חברת אינטל הודיעה שתפטר עשרות עובדים בישראל, ותציע לעוד אלפים פרישה מרצון, זאת כחלק מתכנית התייעלות גלובלית שעליה הכריזה החברה כבר באוקטובר. מאז תחילת חודש דצמבר, פוטרו בתעשיית ההייטק הישראלית מאות עובדים. במקביל, חברות סטארט אפ קטנות יותר מודיעות על סגירה, וגם בתעשיות המסורתיות יותר מודיעים על צמצומים. אז מה הוביל לשובם של "הפיטורים בהייטק" והאם הענף נכנס למשבר? בכירים בתעשייה ניסו להסביר את המצב.
"זה עניין של האלטרנטיבה לכסף", אומר ל-N12 רון ריינפלד, סמנכ"ל תפעול וכספים בחברת הסייבר מורפיסק. "כשהריביות היו אפס - הייתה החלטה נכונה להעביר כסף לעולם הטק. היום, על פיקדונות מקבלים החזרים גדולים, ואתה יותר נזהר מהרפתקאות, וטק - זו הרפתקאה". עם סכומי הענק, יצאו לגיוסי עובדים נרחבים, כשהמטרה - צמיחה.
"הייתה תחושה שאם לא גייסת את האנשים הכי טובים - אז לא נורא, תגייס עוד", מסביר אמיתי רצון, מנכ"ל יוניקורן הסייבר הישראלי פנטרה. "שהכסף לא נגמר, והרבה ארגונים חיו עם הרבה שומנים. אתה משמר גם עובדים שלא בהכרח מביאים תועלת עכשיו - כי אולי הם יסייעו בהמשך". אבל עכשיו, כשהכסף יקר יותר, החברות האלה נקלעות למשבר. "מי שיותר בבעיה אלה חברות שגייסו סכום לא גדול מדי, מתוך הבנה שיהיה עוד מעט עוד", אומר רצון. "הן מבינות עכשיו שהגיוס הבא או שיהיה מאוד קטן או שלא יהיה. וכדי להישאר עם יותר מזומנים בקופה - מפטרים".
זה לא הסוף: "יש התארגנות לקראת הסערה, היא עוד לא הכתה"
"זו תקופה מאתגרת לכל חברה - גם בתור חברה עם הכנסות משמעותיות, שממשיכה לגייס עובדים, אנו נדרשים לחשוב על התייעלות", מספר ל-N12 עמוס חג'אג', מייסד-שותף ומנכ"ל היוניקורן אופטיבס. "אנחנו לא מפטרים עובדים אלא ממשיכים לגדול, אבל עושים זאת באחריות - בדיוק כמו שהקפדנו להתנהל באופן שקול גם בתקופות שהכסף היה זמין יותר. אני כן מאמין שחברות טובות ימשיכו להתקדם ולצמוח – חברות שפותרות בעיה אמיתית, שיש להן צוות חזק ומודל עסקי יציב, יוכלו להתגבר גם על תקופה של האטה".
"מי שכלכל את צעדיו בתקופת הזוהר הולך לעבור את התקופה הקרובה בצורה טובה", צופה יובל בר אור מנכ"ל פיטנגו UX. "הסיבה שנראה סטרט אפים נסגרים זה כי הם חיו את הרגע בצורה קיצונית. כשאתה מקבל כסף אתה אמור לתעל אותו לגיוס כוח אדם איכותי, לייצור מוצרים, וזה מה שצריך לעשות. פחות מסיבות שואו אוף כאלה ואחרות".
בר אור צופה כי המשבר האמיתי עוד לפנינו: "אנחנו נראה עוד גלים של פיטורים, ככל שנתקרב לפברואר נראה את זה יותר חזק. יש התארגנות לקראת הסערה, היא עוד לא הכתה. החברות שממש בסכנת חיים הן מי שגייסו כספים לפני שנה וחצי שנתיים, ועכשיו נמצאים באדים האחרונים של הכסף. הן רואות מסלול של עוד שנה - שנה וחצי עד שאפשר יהיה שוב לגייס".
מה הסטארט אפים צריכים לעשות עכשיו?
רו"ח גיא פרמינגר, שותף וראש תחום טכנולוגיה בפירמת PwC, מלווה חברות מובילות כמו מובילאיי ואיירון סורס. לפני שרצים לפטר, הוא ממליץ לבדוק את הרלוונטיות של החברה: "כשהשוק משתנה, שני דברים שצריך לבדוק הם עד כמה המוצר או השירות רלוונטיים, ועד כמה המודל העסקי רלוונטי. אם אני מפתח מוצר או שירות מאוד יוקרתי, שעולה המון כסף, יכול להיות שבתקופה שאנחנו נמצאים בה זה לא מספיק טוב. גם אם אני יושב על הרים של כסף מגיוסים, אבל השוק שלי השתנה, אני חייב לעשות שינוי. זה נכון גם לגבי המודל העסקי. נניח שאני חברה שמוכרת חומרה, ואני רגיל למכור מכונה במאה אלף דולר. יכול להיות שעכשיו הרבה מהלקוחות הקפיאו את התקציב שלהם, ועדיף לי להתחיל להשכיר את המכונה".
פרמינגר מעריך שנראה לא מעט חברות נסגרות בתקופה הקרובה, אך במקביל - אקזיטים. אלה לא יהיו עסקאות הענק של עידן הכסף הגדול, אך סביר כי החברות הגדולות יחפשו בשוק הישראלי חברות קטנות עם רעיונות טובים או אנשי צוות איכותיים, שאפשר לקנות עכשיו יותר בזול: "הפסיכולוגיה של היזמים השתנתה - כשאפשר היה לגייס סכומים גדולים כל אחד חשב שהוא יכול לפוצץ את העולם. עכשיו נראה חברות שאומרות - הגענו עם התינוק עד לכאן, עכשיו נפתח אותו תחת חברה יותר משמעותית".
רועי הדלשטיין, שותף מנהל בקבוצת TEAM8, צופה שלשוק ייקח זמן להתאזן, אבל דווקא אופטימי לגבי מצבן של החברות הישראליות: "כשאני מסתכל על האינפלציה, על המצב הגיאופוליטי, על שרשרת האספקה, ייקח זמן לתקן את השוק. נכונה לנו חצי שנה - שנה לפני שנצא מזה. אבל השוק הישראלי הוא מקום טוב להיות בו במצב משברי - כמות הטאלנט כאן גבוהה, וטאלנט צריך תמיד. בסוף המשברים האלה מסתיימים, ומי שמצליח לעבור אותם צולח אותם חזק יותר. זה איתות מעולה למשקיעים על יציבות, וגם הזדמנות להתרחב על חשבון חברות שלא הצליחו".