ש: הרבה דרישות, הרבה הבטחות, תכף יצטרכו גם לפרוט את זה לכסף. מה באמת קורה בפגישות מן הסוג הזה?
"בסופו של דבר שר האוצר נכנס לחדר ומבין שתקציב המדינה הוא מוגבל, החוק לא מתיר לו להוציא יותר מדי כסף. בהנחה שהממשלה לא תשחק יותר מדי עם המצב הזה, אז הוא יתחיל לעשות סדרי עדיפויות. לסדרי העדיפויות הללו שותף שר האוצר, ראש הממשלה ומן הסתם גם אנשי המקצוע במשרד האוצר. השאיפה שלהם, מן הסתם, שיהיו כמה שיותר דברים 'טובים' וכמה שפחות דבר 'לא טובים' ושאיפות פוליטיות".
ש: יש הרבה הבטחות שעולות מיליארדים, כמו הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות. הגדלת קצבאות האברכים וגם מתן תקציב לבתי ספר שלא לומדים לימודי ליבה. הדרג המקצועי, שלא מתבטא בינתיים, כנראה לא אוהב את ההחלטות האלה
"זה לא עניין אם הדרג המקצועי אוהב או לא אוהב. בסוף, ההחלטות הללו מדירות את האוכלוסייה החרדית משוק העבודה, בעיקר את הגברים. זו בעיה. גם כשהם מגיעים לשוק העבודה הם מגיעים עם סט כלים מאוד מצומצם ולכן בהכרח הם יהיו במשרות נמוכות יותר עם שכר נמוך יותר".
"תקציב המדינה בסוף הוא תוצאה של איך נראית הכלכלה הישראלית. הכלכלה הישראלית היום היא כלכלה שצומחת טוב, גם מול המערב. זה נובע מעמל של הרבה מאוד שנים. אם היום אנחנו משאירים את הצעירים החרדים במקומות שאין להם לימודי ליבה והם לא מקבלים את הכלים לשוק העבודה, אז בשנים הבאות כשהם יצאו החוצה אנחנו נראה פחות מהפוטנציאל שלהם מתממש".
"בישראל יש 9 מיליון בני אדם. יש לנו גאונים במתמטיקה ובתחומים אחרים – הם נמצאים בכל החברה הישראלית, גם אצל החרדים והערבים, גם חילונים ודתיים. בפועל, אנחנו לוקחים 20 אחוזים מהחברה ומסמנים להם - אתם אף פעם לא תהיו חלק מהדבר הזה. לא תהיו יצרנים, לא תגיעו לרמות הגבוהות האלה. בסופו של דבר, החברה הישראלית תשלם על זה מחיר כבד. גם התקציב ישלם על זה בסופו של דבר. הכסף הזה, אם יתנו אותו למטרות הללו, לא יעבור לדברים אחרים: לא יבנו דברים שמעודדים צמיחה, לא ישקיעו במקומות שצריכים להשקיע בהם".
ש: נתניהו הבטיח בקמפיין הבחירות להקפיא את מחוללי האינפלציה – מחירי החשמל, המים, הדלק. זה עולה מיליארדים. זה מהלך נכון?
"לקח למדינת ישראל עשרות שנים להיגמל ממדיניות של סיבסודים של מוצרים ספציפיים. המצב הוא פשוט: נניח והמחיר הוא 10 שקלים ועכשיו הוא אמור לעלות ל-12, ואנחנו מחליטים לא להעלות אותו. שני השקלים הללו ימשיכו ללוות אותנו עוד הרבה מאוד שנים. אז נסבסד אותם כל הזמן? כנראה שלא. יש שלב שבו נצטרך לגמור את הציבור מהדבר הזה וזה מהלך מאוד כואב".
"אם רוצים באמת להילחם ביוקר המחיה, הדרך היא לעודד תחרות, לפתוח שווקים, להסיר חסמים. רק במקומות שבהם יש באמת כשלי שוק הממשלה צריכה להתערב. להיכנס למקומות שבהם נסבסד חשמל, מים ומוצרים אחרים – אני חושב שגם ראש הממשלה המיועד נתניהו יודע שזה הדבר הכי לא נכון לעשות מבחינה כלכלית".
>>> שאול מרידור הוא ראש אגף התקציבים לשעבר במשרד האוצר, סמנכ"ל כספים בחברת Lightricks