חברי ועדת המודיעין בקונגרס האמריקני דורשים לחקור את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית פאראגון. המחוקקים דורשים תשובות לגבי רכישתה של תוכנת הרוגלה שפיתחה החברה, וכן לגבי השימוש בה, על ידי מנהל הסמים האמריקני (ה-DEA), כלפי אזרחים אמריקנים. הדרישה מגיעה על רקע חשיפה ב"ניו יורק טיימס" כי מנהל הסמים משתמש בתוכנה של החברה הישראלית במבצעיו. במנהל טענו שהשימוש בכלי היה חוקי ונעשה אך ורק מחוץ לגבולות ארצות הברית.
יו"ר ועדת המודיעין של הקונגרס, אדם שיף מקליפורניה, שלח מכתב בשבוע שעבר לראש מנהל הסמים, שם שאל אותו על השימוש של היחידה בתוכנה גרפיט, שפותחה על ידי פאראגון. "לשימוש כזה עלולות להיות השלכות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, כמו גם לפעול בניגוד לניסיון לצמצם את ההפצה הרחבה של כלי ריגול חזקים למשטרים אוטוקרטיים ואחרים שעלולים לעשות בהם שימוש לרעה", כתב שיף.
פארגון הוקמה על ידי אהוד שניאורסון, מפקד 8200 לשעבר, יחד עם יוצאי יחידה נוספים, ואחד המשקיעים המרכזיים בה הוא ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. בדומה לתוכנת פגסוס של NSO, הכלי של חברת פארגון מסוגל לחדור לטלפון הנייד של יעד התקיפה ולמשוך משם הודעות, סרטוני וידאו, תמונות ותוכן נוסף. המערכת מתאימה למקרים בהם מפעילים צווי האזנות סתר בעלי אישור לאיסוף מידע בין תאריכים ספציפיים וגם עבור הבאת מידע היסטורי.
מגבלות קשוחות יותר לעומת המתחרות
כחלק מהביקורת העולמית על תעשיית הסייבר ההתקפי, ועל החברות הישראליות בענף, חברת פאראגון ניסתה להתאים את עצמה לעידן החדש. משיחה עם גורם שהיה במגע עסקי עם פאראגון ושוחח עם גלובס לפני כשנה, עולה תמונה של חברה שהטילה על עצמה מגבלות קשוחות יותר ממה שעושות מתחרותיה.
ראשית, החברה איננה שואבת את כל תכולת המכשיר, אלא מתמקדת בליקוט מידע טראנסאקציוני - כלומר אך ורק מידע מתוך שיח הנעשה באפלקציות צ'ט כמו טלגרם או סיגנל - בין אם מדובר בשיחה קולית או בהתכתבות. לשם הדגמה, היא תאפשר להקליט שיחה בין שני צדדים - אחד מכל טלפון - אך לא תאפשר הפעלה של המיקרופון על מנת להקליט שיח בין אנשים בחדר סגור. מאפיינים אלה הופכים אותה מתאימים לכוחות ביטחון ואכיפה וכן לגופי ביון המעוניינים להיצמד להגדרה המדויקת יותר של האזנות סתר.
בנוסף, החברה הגבילה את עצמה לעבודה מול סוכנויות ביון, שירותי ביטחון וכוחות אכיפה ב-39 מדינות מערביות בלבד שעומדות בתנאים של דמוקרטיה נאורה, למעט מספר מדינות במזרח אסיה וכן ישראל, שאינן נכנסות להגדרה זו.
מנציגי החברה בישראל טרם נמסרה תגובה.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"