כמעט חודשיים חלפו מהבחירות, הרכב הממשלה סוף סוף התבהר, וההסכמים הקואליציוניים נחתמו. ההבטחות שניתנו בעל פה פורסמו שחור על גבי לבן, ונראה שהן יעלו לנו הרבה מאוד כסף. צללנו להסכמים הקואליציוניים כדי לנסות להבין איך תיראה המדיניות הכלכלית של הממשלה.
יש לזכור, שלמרות שהגיעו להסכמות, חברי הממשלה אינם אחידים בעמדותיהם. בעוד שהמפלגות החרדיות נוקטות במדיניות של הגדלת תקציבי הרווחה והגדלת ההוצאה הציבורית, בציונות הדתית, ובפרט שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ', מאמינים במדיניות הפוכה - של ממשלה קטנה וצמצום הוצאות. הדבר עלול לעורר מחלוקות בין חברי הקואליציה ולהקשות עליהם.
יוקר המחיה
עוד בתחילת ההסכמים, מפלגות הקואליציה המסתמנת מתייחסות למשבר הכלכלי שעומד לפקוד את ישראל, ומתחייבות כי יפעלו לאישור תכנית כלכלית רחבה בהיקפה לצד אישור תקציב המדינה. במהלך שנת 2023 מתחייבת הממשלה לצעדים להקפאת מחירי החשמל, המים והארנונה. מדובר בהתחייבות יקרה במיוחד, שעלולה לעלות יותר מ-25 מיליארד שקלים, ואולי גם לפגוע במעמד הכלכלי ובאשראי של מדינת ישראל.
בשל העיכוב בהקמת הממשלה, בצלאל סמוטריץ' ייכנס לתפקיד שר האוצר אחרי שהתייקרויות ינואר בחשמל, במים, ובארנונה ייכנסו לתוקף. בהסכמים הוקאליציוניים הוא התחייב להקפיא מחירים, אך לא אמר אם יהיו אלה המחירים החדשים והיקרים יותר, או שישיב את השעון לאחור. בהמשך, סיכמו הציונות הדתית והליכוד כי יבחנו גם את הקפאת מחירי הדלק והמוצרים בפיקוח.
עוד עוגן בהסכמים הקואליציוניים מערך לסיוע לעצמאים ולעסקים. בין היתר, הממשלה תפעל לצמצום הרגולציה והבירוקרטיה לעסקים קטנים, בעזרת הקמת מרכז בו יוכלו לקבל את כל האישורים הנדרשים במקום אחד, במהירות, ובצורה דיגיטאלית ונוחה. בציונות הדתית מציעים כי במטרה לתמרץ השתתפות עובדים בשוק העבודה, יוצע מס הכנסה שלילי לעובדים, והגדה בנקודות זיכוי במס הכנסה לזוגות עובדים כך שתתקבל חצי נקודה נוספת לכל ילד.
הבטחת בחירות מרכזית של שר האוצר המיועד הייתה ביטול המס שהטילה הממשלה היוצאת על כלים חד פעמים ושתייה ממותקת. כעת, הוא מתחייב לכך בהסכמים הקואליציוניים, ואף מציע לבחון השבת מס ליבואנים המחזיקים במלאי.
חינוך
בשורה נוספת להורים שעוגנה בהסכמים היא חינוך חינם לילדים מגיל לידה עד שלוש. עלות מהלך כזה צפויה לעלות עד כ-20 מיליארד שקלים, לפחות 7 מיליארד מהם עלות שנתית חוזרת.
בנוסף, סוכם כי מכינות אקדמיות אוניברסיטאיות יוצעו בחינם לחיילים, ומימון מלגת "ממדים ללימודים" יעלה ל-100% משכר הלימוד (בעלות של כ-30 מיליון שקלים). בציונות הדתית הוסיפו כי כל חייל יקבל שנת לימודים חינם על כל שנת שירות צבאי שצבר.
במפלגות החרדיות התעקשו על השוואת מימון מוסדות שלא מלמדים ליבה, מהלך שצפוי לעלות כמעט 6 מיליארד שקלים. בנוסף, התעקשו על הגדלת קצבאות לבחורי ישיבות ואברכים, ותוספת של מאות מפקחים על החינוך העצמאי בעלות של עשרות מיליוני שקלים.
נדל"ן
בעניין משבר הנדל"ן, סיכמו הליכוד והציונות הדתית על האצת תכנון, שחרור חסמים, קידום שכירות לטווח ארוך ועוד. מדובר בעקרונות שאינם שונים באופן מהותי מאלה שקידמה הממשלה היוצאת. עם זאת, המציאות הכלכלית השתנתה, ויכול להיות שבשנים הקרובות יהיה קשה יותר להגדיל את היצע הדיור, בצל ההאטה בעסקאות וברכישות בגלל הריבית הגבוהה.
מעניין למדי שבהסכמים הקואליציוניים אין זכר דווקא לתכניות שהציגה מפלגת הליכוד במהלך קמפיין הבחירות, כמו הרחבת תכנית "דירה בהנחה". אם הליכוד אכן מתכוון לקדם אותן, זה לא יהיה מהלך שעומד בראש סדר העדיפויות של שר האוצר המיועד.
המפלגות החרדיות הכניסו להסכמים גם הטבות לרכישת דירות לאוכלוסייה החרדית. כך למשל יסובסדו זכאי משרד השיכון בפריפריה, שירכשו דירות זולות במחיר 700 אלף שקל לכל היותר, בסכום של 100 אלף שקל. מדובר למעשה כמעט רק ביישובים חרדיים וערביים, ושיקול הדעת של גולדקנופף יוכל להסית את רוב הסבסוד לישובים החרדיים. כלכלנים חוששים כי מהלך כזה יגדיל את הביקוש, במקום להגדיל את ההיצע, ועלול דווקא לגרום לספירלה של עליית מחירים בשוק הדירות.
תחבורה
בתחום התחבורה מתכוונת הממשלה הנכנסת לקדם כמה פרויקטים שאפתניים במיוחד. אחד מהם הוא פרויקט הרכבת הארצית המהירה, מקרית שמונה ועד אילת, שצפוי להיות יקר במיוחד. בנוסף, סיכמו המפלגות על קידום שדה תעופה בין לאומי משלים, מה שנחשב לצורך לאומי דחוף.
למרות שכאופוזיציה מנעו חברי הממשלה החדשה את את העברת חוק המטרו לפני פיזור הכנסת, עתה כשחזרו לקואליציה מתכוונות המפלגות דווקא לקדם את הפרויקט הלאומי. הממשלה המסתמנת תקדם את חוק המטרו להאצת הפרויקט, ותקודם חקיקה שתשלים את תמהיל המימון. הכנת החוק בוועדת הפנים לקראת קריאה שניה ושלישית תקודם עד סוף מושב החורף.
השר המיועד סמוטריץ', שמגיע מתפיסה כלכלית ימנית, עיגן בהסכמים גם את הפרטתו של נמל אשדוד, זאת אחרי שהפרטת נמל חיפה הושלמה ביומה האחרון של הממשלה היוצאת.
נושאים חברתיים
בקווי היסוד של הממשלה מתחייבות המפלגות להגדלת ההנחות שניתנות לסטודנטים בתחבורה הציבורית. סעיף מקביל נמצא בהסכם עם יהדות התורה, לפיו "אברכים ובחורי ישיבות יהיו זכאים להנחה בסך של 50% מתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית, בדומה לסטודנטים, למשך חמש שנים לכל היותר ובהתאם לקריטריונים שייקבעו".
הוצאה נוספת עליה סיכמו המפלגות היא העלאת שכר חיילי השירות הסדיר ב-20%, תוך מתן דגש על השוואת שכר הלוחמים במחצית השנה האחרונה לשירותם לשכר המינימום, שצפוי אף הוא לגדול בקרוב. זה צפוי לעלות סך הכל כ-840 מיליון שקלים.
לסיום, הציונות הדתית דרשה, על מנת לחזק את המשמעת הקואליציונית והאמינות הפיסקאלית, כי חוק יסוד: משק המדינה יתוקן כך שתידרש הסכמה של 61 חברי כנסת לאישור חוק שעלותו התקציבית מעל 50 מיליון שקלים ושאינו מובא בהסכמת הממשלה. צעד זה נועד למנוע מחברי כנסת פרטיים להוביל הצעות חוק שיובילו להוצאות גדולות, אך עלול לפגוע ביכולת של חברי הכנסת מהשורה להביא לשינוי חברתי.
אחרי שעברנו על הסעיפים השונים, מתבהר שרובם כרוכים בהוצאה כספית משמעותית. אם הממשלה אכן תעמוד בכל התחייבויותיה, היא תצטרך למצוא מקורות תקציביים גדולים להוצאותיה, בהעלאות מיסים או בהגדלת החוב הממשלתי. שתי האפשרויות הללו יכולות להיות סבירות אם מדובר בהוצאות שמחזירות את עצמן בעתיד, כלומר הוצאה זמנית על מנועי צמיחה (כמו תחבורה או תעסוקה), שמגדילה את ההכנסה העתידית של המדינה. עם זאת, בתקופה של ריבית גבוהה וכשענני מיתון מצטברים באופק, הוצאות שלא מחזירות את עצמן אלא רק גוררות עוד ועוד תשלומים, עלולות לדרדר את ישראל לתוך המשבר.
אביעד הומינר-רוזנבלום, חוקר בכיר ומנהל מדיניות ציבורית בקרן ברל כצנלסון, טען: "במקום להבטיח את עתידם של מאות אלפי ילדים חרדים ושל הכלכלה והחברה בישראל על ידי חיזוק החינוך החרדי-ממלכתי, והתכניות לשילוב בלימודים אקדמיים ובתעסוקה של בני המגזר החרדי - ההסכמים הקואליציוניים מבשרים על ביצור האוטונומיה החרדית, עידוד אי-לימודי ליבה ואי-עבודה, ועל הדרך גם מפרקים את החינוך הממלכתי-ציבורי בישראל".
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, הוסיף: "מוקדם להסיק מסקנות באשר למדיניותה הכלכלית של הממשלה החדשה, אך חשוב שלא לתת תמריצים שליליים, שימנעו יציאה לעבודה של גברים חרדים. המחקרים שלנו מראים שמחסור בלימודי חול בסיסיים, לא מאפשרים השתלבות של צעירים חרדים בשוק העבודה. הכרחי לעמוד על כך שינתנו לתלמידים חרדים כלים להשתלב בשוק העבודה ושהמדינה לא תיצור מלכודות עוני - שיפגעו במשק בכלל ובחרדים בפרט".