כבר עתה, יומיים אחרי הבחירות, ניתן לראות את הממשלה המסתמנת: קואליציית ימין הומוגנית, שבראשה הליכוד ולצידה המפלגות החרדיות והציונות הדתית. הממשלה הזו מתגבשת על רקע אי יציבות כלכלית בעולם, אינפלציה גבוהה, ריבית מתייקרת וחשש ממשבר כלכלי. לאתגרים הגלובליים מצטרפים גם הקשיים הישראליים: מחירי הדיור הנוסקים, הפקקים והמגזר הציבורי המיושן.

כדי להבין איך הממשלה תתמודד עם האתגרים שממתינים לה, בחנו את הבטחות הבחירות של המפלגות ואת הפעילות שלהן בממשלות הקודמות. איזה נושאים יעלו לראש סדר היום ואיזה נושאים עלולים להידחק הצידה? במה הממשלה תשקיע את מירב המשאבים והאם יש סיכוי שהמחירים יירדו בקרוב?   

יוקר המחיה והאינפלציה

רבות מההבטחות של המפלגות במערכת הבחירות הנוכחית נגעו ליוקר המחיה ולגל ההתייקרויות הנוכחי. חלק מההבטחות נוגעות למהלכים בעלי השפעה זמנית וחד פעמית, חלקן בעלי השלכות ארוכות טווח, הבטחות מסוימות נועדו להתממש ואחרות יופרו בוודאי.

נתחיל מהמפלגות החרדיות, שהתעסקו ביוקר המחיה בקמפיין שלהן, אולי יותר מכל מפלגה אחרת. ש"ס, שפנו לציבור חלש שניזוק מההתייקרויות האחרונות, הבטיחו לדאוג להרחבת חלוקת תלושי מזון בסכום של מיליארד שקל בשנה. ההבטחה הזו צפויה להתממש במלואה, ולעומת הבטחות אחרות היא גם לא יקרה במיוחד. צעד כזה נועד להקל על אוכלוסיות חלשות במיוחד, ואינו צפוי להוריד את יוקר המחיה לציבור כולו. בנוסף ישנה ביקורת שגורסת כי תלושי מזון מקבעים את העוני, ואינם כלי שמאפשר לצאת ממעגל העוני לעתיד טוב יותר.

אריה דרעי במטה ש"ס (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
יחלק שוברים לאוכלוסיות החלשות ביותר? דרעי | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ביהדות התורה לא דנו רבות ביוקר המחיה אך התייחסו לשני מיסים שהטילה הממשלה היוצאת, ופגעו בעיקר בחברה החרדית. יהדות התורה מתכוונת לבטל הן את המס על כלים חד פעמיים והן את המס על שתייה ממותקת. נתונים ראשוניים על הכנסות המדינה מהמיסים הללו מראות שלא ברור שהם אכן מימשו את ההבטחה. כך למשל הכנסות המדינה מהמס על משקאות מתוקים גדולות מהצפוי, מה שמעיד על כך שהוא לא הוריד את הצריכה אלא בעיקר הכביד על הציבור. עם זאת, חברות השתייה הממותקת והכלים החד פעמיים עלו בבורסה בעקבות תוצאות הבחירות, מה שמעיד על ציפייה לשינוי בעקבות ביטול המס. עלות הצעדים הללו היא צמצום הכנסות בגובה מאות מיליוני שקלים. 

גם בליכוד הבטיחו להוריד מחירים, ובפרט את המחירים של "מחוללי האינפלציה": החשמל, המים, הדלק והארנונה. חשוב לציין שהורדת מחירים אקטיבית אינה אפשרית כלל בחלק מהמקרים, שכן מחירי החשמל, המים והדלק נקבעים על ידי גופים עצמאיים ובהתאם לרמות המחירים בעולם. ניתן לעומת זאת להוריד את המס, על הפחם או על הבנזין, כפי שנעשה באופן חלקי בממשלה היוצאת. עם זאת, עלותם של מהלכים כאלה גבוהה מאוד. במדינות כמו בריטניה, שבהן ביקשו לממש צעדים דומים, שנחשבים פופוליסטיים ויקרים, השווקים הגיבו בבהלה.

בחירות 2022 בנימין נתניהו בוקר אחרי הבחירות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יוביל מדיניות כלכלית אחראית או פופוליסטית? נתניהו | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

 

קיבוע של תעריפי הארנונה, אם יתייקרו, תדרוש מהממשלה להעביר מיליארדי שקלים לעיריות, דבר שלא ברור שהיא תרצה לעשות. בנוסף חלק מהגורמים המוזכרים מעלה, כמו הדלק, לא צפויים להתייקר בחודשים הקרובים.

הבטחות נוספות של הליכוד נגעו להורדת מיסים, למשל הורדת המע"מ ב-5%, לרמה של 12%, וכן שינוי במדרגות מס הכנסה. גם צעדים כאלה יעלו למדינה מיליארדים, יגדילו את ההלוואות של המדינה ובכלל לא בטוח שבליכוד מתכוונים להעלות אותם על הפרק. אמנם בפעם הקודמת שהליכוד החזיק בתיק האוצר, הם אלו שעמדו מאחורי חלוקת המענקים היקרה שהגדילה את החוב הלאומי לרמות היסטוריות, אך אז היינו בשיאה של מגיפה עולמית. יש לקוות שההתנהלות הפעם תהיה אחראית יותר. 

בקמפיין של הליכוד דיברו גם על צעדים שיוכלו להפחית את יוקר המחיה בישראל בטווח הארוך. בליכוד הבהירו שימשיכו במדיניות הפחתת וביטול המכסים, ובפתיחת ענפים שונים לייבוא. נתניהו אמנם ביקר בחריפות את הרפורמה בחקלאות, אך בקמפיין הבחירות שלו הבטיח גם הוא לפתוח את הענף ליבוא, כדי להוריד את מחירי הפירות והירקות לצרכן. במקביל נתניהו טען שהמדינה תסבסד באופן ישיר את החקלאים ובכך תשמור על פעילותם בצל התחרות.

מדיניות כלכלית בצל אינפלציה גבוהה וחשש ממיתון

נקודה מעניינת שחשוב לשים לב אליה היא הפער בין רצונות הממשלה למדיניות של בנק ישראל. העלאות הריבית האחרונות של הבנק המרכזי נועדו להתמודד עם ההשלכות של "זריקת הכסף" על הציבור בתקופת הקורונה. הכסף הזה העלה מאוד את הביקוש ואת הצריכה, וזה הפך לאחד הגורמים המרכזיים בגל ההתייקרויות הנוכחי. כעת הבנק מנסה להפחית את הכסף שיוצא מכיסי האזרחים, ולעודד את הציבור לחסוך במקום לקנות.

אם הממשלה החדשה תבחר במדיניות פופוליסטית של שפיכת כסף באופן לא אחראי, היא עלולה לצמצם את ההשפעה של העלאות הריבית ולהוביל את בנק ישראל לצעדים חריפים יותר. בנוסף, בשעה שהריבית עולה בעולם כולו, לקיחת הלוואות נוספות שנועדו לממן הפחתות מיסים והגדלת ההוצאה הציבורית, הם צעדים לא אחראיים. בפרט אם ההוצאה גדלה בצורה שלא מכוונת להגדלת הפריון והתוצר בעתיד. 

משבר הדיור

גם הממשלה הבאה תצטרך להתאמץ לפתור את משבר הדיור שאליו נקלעה מדינת ישראל. המחירים עלו בשנה האחרונה ב-19% ומחירי השכירות ממשיכים לנסוק. בממשלה האחרונה פעלו במספר שיטות במקביל: התחלות הבנייה הגיעו לשיא, הבירוקרטיה פחתה ופורסמו הגרלות "דירה בהנחה" לזכאים. מחירי הדיור אמנם המשיכו לעלות, אך רבים צופים ירידה כבר בשנה הבאה.

עם זאת, המחירים של היום תלויים בציפיות לגבי המחירים של מחר: כאשר הציבור מצפה שהמחירים יעלו הוא רוכש דירות להשקעה ובכך מעלה את המחירים בעצמו. כאשר הציבור מצפה לירידת מחירים הוא עוצר את הרכישות ומפסיק להעלות מחירים. לכן הממשלה החדשה צריכה לתת לציבור ביטחון שהיא תמשיך לפעול באופן אגרסיבי להורדת מחירי הדיור. הנתון שמשפיע יותר מכל על כך הוא היצע הדירות: כשיש יותר דירות בשוק ממה שאנשים רוצים מגמת המחירים משתנה. לצד העלאת הריבית, שמקשה על לקיחת משכנתאות, סביר שהממשלה תוכל לחזות במחירים יורדים.

יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
ינסה להוציא את ישראל ממשבר הדיור? גולדקנופף | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

דמות מרכזית בתחום תהיה יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, שצפוי לקבל את תיק השיכון, כנהוג בממשלות הימין האחרונות. גולדקנופף כבר הביע את שאיפתו לאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה, אך הוא מבטיח לעשות זאת על ידי "מתנות" לזכאים, דירות במחיר מוזל ושכירות מופחתת, ככל הנראה בשיטות של הגרלות. מבצעים כאלה אינם משנים את התמונה בטווח הארוך והם גם לא נוגעים להרבה מהרוכשים. בנוסף אם גולדקנופף ישים דגש מרכזי על האוכלוסייה החרדית, שאמנם נמצאת במשבר דיור גם היא, הציבור הרחב עלול להבין מכך שהמחירים במקומות אחרים לא יירדו.

תחבורה ופקקים

הממשלה האחרונה שינתה את הפרדיגמה במשרד התחבורה, ועברה מהשקעה בתשתיות לכלי רכב פרטיים (הרחבת כבישים ובניית מחלפים) להשקעה בתחבורה ציבורית. בצלאל סמוטריץ' ראש הציונות הדתית, שהיה שר תחבורה לתקופה קצרה, מבטיח להמשיך בדרך הזו ולהגדיל את ההשקעות בתחבורה הציבורית, בנתיבי התחב"צ ובקווי האוטובוסים. בש"ס לעומת זאת הבטיחו במהלך הקמפיין לבטל את הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, שהובילה השרה מירב מיכאלי, אשר יצרה סדר בתעריפי הנסיעה בכל המדינה, גם אם העלתה את המחירים באופן נקודתי.

יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני, Flash90)
יקדם את התחבורה הציבורית? סמוטריץ' | צילום: אבשלום ששוני, Flash90

עם זאת, אם נרצה לראות שינוי אמיתי במצב התחבורה הציבורית צריך להסתכל בכלל על פרויקטי הענק: הרכבת הקלה בתל אביב, הרחבת הרכבת הקלה בירושלים ופרויקט המטרו. לא ברור מה תהיה המדיניות של הממשלה הנוכחית לגבי הפרויקטים הללו ולפחות כרגע לא נראה שזה בראש סדר העדיפויות שלה. דחייה של הפרויקטים הללו תשפיע על העומסים שנים קדימה. גם אגרות הגודש והרפורמה בחניות בערים עלולות להתקבל בהתנגדות משמעותית בהרכב הקואליציה המסתמן. 

המגזר הציבורי

סמוטריץ', שמכוון לתפקיד שר האוצר, הבהיר שמבחינתו יש צורך ברפורמה מקיפה בשיטת התגמולים במגזר הציבורי. הוא שואף להגדיל את התגמול שתלוי בביצועים וכישורים ולצמצם את התגמול שמבוסס על ותק. כיום שיטת המשכורות ברוב המגזר הציבורי מבוססת בעיקר על ותק, ומעניקה לעובדים קביעות ומקשה על שינויים מערכתיים. לקראת הסכמי השכר הבאים עלינו לטובה, צפוי סמוטריץ' לנסות לשנות את שיטת המשכורות, גם אם לא להתנגד להעלאות השכר עצמן, כפי שעשו במשרד האוצר בהסכם עם המורים.

אך כל שינוי כזה יגרור מאבק יצרי עם ההסתדרות ולא ברור ששותפיו של סמוטריץ' לממשלה יגבו את הרעיונות שלו. חברי הליכוד בשנות השלטון של המפלגה, יצרו קשרים עמוקים עם ארגוני העובדים ורבים מהם רואים בעצמם ידידי ההסתדרות ולא להפך.