמידו קווי חירום עבור החברות הישראליות שביקשו להשיב את כספיהן לישראל, או לאחד מהסניפים בחו"ל. לפי הערכות שונות, מיליארדי שקלים כבר חזרו לישראל בסוף השבוע הזה. בזרוע ההייטק של בנק לאומי, לאומיטק, הודיעו כי מסגרת המימון לחברות ולסטארט-אפים בעקבות קריסת SVB, זאת אחרי שסייעו ללקוחותיהם להעביר לישראל מיליארד דולרים בסוף השבוע.
בחברת Brex מציעים שירותים מתחרים ל-SVB, כמו חשבון בנק וריבית על פיקדונות. החברה משרתת מאות סטארט אפים ישראליים, ובסוף השבוע האחרון קיבלה תזרים של מיליארדים מלקוחות חדשים וקיימים. נדב לידור, מנכ"ל Brex ישראל, אמר: "אנחנו עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות ב-SVB ומקווים שהממשל האמריקני יסייע בחילוץ הבנק כדי למנוע פגיעה מערכתית בשווקים. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לספק ללקוחות קיימים וחדשים שירות שכולל פתיחת חשבונות ומתן הלוואות על מנת לגשר על פערי מימון מיידיים, כגון תשלום משכורות והוצאות אחרות".