השבוע הופתענו לרעה כשבלמ"ס פרסמו שהאינפלציה בישראל עלתה לרמה של 5.2% - כזו שלא נמדדה פה מאז 2008. העלייה החריגה במדד המחירים לצרכן, והעובדה שהאינפלציה מתרחקת מהיעד של בנק ישראל מאז החלה שנת 2022, מטרידה כלכלנים רבים ומבטיחה העלאות ריבית נוספות בקרוב. אך האם ישראל במצב גרוע במיוחד?
השוואה של האינפלציה בישראל לשאר מדינות ה-OECD מראה שארצנו הקטנטונת דווקא במקום טוב מאוד, שלישית מלמטה בדירוג. רק שוויץ (3.4%) ויפן (2.4%) יכולות להתהדר באינפלציה נמוכה יותר מישראל, וסין (2.7%) שאמנם אינה חלק מה-OECD, אך גם היא מציגה אינפלציה נמוכה יותר מזו שנמדדה פה.
בזמן הזה האינפלציה בעולם כולו שוברת שיאים: בבריטניה היא עלתה מעבר ל-10% ובארה"ב ירדה ל-8.7%, אחרי שחצתה את ה-9% ביוני. הסיבות לכך מגוונות, אך הן נעוצות בשתי התפתחויות מרכזיות: המלחמה באוקראינה שמובילה למחסור עולמי באנרגיה, מזון וחומרי גלם, לצד הגידול העצום בביקושים כתוצאה מהכסף הנזיל שזרם למשק במהלך משבר הקורונה.
שוויץ ויפן הן שתי כלכלות יציבות ועל כן איש לא הופתע מהתמודדות שלהן עם עליות המחירים. לשוויצירים מסייע במיוחד מעמדו של הפרנק השוויצרי, שהתחזק ב-10% מול היורו בשנה האחרונה. ייסוף כזה מוזיל את כל המוצרים המיובאים מאירופה ונלחם, הלכה למעשה, באינפלציה המיובאת. מדובר בכלי חזק כל כך שהבנק המרכזי בשוויץ הבהיר שייתן לפרנק להמשיך להתחזק, אחרי שנים של מדיניות מרסנת שנועדה להגן על היצואנים.
מה הגן על ישראל עד עכשיו?
על פי הכלכלן פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, יש 4 סיבות לכך שישראל לא נפגעת מההתייקרויות כמו שאר מדינות העולם. "הסיבה הראשונה והחשובה ביותר היא שאנחנו לא חטפנו את מכת מחיר האנרגיה בצורה מלאה, כי יש לנו את הגז שאנחנו מקבלים בחוזים עם מחיר קבוע ארוך טווח", הסביר. "זה בלם במידה מסוימת את עליית מחירי האנרגיה במשק, מה שלא קרה בשאר העולם. בעיקר באירופה מחירי הגז עלו בצורה מאוד קיצונית. זאת הסיבה העיקרית לאינפלציה המתונה יחסית בישראל".
"הסיבה השנייה, שהיא חשובה מאוד אבל קשה יותר לכמת אותה, היא התחזקות השקל: השקל הפך להיות מטבע חזק מאוד. למרות שהייתה לו אפיזודה של היחלשות קטנה, המגמה ארוכת הטווח היא של התחזקות והיא מוזילה במחירים שקליים את מחירי היבוא. אנחנו משק שתלוי ב-100% ביבוא של חומרי גלם לייצור המקומי, אז זה משמעותי במיוחד.
"הסיבה השלישית, שגם אותה קשה לכמת, היא שבתקופת הקורונה כל הממשלות הזרימו כמויות גדולות של כסף ישירות לציבור, וגם אצלנו זה נעשה אבל בממדים הרבה יותר קטנים. הכסף הזה לא יכול היה לשמש את הציבור לתצרוכת בתקופת הסגרים, אבל כשהקורונה פחתה ואנשים יצאו מהבתים והכול חזר לפעילות, הוא יצר ביקוש גדול מאוד בעולם כולו. גם אצלנו אבל בממדים יותר קטנים".
"סיבה אחרונה שהיא מפתיעה אבל אמיתית: ממשלת ישראל בתחום התקציב התנהגה בצורה מאוד שמרנית והיום אנחנו נמצאים בעודף תקציבי. הגירעון, כלומר ההוצאה של הכסף, לוחצת על הביקושים ומייצרת לחץ אינפלציוני. יש מודלים שבהם האינפלציה היא תגובה ישירה של הגרעון של הממשלה. זה שהממשלה יוצרת עודף בתקציב זה דבר שהוא סופג נזילות ומקטין ביקושים".
"לא לעולם חוסן"
ובכל זאת עליות המחירים אינן פוסחות על אף אחת ממדינות ה-OECD: ביפן יוני היה החודש השלישי שבו נמדדה אינפלציה מעבר ליעד של הבנק המרכזי ובשוויץ, כמו בישראל, חודש יולי סגר חצי שנה של אינפלציה גבוהה מהיעד. שם האינפלציה היא הגבוהה ביותר ב-29 השנים האחרונות ובתגובה הבנק הלאומי השוויצרי כבר העלה את הריבית פעם אחת ביוני, לראשונה ב-15 שנים, והוא צפוי לעשות זאת שוב.
גם בישראל עליות המחירים מתגברות, וכפי שמבהיר פרופ' מלניק "לא לעולם חוסן": "מה שקרה לנו עד עכשיו אינו ערובה לזה שזה מה שיקרה לנו בהמשך. יש סכנה משני כיוונים: 1. בנק ישראל לא התאים מספיק את שער הריבית, והיום שער הריבית לא מתאים למצב המשק. האינפלציה מעל היעד, התעסוקה מלאה, והריבית מאוד נמוכה. לכן נדרש תיקון, אבל אם הוא לא ייעשה מהר ובעוצמה הנכונה זה יכול לגרום ללחץ אינפלציוני.
"שנית, עוד מדד אחד או שניים כמו שחטפנו בעבר והסוגיה המרכזית שתעמד על הפרק היא ההתייקרויות. אנחנו כבר רואים את המיליטנטיות של המורים, ואחריהם יגיעו גם הרופאים והמתמחים, ואנחנו מכירים את הספירלה הזאת מהעבר. אם לתהליך של עליית המחירים יתווסף גם תהליך של עליית שכר אז אנחנו כבר באופרה אחרת".
מלניק מבהיר שהאינפלציה הנוכחית אמנם שוחקת את השכר, אך אם היא לא תיעצר התוצאה עלולה להיות חמורה בהרבה. "שכר שלא מתעדכן זה כוח אוטומטי לריסון ביקושים וריסון אינפלציה, אם השכר מתעדכן אז אנחנו נכנסים לספירלה של אינפלציה", הוא מסביר. "אמנם המחיר הוא הורדת רמת החיים של הציבור, אבל זה מחיר שהוא חד פעמי. לעומת זאת אם נשלים עם רמת אינפלציה גבוהה זה יהיה תשלום הרבה יותר גבוה ופרמננטי. תהליך אינפלציוני הוא רע מאוד למשק ומי שנפגע ממנו זה בעיקר השכבות החלשות שלא מסוגלות להתגונן מפני עליית המחירים. ברמת המאקרו אינפלציה יוצרת אי ודאות וההחלטות לא אופטימליות, שיעור הצמיחה נפגע, נפגע הפריון במשק, וזה תשלום גבוה מאוד".