אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם הבוקר דוח בנושא אסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים, בתום שנה של עבודת מחקר. הדוח בוחן את הרגולציה הקיימת, וקובע מספר המלצות להמשך, מתוך ההבנה שהישראלים כבר משקיעים בקריפטו, אך בהיעדר רגולציה מתאימה הם עושים זאת בחו"ל, בצורה לא אחראית, ובלי הכלים שהמדינה יכולה לתת להם. הדוח מתפרסם בעיתוי אידאלי, שבועות ספורים בלבד אחרי קריסת אחת מבורסת הקריפטו הגדולות בעולם, וגם לכך מתייחסת הכלכלנית הראשית. 

עד כמה התופעה רחבה בישראל?

אין נתון מדויק לגבי כמה ישראלים מחזיקים במטבעות דיגיטליים. לפי הערכת האוצר, מדובר בכ-200 אלף ישראלים, 2% מהאוכלוסייה, שיעור מועט לעומת מדינות מפותחות אחרות. בארצות הברית לדוגמה, דווח בעבר כי אחד מכל חמישה אמריקנים ביצע בחייו עסקה במטבעות דיגיטליים.

מה מצב הרגולציה?

לתחושת חלק מהמשקיעים, בשנים האחרונות ישראל העדיפה שלא לעסוק ברגולציה של תחום הקריפטו, והעדיפה שהישראלים ישקיעו את הכסף בפלטפורמות זרות. בדוח קורא משרד האוצר לרגולטורים לקחת על עצמם את האחריות לפקח על התחום, משום שאם הישראלים בכל אופן משתמשים במטבעות דיגיטליים, עדיף לתת להם את הכלים לעשות זאת בצורה בטוחה, כאן בארץ.

אפליקציית ביינאנס (צילום: Iryna Budanova, שאטרסטוק)
הישראלים נאלצים להשתמש בפלטפורמות לא מפוקחות. בייננס, אילוסטרציה | צילום: Iryna Budanova, שאטרסטוק

רשות שוק ההון השלימה לאחרונה את היערכותה למתן רישיונות בתחום הנכסים הדיגיטליים, ונתנה רישיון לשתי חברות ישראליות - bits of gold ו-bhb. במקביל, קיימות מספר בקשות פתוחות נוספות. לצד הפלטפורמות המפוקחות, קיימים מיזמים נוספים שקוראים לציבור לפעול בפלטפורמות מסחר ולקנות נכסים דיגיטליים, לעתים באתרים זרים. חלק גדול מהפעילות בתחום הקריפטו, לא מפוקחת כלל.

מה ממליצה הכלכלנית הראשית?

  1. הסרת חסמים - הכלכלנית קוראת לרשות שוק ההון לטפל בבקשות קיימות לרישיונות בתחום, על מנת לשמור על שוק בריא ולתת ודאות לשחקנים.
  2. שיפור האסדרה הקיימת - הדוח קורא לאפשר למפקח להיעזר ברישיונות שמקביליו נתנו במדינות מתקדמות אחרות, על מנת לשפר ולזרז את הרגולציה. כמו כן, מומלץ לרכז כמה שיותר סמכויות רישוי ופיקוח בידי גורם רגולטורי אחד, על מנת להפחית בירוקרטיה.
  3. יצירת תשתית רגולטורית חדשה - משום שחלק גדול מהפעילות בתחום הקריפטו לא מפוקחת היום, הכלכלנית הראשית קוראת לעגן בחקיקה סמכויות רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של מטבעות וכן על מתן שירותים פיננסיים באמצעותם. במצב הקיים, הצרכן הישראלי לא יכול להבחין בין מטבעות ושירותים אמינים ולא אמינים, משום שלאף אחד מהם אין "גושפנקה" ישראלית.
  4. הממשק עם המערכת הבנקאית - הדוח ממליץ לממונה על הבנקים לוודא שלקוחות מצליחים להשתמש במטבעות הדיגיטליים שלהם במסגרת המערכת הבנקאית. מומלץ לייצר נוהל ולפיו יידרש מתן נימוק ללקוח ודיווח למפקח על ידי בנק, בכל מקרה של סירוב לפתיחת חשבון בנקאי של גוף הפועל בתחום הנכסים הדיגיטליים.
סם בנקמן-פרייד, מייסד ומנכ"ל FTX (צילום: רויטרס)
סם בנקמן-פרייד, מייסד ומנכ"ל FTX | צילום: רויטרס

ומה לגבי הסיכונים?

הכלכלנית הראשית סוקרת לאורך הדוח את המשברים שפקדו את ענף הקריפטו בשנה האחרונה, כולל קריסתה של בורסת המסחר FTX. המסקנה היא שיש צורך ברגולציה של התחום על מנת למנוע מישראלים להשתמש בפלטפורמות שאינן מהימנות, ולוודא שהמסחר מתבצע בצורה תקינה.