ועדות הכנסת אישרו היום (שלישי) קיצוץ בהעלאה המתוכננת בשכר חברי הכנסת, השרים, והשופטים. שכרם של נושאי המשרות הציבוריות הבכירות היה אמור לעלות ב-12.5%, זאת לאחר שלא התעדכן במהלך תקופת הקורונה ובהתאם למנגנון אוטומטי שמצמיד אותו לשכר הממוצע במשק. לאחר האישור, השכר יעלה רק ב-5.1%.
ועדת הכנסת, שעסקה בשכרם של חברי המשכן, וועדת הכספים, שעסקה בשכרם של יתר נושאי המשרות הציבוריות, קיצצה את ההעלאה מ-12.5% כמתוכנן ל-5.1%. בכך, קיבלו את המלצת ועדת אלבשן לשכר חברי הכנסת. בנימוקי הוועדה, שהוביל הפרופ' יובל אלבשן, נכתב: "על רקע המצב הכלכלי ובשל הדוגמה שצריכים חברי הכנסת לשמש לציבור בכלל ולעובדי הציבור בפרט, סבורה הוועדה הציבורית כי העלייה האמורה אינה הולמת".
"מן הראוי שההמלצה הייתה להעלות לנו את השכר"
בפתח הדיון אמר יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ: "בתקופה של עליות מחירים, כשהעגלה בסופר הפכה להיות יקרה, האינפלציה קפצה, ולאנשים קשה מאוד, אני חושב שאנחנו להתחשב ולהקשיב כל הזמן לקושי של הציבור ולמה שקורה בשטח ולכן אני ממליץ לחברי הוועדה להצביע בעד ההמלצה של הוועדה הציבורית".
עם זאת, לא כל חברי הכנסת הרגישו שהקיצוץ בהעלאת שכרם מוצדק. ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר: "מין הראוי שההמלצה הייתה להעלות לנו את השכר. אני עבד של הציבור ומקדיש לו את כל הזמן. גם כשאני לא בכנסת אני מסתובב בארץ ושומע את רחשי הציבור. מקבל פניות גם בארבע לפנות בוקר. נשיא בית המשפט העליון מקבל מעל 104 אלף שקלים, יותר מראש הממשלה ויו"ר הכנסת. אינני מקבל את המלצות הוועדה, אבל אני מקבל את בקשתך אדוני יו"ר הוועדה".
ח"כ משה סעדה ביקר את היעדרותם של חברי הוועדה מהאופוזיציה בדיון: "אני מסתכל ומחפש את חבריי האופוזיציה בדיון ולא מוצא, לאן נעלמתם? ממה אתם חוששים? בחוץ הם אומרים לנו 'תעלו לנו את השכר', אבל להצביע הם לא יגיעו בגלל החשש מנראות".
חברי ועדת הכנסת קיבלו את המלצות הוועדה הציבורית ברוב של 4 בעד וח"כ אחד שנמנע, חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה.
השופטים ביקשו דחייה, גפני נזף: "המצב מחייב התגייסות"
אחרי ההצבעה הצטרפו חברי הוועדה לדיון בוועדת הכספים, שם דנו בשכר שאר נושאי המשרות הציבוריות, ביניהם השרים והשופטים. ח"כ משה גפני, יו"ר הועדה, סבר שאם חברי הכנסת יקצצו בעליית שכרם - כך ראוי לעשות גם עבור ראש הממשלה, השרים, והשופטים.
בדיון בוועדת הכספים הביעו נציגי השופטים והרבנים רצון לדחות את הדיון במספר ימים. אלה אמרו כי קיבלו הודעה על הדיון רק ביום חמישי, ולא היה ביכולתם להכין טיעונים כנדרש. עם זאת, הנהלת בתי המשפט דווקא אמרה כי הקיצוץ מקובל עליה, ולא התנגדה. גפני נזף בנציגים: "יש מצב בארץ שמחייב התגייסות של כולם, אמרנו שיש לעשות את זה רוחבי".
במהלך הדיון, חברי הכנסת סיכמו כי יש צורך בבחינה כוללת של נושא השכר במשרות הגבוהות במישור הציבורי. ח"כ סעדה מהליכוד טען כי שיש לבדוק לדוגמא את יעילות השופטים, שמקבלים משכורות גבוהות במיוחד, ביניהם הנשיאה חיות שמקבלת שכר כמעט כפול מראש הממשלה.
בסופו של הדיון פתח היו"ר גפני את הנושא להצבעה, ובסיכומה אושר כי העלאת שכרם של נושאי המשרות הציבוריות תקוצץ, ללא מתנגדים או נמנעים. "אנחנו נבחרי הציבור חייבים להקשיב לרחשי הציבור", אמר יו"ר הוועדה חה"כ אופיר כץ. "אחרי שנה וחצי של עליות מחירים מטורפות, אני חושב שאנחנו מוכרחים להתחשב ולהקשיב כל הזמן לקושי של הציבור ולמה שקורה בשטח. ולכן אני תומך בקיצוץ, זה הדבר הנכון".
שכר נשיאת העליון: כמעט 102 אלף שקלים
המנגנון שמקפיץ את שכרם של נושאי המשרות הציבוריות הוא הצמדתן לשכר הממוצע במשק. הקפיצה הזו של 12.5% בשכר הבכירים קורית אחרי שנתיים של הקפאה בנתון הזה, שהפך בתקופת הקורונה לתנודתי ולא היה כדאי לקשור אליו מנגנוני שכר. בדרך כלל ההעלאה יוצאת באחוזים בודדים מדי שנה, אך כעת מאחר שעברו שנתיים - הגיעו להעלאה משמעותית, שהנראות הציבורית שלה בתקופת משבר אינה טובה.
לאחר הקיצוץ, שכרו של נשיא המדינה צפוי לזנק מ-64,673 שקלים ל-67,971. שכר ראש הממשלה יתעדכן מ-56,345 שקלים ל-59,218. שכרה של נשיאת העליון, אסתר חיות, יעמוד על כמעט פי שניים מזה של ראש הממשלה נתניהו: 101,949 אחרי ההעלאה. עם זאת, יש לזכור כי ראש הממשלה מקבל הטבות משמעותיות, כמו מגורים ומזון, שלא מחושבות בשכר. שכרו של חבר כנסת יעמוד עתה על 47,582 (לעומת 45,274 כעת) ושכרו של שר על 53,257 (לעומת 50,673).