עבור סתיו ואור קופלמן כהן זה אחד הימים המרגשים ביותר בחיים - יום שמהווה נקודת ציון שהם חיכו לה הרבה מאוד זמן ורק יחידי סגולה בגילם זכו להשיגה. הזוג הצליח בגיל צעיר להגיע למה שעבור ישראלים רבים הוא בגדר חלום רחוק, הם הצליחו לקנות דירה – ללא סיוע מההורים. "זה חיסכון שלנו לבד, חסכנו שקל על שקל. זה לא היה פשוט בכלל", סיפרה סתיו.
בזמן שמחאת הדיור מתעוררת והמחירים קפצו בשנה האחרונה בכ-16% בממוצע בכל הארץ, השיח מתרכז בעיקר באלו שלא מצליחים לרכוש דירה. למרות שהמחירים אכן גבוהים ומרבית הזוגות הצעירים לא מצליחים להגיע ליעד הנכסף ללא עזרה משמעותית מההורים, יש כאלו שעושים זאת כנגד כל הסיכויים.
סתיו ואור יחגגו בקרוב 40 ואחרי 20 שנה בשכירות ושלושה ילדים קטנים הם החליטו לעשות שינוי. הם גדלו במרכז הארץ והבינו שלחלום יש גם מחיר נוסף, הם מתרחקים מהעבודה ומהמשפחה ויצטרכו לבלות שעות על הכביש. נגמרו עבורם הימים של נסיעות קצרות או בייביסיטר של סבא וסבתא. סתיו סיפרה על ההחלטה הלא פשוטה: "הבנו את המציאות שאנחנו לא יכולים לקנות דירה במרכז במצב נורמלי, אז חשבנו על מקומות רחוקים יותר. הבנתי שאין ברירה, שצריך להתרחק, צריך להתפשר".
מעיין ורועי כהן הצליחו לרכוש דירה במרכז לפני חמש שנים במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בקריית אונו. "קנינו את הדירה במחיר יחסית נמוך והיום היא שווה עשרות אחוזים יותר, והיא אפילו עוד לא נבנתה", שיתפה מעיין. "בסופו של דבר גם אנחנו השגנו את זה. זה לקח לנו קצת זמן, אבל באמת עם הרבה חסכונות ועבודה קשה הצלחנו להגיע למה שאנחנו היום".
הוויתורים בדרך לדירה: "לילדים יש את מה שהם באמת צריכים. מותרות זה פחות"
גם יחידי הסגולה שהצליחו לגייס את ההון העצמי בשביל לקחת משכנתה ולרכוש דירה, מספרים שהדרך הייתה מלאה בהקרבות. "זה הפך אותנו להיות מאוד מאוד מחושבים. ממש להפוך לכלכלנים קטנים", סיפר אור קופלמן כהן. "לבחור איפה ללכת לעשות קניות, להחליט באיזה סופר, לפי אילו מחירים, ולעשות סל קניות מצומצם. כל מה שאני לובש כרגע זה מעלי אקספרס בעשירית מחיר".
גם מעיין שיתפה על הוויתורים שהיא בחרה לעשות בדרך לדירה: "קניות אנחנו עושים בסופר פעם בשבועיים, ולמכולת אנחנו כמעט לא נכנסים. לילדים שלי אני לא קונה כל מה שהם רוצים מבחינת צעצועים, הם מקבלים את מה שהם באמת צריכים - אבל מותרות זה פחות". זוהר ואלעד נוריאל, שרכשו ביחד דירה בעפולה, הציגו תמונה מעט אחרת: "זה עניין של סדר עדיפויות. אני לא מרגישה שאנחנו מוותרים או לא חיים או לא נהנים".
פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, הסביר על הקושי הרב של זוגות לגייס את ההון הראשוני הדרוש כדי להגיע למשכנתה הנכספת: "אנחנו רואים שבשנה האחרונה חלה הרעה מבחינת משקי הבית, הן בעלייה במחיר המשכנתה והן בעלייה דרסטית במחירי הדיור. שני האלמנטים האלה חוברים לעלייה בממוצע בהון העצמי הנדרש מ-770 אלף שקל לפני כשנה לסדר גודל של מיליון ו-130 אלף שקל היום כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים".
"זה לא קשה לקנות דירה – זה בלתי אפשרי"
יש זוגות רבים שלמרות עבודה קשה וחלומות גדולים פשוט לא מצליחים לחסוך מספיק כסף כדי להגיע להון הראשוני הנדרש. בר ודניאל הם שני צעירים מאורסים וחרוצים שעובדים כל אחד ביותר מעבודה אחת - הוא טכנאי אלקטרוניקה והיא בתחום ההשמה, והם וחוסכים מעל 50% מההכנסות. הם שניהם חיים בצמצום, אך לא מצליחים להתקרב לחלום הדירה במרכז, שם הם גדלו ושם מתגוררות המשפחות שלהם. "נולדנו פה, כל החיים שלנו פה, המשפחה שלנו פה והעבודות שלנו כאן", אמר בכאב דניאל סנקש. "גם אם אני עכשיו אעבור לפריפריה - זה לא ששם מחלקים דירות בחינם. למה אני צריך לעזוב את האזור שבו נולדתי?".
"אני לא יכול לעבוד מהבית, ולגור בפריפריה זה אומר לעשות נסיעות שעתיים לכל כיוון כל יום", הוסיף. "שירות צבאי עשיתי, מס הכנסה אני משלם, לפעמים אני מרגיש שאני עובד בשביל המדינה. זה כל כך מרתיח אותי הנושא הזה. להגיע עכשיו למצב שאנחנו מאורסים ולא גרים יחד זה לא תקין, אבל המדינה לא מותירה לנו ברירה. אנחנו רוצים לגור ביחד ולהתחתן ולבנות משפחה, אבל איך נעשה את זה? המחירים פה פשוט מטורפים. זה לא רק שיקר לקנות דירה, זה בלתי אפשרי".