בימי חמישי, כשכולנו בעבודה ורק מפנטזים על סוף השבוע, חן פאר הולך לים לשתות בירה קרה. לא, הוא לא מובטל – החברה שלו הצטרפו לאחרונה לטרנד עולמי והחלה בפיילוט לקיצור שבוע העבודה. "זה הזמן שלי לעצמי לפני שסוף השבוע מתחיל", אומר פאר, מנהל תחום מערכות המידע בחברת ביטוח ישיר, שבמסגרת פיילוט חדש קיצרה את שבוע העבודה של עובדיה לארבעה ימים וחצי במהלך החודשים יולי ואוגוסט. "זה גם זמן מצוין לתקתק סידורים לסוף השבוע ולהגיע מוקדם יותר לילדים בבית", אומר פאר בהתלהבות.
החברה שלו לא לבד – חברות נוספות, בעיקר בענף ההיי-טק, כבר החלו בניסויים לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים במודלים שונים בלי להפחית בשכר העובדים. כרגע יש בארץ ארבע חברות שמתנסות בקיצור שבוע העבודה, ובאוקטובר צפויות להצטרף לפיילוט שתיים עד חמש חברות נוספות.
בסקירה שנעשתה לאחרונה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתה של חה"כ נעמה לזימי (העבודה) עלה כי מספר שעות העבודה הממוצע של העובד הישראלי היה גבוה בכ-9% ב-2019 מהממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). אבל אף שאנחנו עובדים הרבה יותר שעות בשבוע והרבה יותר ימים בשנה – הפריון הממוצע של העובד הישראלי היה נמוך בכ-18% מזה של עמיתו ב-OECD.
"זה אומר שזה שאתה עובד יותר, לא בהכרח הופך אותך לפורה יותר", מסבירה דפנה קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש בביטוח ישיר, את הסיבה שהחברה בחרה בפיילוט הזה. "הכוונה שלנו היא שהעובד יהיה מאושר, וכשהוא יהיה מאושר, תהיה לו מוטיבציה והוא יהיה פורה יותר. הכול מתחיל ב-well-being שלו".
לדברי קליינר, כל חברה שמסתכלת קדימה על שוק העבודה העתידי חייבת להכיר את הדור הבא. "זה כבר לא דור ה-X, הדור שלי – שעבדנו מבוקר ועד ערב וחשבנו שלגיטימי שאין לנו חיים. היום, בני דור ה-Z ואפילו דור האלפא, רוצים לראות חברים וללכת ליוגה, ואם מקומות העבודה לא ישכילו להשתנות, פשוט לא יהיו להם עובדים".
ואיך העובדים מגיבים על המהלך? "הם אומרים לי שיעבדו כמו משוגעים כדי שהפיילוט יימשך, ואני כבר מסתכלת על קיצור נוסף – לארבעה ימי עבודה בשבוע. אני חושבת שאפשר לוותר על יום שלם בשבוע כי העובד שיעבוד יום פחות, יעשה הכול כדי לסיים את המשימות שלו. התפיסה היא שאם אתה יוצא לסוף שבוע ארוך, אז אני מכבדת אותך ואת החופש שלך, אין ישיבות ואין מיילים שייתנו לך הרגשה לא נוחה. המטרה היא לתת לעובדים תחושה של חופש אמיתי".
"זה כבר לא דור ה-X, הדור שלי – שעבדנו מבוקר ועד ערב וחשבנו שלגיטימי שאין לנו חיים. היום, בני דור ה-Z ואפילו דור האלפא, רוצים לראות חברים וללכת ליוגה – ואם מקומות העבודה לא ישכילו להשתנות, פשוט לא יהיו להם עובדים"
דפנה קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש בביטוח ישיר
פרודוקטיביים רק כ-3 שעות ביום
הרעיון של שבוע עבודה של ארבעה ימים נחשב די קיצוני עד לפני כמה שנים, אך צבר אוהדים בחסות מגפת הקורונה. "ההתפטרות הגדולה גרמה לעובדים רבים לחשוב מחדש על מסלול הקריירה שלהם בשל שחיקה, חוסר איזון ורצון לשינוי באורח חייהם", מספרת מלי אלקובי מחברת דינמיקס, המתמחה במתן פתרונות לארגונים בתחום האיזון בין עבודה לחיים, ויוזמת הפיילוט לקיצור שבוע העבודה בישראל.
המשבר דחף לא מעט חברות ברחבי העולם לקצר את השבוע לארבעה ימים כדי לגייס ולשמר עובדים – וגם במגזר העסקי בישראל ההתעניינות גוברת. באוקטובר צפויות כמה חברות ישראליות להתנסות במודל במסגרת הפיילוט, שאליו הצטרפה גם חברת המלונאות אפריקה ישראל. הפיילוט מתוכנן להימשך חצי שנה וילוּוה בידי ד"ר עמית קפלן מהמכללה האקדמית תל־אביב–יפו וחוקרים מבוסטון קולג'.
מאחורי היוזמה עומדת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה שייסד אנדרו בארנס, איש עסקים מניו זילנד, שהרעיון החל להתגלגל בראשו לאחר שקרא ב-2018 מחקר בריטי שלפיו עובדים הם פרודוקטיביים 2.5–3 שעות בלבד בממוצע ביום עבודה.
"בארנס הרגיש שהעובדים שלו עובדים קשה ומתלוננים על חוסר איזון ושהפרודוקטיביות שלהם לא גבוהה", מתארת אלקובי. "הוא הלך בניגוד לאינטואיציה, עשה את ההפך ממה שמנכ"לים עושים, וקיצר את שבוע העבודה לארבעה ימים כדי להעצים את הפרודוקטיביות בשאר הימים. הוא יישם מודל של 100% שכר לעובדים ב-80% מהזמן וב-100% פרודוקטיביות". בעקבות הניסוי דיווחה החברה של בארנס על תפוקה גדולה יותר, על איזון טוב יותר בין חיי העבודה לחיים הפרטיים ועל רמת מתח נמוכה יותר.
עוד בשנים שקדמו לפרוץ מגפת הקורונה נערכו בקרב מדינות וחברות בעולם ניסויים רבים לקיצור שבוע העבודה. הבולט שבהם הוא ניסוי ארוך שערכה איסלנד בין השנים 2015–2019 שהוכתר בהצלחה כבירה, ובעקבותיו עברו כ-86% מהעובדים במדינה לימי עבודה קצרים יותר או שיש להם את הזכות לכך. מסקנת רוב המחקרים הייתה כי לקיצור שבוע העבודה השפעות חיוביות.
"פוחדים מהשינוי פחד מוות"
"הרבה ארגונים מבינים שהשינוי הכרחי, אבל מפחדים ממנו פחד מוות – כי הם חוששים שלא יהיה אפשר ללכת אחורה. הם בטוחים שזה לא מתאים להם או פשוט לא מסוגלים להסתכל כמה צעדים קדימה", אומרת אלקובי. "תחשוב על עובד בשירות לקוחות ששחוק עד מוות ולא מרוצה מהתנאים שלו. איך הוא יחזיר לארגון? יעשה הכול לאט יותר, ינתק שיחות ולא ייתן את השירות הטוב ביותר. זה שמישהו בא לעבודה כל יום לא הופך אותו לפרודוקטיבי. ברגע שאני מרוצה יותר, הסיכוי שאהיה יעילה עולה. זה מחזיר את הכסף שהמעסיק השקיע, וגם התחלופה פוחתת באופן ניכר".
ומה לגבי ענפים במשק שבהם המודל לא ניתן ליישום?
"אני לא יכולה להתעלם מכך שאצל עובד בהיי-טק זה שונה מאוד מאשר אצל נהג, עובד ייצור או עובד מעבדה. ברור שיש פערים, אבל אני לא רואה סיבה שכל ארגון לא ימצא את הדרך להתאים את המודל אליו באמצעות רוטציה או גמישות. אני חושבת שעולם העבודה הולך לשם ושכמו שעברנו משישה ימים לחמישה – זה שינוי שקשה להכיל אותו. זה פחד שהוא לא רציונלי. אני מאמינה שהראשונים שאזרו אומץ יובילו את השוק לשינוי ושבתוך כמה שנים זה יקרה בכל מקום. זה בלתי נמנע".
בעתיד נעבוד אפילו פחות מארבעה ימים?
"כן, אנחנו הולכים לעבר עולם שעובדים בו פחות ימים. אחד האתגרים של המדינות יהיה לפרנס גם אנשים שלא מסוגלים לעשות את המעבר הזה. האתגר השני הוא מה נעשה בזמן הפנוי, זה יהיה אחד המשברים הגדולים – כבר עכשיו עולה משיחות עם עובדים שעברו לארבעה ימים שממש קשה להם. נצטרך לראות איך אנחנו מראים לאנשים שאפשר ליהנות גם מדברים אחרים ולא רק מעבודה".
"אנחנו הולכים לעבר עולם שעובדים בו פחות ימים, ואחד האתגרים יהיה לפרנס גם אנשים שלא מסוגלים לעשות את המעבר הזה. האתגר השני הוא מה נעשה בזמן הפנוי, זה יהיה אחד המשברים הגדולים – כבר עכשיו זה עולה משיחות עם עובדים שעברו לארבעה ימים"
מלי אלקובי, חברת דינמיקס
"אין שביזות יום א', מפוצצים באנרגיה"
לפני שלושה חודשים עברה חברת ההיי-טק הראשונה בישראל לשבוע עבודה מקוצר. זה קרה במסגרת פיילוט שיימשך שנה ושבמסגרתו 30 עובדי מרכז הפיתוח הישראלי של חברת הפינטק הבין-לאומית SAGE (סייג') עברו לשבוע עבודה של ארבעה ימים – שני עד חמישי. קדמה לה חברת Forter, העוסקת במניעת הונאות מסחר אלקטרוני, שעברה כבר ביוני 2020 לשבוע עבודה של ארבעה ימים – אבל רק אחת לשבועיים.
"התחלנו להרגיש סוג של תשישות", אומר שגב בר-און, מנכ"ל המרכז הישראלי של סייג', על ההחלטה לעשות שינוי קיצוני במודל העבודה של החברה. "משהו בשילוב של עבודה מהבית עם משבר הקורונה גרם לנו להרגיש שאנחנו לא יעילים כמו שהיינו רוצים להיות. קראתי מחקרים על המודל וראיתי חברות שהתנסו בזה בהצלחה רבה, והחלטנו ללכת על זה".
"אנחנו רואים ברבעון האחרון שינוי חיובי בכל הפרמטרים, משביעות הרצון של העובדים ועד לתפוקה", מתגאה בר-און. "זה יכול להישמע מפתיע, אבל זה לא הפתיע אותי. מצד אחד הורדנו יום ומצד שני אנחנו יעילים ופרודוקטיביים יותר, כך שזה מעודד אותנו מאוד".
"משהו בשילוב של עבודה מהבית עם משבר הקורונה גרם לנו להרגיש שאנחנו לא יעילים כמו שהיינו רוצים להיות. ראיתי חברות שהתנסו בזה בהצלחה רבה, והחלטנו ללכת על זה"
שגב בר-און, מנכ"ל המרכז הישראלי של סייג'
העובדים, שקיבלו את המהלך בהפתעה גמורה, התרגלו בינתיים למודל ועכשיו כבר לא רוצים להפסיק. "לא אגזים אם אומר שזה מהלך משנה חיים, כי זה הופך את סוף השבוע לכמעט חצי שבוע. זה משנה מהיסוד את האיזון בין עבודה לפנאי ומספק הרבה שלווה, רוגע ואנרגיה. העובדים מדווחים שהם מגיעים למשרד ביום שני מפוצצים באנרגיה. אין שביזות יום א'. לא מחכים שהשבוע ייגמר. מכיוון שזמן העבודה קצר וממוקד, אנחנו עובדים בצורה יעילה מאוד ובתחושה נעימה", אומר בר-און.
איך מנצלים את הזמן שהתפנה פתאום?
"יום ראשון הוא לא סתם יום כמו של סוף שבוע, אלא כמו יום של סוף שבוע בזמן שכל היתר עובדים והילדים במסגרות. פתאום יש לך יום שלם לעצמך. אנשים מנצלים את זה לדברים שהם דחו המון זמן. הם הולכים לחוגים, מתנדבים ואפילו מארגנים מפגשים של החבר'ה מהעבודה".
"אנשים גם מדווחים שהם עושים הרבה יותר קניות. יש הרבה דיונים ברמה הגלובלית אם זה מתאים לכולם ואם זה מקום שהמשק יכול ללכת אליו. אני יכול להגיד שבחלקת האלוהים שלנו אנחנו רואים שזה גם גורם לאנשים להוציא יותר כסף, כך שיכול להיות שיש פה רווח למשק באופן כללי".
אתה חושב שבאיזשהו שלב יהפוך המודל לנורמה בשוק העבודה?
"בטווח הארוך כן. כשמישהו מתנסה בזה, האפשרות לחזור אחורה נראית לא סבירה ולא הגיונית. כשאתה כבר שם ומסגל לעצמך אורח חיים שבו אתה מצד אחד מצליח להספיק יותר ברמה העסקית ומצד שני מצליח להספיק יותר ברמה האישית והמשפחתית – זה win-win situation. אני חושב שהרבה חברות עדיין ניצבות בפני אתגר מחשבתי שמונע מהן ללכת לצעד שנתפס אמיץ, אפילו מנוגד לאינטואיציה. אני חושב שככל שיותר ויותר חברות יאמצו את זה, לאט-לאט זה יהפוך לנורמה. בעבר עבדנו שישה ימים בשבוע וזה נראה לכולם סביר, וכיום מי שעובד חמישה ימים לא מרגיש שזה משהו מיוחד".
אפילו בישראל?
"דווקא בישראל. העולם נהיה יותר ויותר גלובלי והרבה מהעבודה נעשית מול חברות בעולם, אז אין יותר נוח ומתבקש מלקחת את יום ראשון, שהוא יום השבתון בשאר העולם, ולאמץ אותו כיום השבתון כאן אצלנו. בנוסף, כישראלים אנחנו ידועים ככאלה שעובדים יותר קשה ויותר שעות. אנשים כל היום סביב האי-מייל וסביב הטלפונים. המציאות הזו יוצרת מצב מנטלי קשוח מאוד וזה לא גורם לתפוקה טובה יותר. דווקא אם נדע כחברה לעצור בסיטואציה הזאת ולעשות את ההפרדה בין ימים שבהם אנחנו עובדים לכאלה שבהם לא – אני חושב שנבין שזה מודל ששווה לאמץ אותו".
"יום ראשון הוא לא סתם יום כמו של סוף שבוע, אלא כמו יום של סוף שבוע בזמן שכל היתר עובדים בו והילדים במסגרות. פתאום יש לך יום שלם לעצמך"
שגב בר-און
"העולם לא יכול לחזור אחורה"
ב-2016 אושרה בקריאה טרומית בכנסת ההצעה להחלת שישה סופי שבוע ארוכים בשנה במשק, אבל כמו הצעות קודמות לקיצור שבוע העבודה – גם זו התמסמסה. מי שהרימה את הכפפה בכנסת הנוכחית היא חה"כ נעמה לזימי, שהגישה בסוף השנה שעברה הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה בישראל מ-45 ל-37 שעות, כלומר לארבעה ימים, והקימה את השדולה לאיזון בית–עבודה בכנסת, מתוך כוונה להחזיר את הנושא לסדר היום הציבורי.
לדברי חברת הכנסת, היא הגישה את הצעת החוק בשל המשבר שחווים זוגות צעירים בעקבות המתח בין שעות העבודה הממושכות לבין חיי המשפחה והחברה. "המדינה חייבת ליצור איזון בריא ונכון של חיי משפחה ופנאי לצד שוק העבודה בישראל", היא אומרת, "אנחנו עובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לעבוד. זה לא נכון למשק, ובטח לא לפרט, לחיות חיים של שעבוד לעבודה או למעסיק".
"בעולם אנחנו כבר רואים מגמות של קיצור שבוע העבודה לצד אי-ירידה או עלייה בתפוקות", מדגישה חה"כ לזימי. "מהלך שכזה ישרת אינטרסים של המשק הישראלי והכלכלה הישראלית כמו הפחתת זיהום האוויר, הגדלת כוח הקנייה המקומי והרחבת מעגל התעסוקה. בהקשר הישראלי, בגלל המורכבות של סוגיות דת ומדינה, קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים יפתור לנו גם מורכבויות נוספות שתואמות לצרכים שלנו".
"העולם לא יכול לחזור אחורה", אומרת חברת הכנסת על החברות שכבר יישמו את השינוי בארץ ובעולם. "בסוף זה שוק פרטי שמודד את שורת הרווח. העובדה שהמהלך הזה מתחיל מהשוק הפרטי אומרת דבר או שניים. אומנם זה צעד דרסטי ומשנה סדרי עולם – אבל הוא תואם לכורח המציאות של המשפחות הצעירות ושל שוק העבודה בן ימינו".
"העובדה שהמהלך הזה מתחיל מהשוק הפרטי אומרת דבר או שניים. אומנם זה צעד דרסטי ומשנה סדרי עולם – אבל הוא תואם לכורח המציאות של המשפחות הצעירות ושל שוק העבודה"
חה"כ נעמה לזימי
את חושבת שיש היתכנות פוליטית להצעת החוק?
"זו הצעת חוק שהיא מעין חזון לעתיד. ברור לי שזה לא יקרה בתוך חודש או חודשיים. אני חושבת שאפשר ליצור תהליכים עם משרדי הממשלה ולהבין שיש כאן אינטרס כלכלי לאומי להתחיל לקצר את שבוע העבודה, אפילו בצורה חלקית. אנחנו כרגע אלה שמאחור ביחס לשאר העולם וצריכים להתחיל את התהליך ולראות איך הוא משפיע על הנתונים, על הכלכלה, על אורח החיים ועל יוקר המחיה".
יוזמה קודמת של השר לשעבר סילבן שלום מ-2011 נתקלה בהתנגדות עצומה מצד האוצר. מה השתנה?
"הנתונים השתנו. אני לא בטוחה שהאוצר שינה את הגישה השמרנית שלו, אבל הנתונים הגלובליים של מדינות שכבר התחילו בתהליכים האלו מראים את האפקטיביות של המהלך. זה באמת צו השעה, גם אם לא נראה שזה יקרה מיד".
גם מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר משוכנע שהגיעה העת לקדם את המעבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים. "אומנם הנבואה לא ניתנה לבשר ודם, אבל זה יקרה גם יקרה", העריך בכנס פתיחת השדולה לאיזון בית–עבודה בכנסת. "תמיד יש מי שזועקים בפני שינויים, עומדים בפרץ ובוכים על 'האסון' בטענה שהמערכות יתרסקו. אבל לפני כ-30 שנה קיצרו את שבוע העבודה משישה ימים לחמישה – והמפעלים לא נסגרו, האבטלה לא עלתה. נהפוך הוא".
"אומנם הנבואה לא ניתנה לבשר ודם, אבל זה יקרה גם יקרה. לפני כ-30 שנה קיצרו את שבוע העבודה משישה ימים לחמישה – והמפעלים לא נסגרו, האבטלה לא עלתה. נהפוך הוא"
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי
הערכה: יעלה למשק 99–110 מיליארד שקל בשנה
לצד התומכים הנלהבים, המהלך צבר מתנגדים רבים, שמזהירים מהשלכותיו על הכיס של כולנו. בחינה של המחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים בישראל העלתה כי קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים יעלה למשק 99–110 מיליארד שקל בשנה, בהתאם לתרחישי גידול בפריון בשיעור של 10%–20%. הסכום מורכב מ-79–90 מיליארד שקל עלות למגזר העסקי נוסף על 20 מיליארד שקל למגזר הציבורי. התחשיב מביא בחשבון גם גידול בצריכת פעילויות פנאי, תיירות ותרבות בהיקף של כ-5 מיליארד שקל.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, סבור כי הצעת החוק שהוגשה הרסנית למשק: "אלה הצעות של פוליטיקאים שמעולם לא ניהלו עסק אמיתי ולכן הכול נשמע יופי על הנייר, אבל לא מעבר. ברמה העקרונית ברור שכמה שהעובד יעבוד פחות, זה יעשה טוב יותר ל-well-being שלו. אם כל ישראלי יעבוד 80% מהשעות ויקבל רק 80% מהשכר – הוא יהיה עני יותר. אם יעבוד ארבעה ימים וירוויח שכר מלא – נמצא את עצמנו מהר מאוד במדינה בהפרעה".
"רוב המקצועות לא מאפשרים לעבוד ארבעה ימים בשבוע, כלומר לעבוד 20% פחות, ולהעלות את התפוקה או הפריון ב-20% בזמן העבודה", מסביר ד"ר תומר. "נכון, מדינת ישראל סובלת מפריון נמוך והמטרה העיקרית שלה היא להעלות אותו, אבל גם בתחזיות הכלכליות להעלאת הפריון אף אחד לא מדבר על עלייה של 20% ובטח לא בן לילה, אולי בתהליך של עשור. מכונה במפעל 'עובדת' במשרה מלאה והיא לא תוכל לספק את אותה תפוקה בארבעה ימים, גם אם העובד יהיה יעיל יותר. לכן בעבור היום החמישי יצטרכו להעסיק עובד נוסף".
"אלה הצעות של פוליטיקאים שמעולם לא ניהלו עסק אמיתי ולכן הכול נשמע יופי על הנייר. רוב המקצועות לא מאפשרים לעבוד ארבעה ימים בשבוע"
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים
"יותר גרוע מזה", מזהיר ד"ר תומר, "נצטרך להגדיל את מספר עובדי המגזר הציבורי שלנו ב-20%. מי ישלם על המגזר הציבורי הנפוח הזה? כולנו. האם פקיד משרד הרישוי שיעבוד ארבעה ימים יוכל לשרת יותר אנשים? כנראה יצטרכו לגייס עוד עובדים ונצטרך לשלם יותר מיסים, כדי להחזיק מגזר ציבורי שמן יותר".
"התעשייה שלנו גם לא תהיה תחרותית מול העולם", הוא מוסיף. "לא ראיתי מעבר גורף בעולם – ובטח לא במדינות שמהן אנחנו מייבאים, כמו טורקיה, סין, מצרים והודו – ששכר המינימום בהן הוא פחות מחמישית מהשכר בארץ. אז להוריד עוד יותר את היעילות שלנו? זו מכת מוות. מה שיקרה בסוף הוא שלכאורה נעבוד ארבעה ימים, אבל העובדים יהיו עניים יותר ואז האושר הגדול שעליו מדברים כל מחברי התיאוריות האלה יהפוך לדיכאון גדול".
"אותם מחוקקים צועקים על יוקר המחיה ובאים בהצעות שיוצרות יוקר מחיה", ממשיך נשיא ההתאחדות. "אם המודל הזה מוצלח כל כך, תנו לשוק לעשות את שלו ועזבו אותנו. אל תשחקו איתנו בהצעות חוק. זה פופוליזם זול שהולך ומתגבר לקראת הבחירות".
חה"כ לזימי לא מתרשמת מהאזהרות: "איך אפשר להגיד את זה כשאנחנו רואים את כל הנתונים? מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתח מה זה עושה למשק, לא מה זה עושה לעובדים ולחיי המשפחה. אלה גופים שתמיד מפחדים משינוי ונשארים הכי שמרניים. המציאות הזו, של פריון נמוך ושל אנשים שדופקים 14 שעות עבודה כדי להיחשב טובים יותר, זו מציאות מעוותת שהשתרשה פה בלי שום היגיון – זה לא כלכלי ולא תעסוקתי".