מאז נכנסה לתוקף רפורמת סימון המוצרים לפני כשנתיים, ירד נתח השוק של מוצרים עם סימון תזונתי אדום והתבצע מעבר ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון בשנה, כך פרסמה היום (רביעי) הכלכלנית הראשית באוצר. עם זאת, בקרב האוכלוסייה החרדית ההשפעה של הרפורמה נעלמה בשנה השנייה ובנוסף ישנם מוצרים שהרפורמה לא הפחיתה את צריכתם כלל.
כחלק ממגוון צעדים לשיפור הרגלי התזונה של הציבור בישראל, מינואר 2020 חויבו חברות המזון לסמן מוצרים בעלי כמויות גבוהות של סוכר, מלח או שומן במדבקה אדומה בחזית אריזת המוצר. במקביל, מוצרים שעמדו בסטנדרטים מוגדרים מראש, סומנו באמצעות מדבקה ירוקה כמוצרי מזון בריאים. משרד האוצר בדק את השפעת סימון המוצרים על דפוסי הצריכה בפועל כשנתיים מתחולת הרפורמה.
מהניתוח עולה כי לאחר החלת הסימון התזונתי ירד נתח השוק הכמותי של מוצרים עם סימון אדום בהשוואה לתחזית המבוססת על המגמה טרום הרפורמה. הירידה בנתח השוק בשנים שלאחר הרפורמה הייתה חדה יותר ב-2020 ופחות ב-2021, אך בשני המקרים ההפרש בין הצריכה בפועל לתחזית הינו מובהק סטטיסטית. מבחינה אבסולוטית, נמדדה ירידה של כ-0.6% בנתח השוק של מוצרים מסומנים מה שמתבטא במעבר ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון/ליטר בשנה.
בחברה החרדית התמונה מורכבת יותר
בחינה ממוקדת בחברה החרדית מעלה כי באופן כללי, שיעור הצריכה של מוצרים עם סימון תזונתי אדום גבוה במקצת במגזר החרדי בהשוואה לכלל המשק. מהניתוח עולה כי ב-2020 נרשמה ירידה בנתח השוק של מוצרים מסומנים בחברה החרדית, אך מגמה זו התהפכה ב-2021 והצריכה בפועל הייתה גבוהה מהרמה החזויה לשנה זו. אמנם בסך התקופה 2020-2021 נרשמה ירידה מובהקת בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום, אך יתכן ושינוי זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן ויש לבחון זאת בהמשך.
כך או כך, מבהירים באוצר, התנודתיות הגבוהה בנתח השוק של המוצרים המסומנים במגזר החרדי מקשה להסיק מסקנות חד משמעויות לגבי השפעת הרפורמה. עקב העדר נתונים לא ניתן לבצע ניתוח דומה עבור החברה הערבית.
קטגוריה אחת של מוצרים לא הושפעה כלל
בחינה בחלוקה למחלקות של מוצרים מעלה תמונה מעודדת: ברוב המחלקות נרשמה ירידה מובהקת בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום בהשוואה לצריכה החזויה בהתאם למגמות שנרשמו לפני הרפורמה. כך למשל נרשמה ירידה במוצרים מסומנים בקטגוריות בשר ועוף קפוא, גלידות ושלגונים, דגנים ודגנים מיוחדים (כולל קורנפלקס), חטיפי דגנים ופירות, חטיפים מלוחים, מאפים מתוקים ומלוחים, מוצרי בצק קפוא, מזון מקורר ארוז, סוכריות, פיצוחים ופירות יבשים ארוזים, רטבים וממרחים, שוקולד טבלאות, שימורים.
במשקאות לא אלכוהוליים, סלטים ארוזים, קפה/קקאו, מוצרי חלב ותחליפיו ומסטיקים לא נרשמה מובהקות ועל כן לא ברור מה השפעת הרפורמה עליהם. בקטגוריה אחת נרשמה עלייה מובהקת: נתח השוק של הבונבונירות והחטיפים המתוקים עלה. התוצאה הזו לא מפתיעה, שכן הרפורמה מעודדת הפחתת צריכה של מוצרים שעשויים להיראות בריאים אך אינם כאלה באמת, בעוד שמוצרים שאינם בריאים מלכתחילה,כמו חטיפים מתוקים, סביר שלא יושפעו מהסימון.