משרד החינוך הודיע לכפרי הנוער כי גם השנה תקציבם יקוצץ ב-3.3%. המשמעות היא שהתקציב הכולל יירד ל-68.7% מהסכום שנדרש לתפעול כפרי הנוער. בעבר המדינה הייתה אחראית ל-100% מהתקציב, אך אחוז המימון ירד בהדרגתיות בכל שנה, מה שהפך את כפרי הנוער לנתונים יותר ויותר לחסדי התרומות. לדברי מנהלי הכפרים: "מדובר בהתעלמות מוחלטת מהעליות החדות במדדים וביוקר המחייה והפרה של הבטחות מפורשות שניתנו לנו".
למעשה חלק גדול מהקיצוץ נובע מאי התאמה של התקציב החדש לעלייה במדד המחירים לצרכן, שעלה השנה ב-5%. בשנה שעברה הגירעון התקציבי הממוצע של כל כפר נוער נאמד בכמיליון שקלים וחצי, והמסגרות נכנסו לגירעון תקציבי כולל בהיקף של כ-56 מיליון שקלים. לפי נתוני פירמת ראיית החשבון BDO, מדובר בפער מצטבר של 366 מיליון שקלים בעשור האחרון.
הפערים נוצרים בין השאר בגלל תת-תקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים וגל ההתייקרויות במשק והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים. לקראת אישור תקציב המדינה, מטה מאבק כפרי הנוער פנה למשרדי החינוך והאוצר בדרישה להשלים את הפער.
בחודשים האחרונים, יצא "הפורום הציבורי" - כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער - בפנייה לחברי הממשלה, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה.
דני גילדין, מנהל כפר הנוער כפר גלים ויו"ר תא כפרי הנוער אמר ל-N12: "קיבלנו בשורה קשה ומאכזבת, ציפינו והתבדינו. מטה מאבק כפרי הנוער עושה הכל כדי ש-12 אלף נערות ונערים ייספרו סוף כל סוף בתקציב המדינה, וכדי שהמדינה תפסיק להתעלם מהם.
"נודע לנו ממשרד החינוך כי התקצוב לשנת תשפ"ג, לא רק שלא עלה בהתאם לעליות החריפות ביוקר המחייה ובמדד המחירים לצרכן, אלא ירד, מה שמגביר את המשבר והגירעונות של הכפרים, ומגדיל את הפער התקציבי של הכפרים. ציפינו והתבדינו. המשמעות של ההחלטה הזו היא שלכפרי נוער אין כסף לדאוג לילדים והמנהלים נאלציםלקושש תרומות. אנחנו תולים תקוות רבות בשר החינוך ובמנכ"ל שיביאו לסיומה של התקופה הקשה הזאת למען בני הנוער".
במדינת ישראל מוגדרים ככ-400 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון, חלקם חיים בקהילה וחלקם שוהים במסגרות חוץ ביתיות כפרי נוער, פנימיות רווחה ואומנה. כפרי הנוער והפנימיות מהווים בית לכ-12 אלף בני נוער, ובשנים האחרונות הם פועלים בתת-תקצוב, כתוצאה משחיקה בתשלומי המדינה, עלייה משמעותית ביוקר המחייה ותקצוב לא ריאלי. במסגרת תוכנית "קליטת הצלה" שיזם המינהל לחינוך התיישבותי, נקלטו בכפרי הנוער כ-350 תלמידים שנמלטו מאזורי הקרבות באוקראינה. רבים מהם הגיעו ללא הורים, כך שכפרי הנוער מהווים עבורם לא רק מסגרת חינוך אלא גם בית.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "עדכון התקציב הייעודי לכפרי הנוער נמצא בסדרי העדיפות של המשרד וידון בדיוני תקציב 23-24".