בנק ישראל צפוי לעדכן את הריבית בעוד פחות מחודש ימים - וההערכות הן שפנינו להעלאה נוספת של בין רבע לחצי אחוז, מה שעלול "לחנוק" את נוטלי המשכנתאות. במקביל, חברת דירוג האשראי מודיס צפויה לעדכן את הדירוג של ישראל בקרוב.
"הסביבה הכלכלית הנוכחית בישראל היא מצוינת, ולכן אין לחברות הדירוג ברירה אלא להותיר את הדירוג של ישראל ואת אופק הדירוג ברמתם", כך קבע אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות. עם זאת, גרינברג לא מתעלם מהאזהרה של פיץ': "הערות שקשורות לרפורמה הן למעשה הכוונה עתידית של פיץ' לכך שבמידה וזו תחוקק, אופק הדירוג כנראה יעודכן לשלילי".
בפסגות מבהירים כי שינוי באופק הדירוג - ולא בציון עצמו, יתן לחברות הדירוג את הזמן לבחון את ההשפעה של הרפורמה על הסביבה הפיננסית בישראל. יכולה לקחת יותר משנה בין סימון אופק שלילי לבין הפחתה של הדירוג עצמו, הפחתה שדורשת לראות פגיעה בפועל במצב הכלכלי כאן בישראל.
סיקור N12
- שר הכלכלה: "צופים גל עליית מחירים לקראת פסח"
- בכיר בחברת דירוג האשראי: "זו לא אזהרה לממשלה"
- בצל האינפלציה: השכר הממוצע של הישראלים ירד
"בנק ישראל יהיה מוכרח להעלות את הריבית"
בעוד פחות מחודש עתיד נגיד בנק ישראל לעדכן את הריבית בשיעור של בין רבע לחצי אחוז, מה שיביא אותה ל-4.5-4.75%. "פיחות חד של השקל כתוצאה מיציאה של כסף מישראל יביא לעלייה באינפלציה ובציפיות האינפלציה ויכריח את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית", חושש אורי גרינברג בפסגות, בתרחיש שבו הרפורמה המשפטית אכן תעבור סופית במתכונתה. "הפגיעה בצרכנים כתוצאה מעלייה בריבית ובאינפלציה תקשה על הצד הריאלי של הכלכלה ועלולה לייצר גם חיכוך בין הממשלה ובנק ישראל".
בבנק הפועלים מזהים כי התשובה על המק"מ (מלווה קצר מועד - אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר ללא ריבית) מגלמת ציפיות שריבית בנק ישראל תגיע השנה לכ-5.25%. "לאור זאת שהציפיות חורגות מהיעד נראה שהריבית תעלה גם בהחלטה הבאה (3 באפריל), וכנראה גם בזו שאחריה, במינונים של רבע אחוז כל פעם". גם בעניין האינפלציה, לא צופים בפועלים טובות: "מדדי המחירים של החודשים הקרובים יוסיפו להיות מושפעים מהפיחות ומהתייקרות במחירי המזון".
בסקירה השבועית של בנק דיסקונט מסמנים כי אי הוודאות ממשיכה לשחוק את ערכו של השקל: "השקל פוחת השבוע ב-0.1%, למרות היחלשות הדולר בעולם בשיעור של 0.7%, על רקע אי הוודאות הפוליטית שממשיכה להיות דומיננטית", כתבו בדוח. במקביל, ציינו כי השקל מתנתק מהנאסד"ק, שאיתו היה בקורלציה עד הבחירות. בדיסקונט העריכו כי "אי הוודאות צפויה להמשיך ולגרום לתנודתיות בשער החליפין".
נקודה מעודדת מבחינת מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, היא הסכם השכר שנחתם בין האוצר להסתדרות. "עליית השכר מותאמת באופן חלקי לאינפלציה המוערכת לתקופת ההסכם שנחתם - וגם אם מתעלמים מהאינפלציה בעבר, אז עליית שכר בשיעור מצטבר של 11% על פני תקופת זמן של חמש שנים היא אינה בעלת סיכון אינפלציוני מהותי. ההסכם מהווה בכך איתות חיובי למגזר העסקי, ובהתאם העלויות התקציביות שלו - כשלושה מיליארדי שקלים לשנה הנוכחית".
במגזר הפיננסי חששו כי אם האוצר יעניק העלאות שכר משמעותיות יותר לעובדים, אלה יחתרו תחת המלחמה באינפלציה. המטרה של העלאות הריבית היא להפחית את כוח הקנייה של הישראלים, מה שיוריד מחירים. העלאות שכר רוחביות, היו דווקא מעלות את כוח הקנייה של הישראלים - ובתמורה היו עלולות להעלות מחירים.
מה קורה בעולם?
"קשה לראות תמונה שבה הכלכלה האמריקנית לא נכנסת למיתון לקראת אמצע השנה", כותב אורי גרינברג בפסגות. "זה יהיה מיתון שיביא להאטה בשוק העבודה ולצינון של האינפלציה בענפי השירותים. עם זאת, היקף החסכונות של משקי הבית מתקופת הקורונה והחובות הארוכים בריבית נמוכה של הסקטור העסקי יעכבו ויחלישו כנראה את כל התהליך מה שיאפשר באמת נחיתה רכה".
ומה המצב באסיה? "מדד המניות בסין עלו בשבוע השני ברציפות, כאשר נתונים כלכליים חזקים העלו את הסיכויים להתאוששות טובה מהצפוי", מנתחים בבנק הפועלים. "מדד מנהלי הרכש של ענפי התעשייה עלה לרמה של 51.6 נקודות, ועבר להצביע על התרחבות לראשונה מזה שישה חודשים".