• אינפלציה נוכחית: 7.5%
  • תחזיות: גרמניה תיכנס למיתון בחצי השני של 2022, מחירי האנרגיה יחייבו אותה לתכנון מחדש של הכלכלה

ליד חופי הים הבלטי בגרמניה, בעיירה לובמין, עומד דומם טרמינל הקליטה של צינור הגז "נורד סטרים־2". "סגור לתמיד" נכתב בתיאור האתר. הצינור, שהיה אמור להפוך את גרמניה לספקית הגז הרוסי הגדולה ביבשת, לא פעיל למרות שבנייתו הושלמה בעלות של כעשרה מיליארד אירו. לא רחוק ממנו נמצא טרמינל הקליטה של "נורד סטרים־1". הוא עדיין פועל, אבל רוסיה שולחת בו רק 20% מהקיבולת האפשרית.

הטרמינלים מייצגים את השינוי המונומנטלי שחווה גרמניה - ואירופה כולה - בימים אלה, בהם היא מנסה להיגמל מהאנרגיה הרוסית שעמדה בבסיס ההצלחה שלה בשנים האחרונות.

ההחלטה להפסיק להסתמך את אנרגיה רוסית התקבלה במהירות יחסית בגרמניה, אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר. בתחילה הודיע הקנצלר אולף שולץ על השעיית "נורד־סטרים 2", לאחר מכן על אמברגו נפט אירופי, ומאוחר יותר הציגה ברלין תוכנית־בזק כיצד להפסיק לקנות גז רוסי לחלוטין בתוך חמש שנים.

הרוסים, בתגובה לסנקציות הבינלאומיות, ניתקו את ברז הגז לכמה "מדינות לא־ידידותיות", הפחיתו אותו בשביל אחרות, וכעת מנופפים באצבע על השאלטר ומשחקים ב"חתול ועכבר" עם התחזיות של הכלכלה הגדולה באיחוד. אם יפסיקו את הזרמת הגז - מיתון כבד. אם ימשיכו ייתכן כי גרמניה תיחלץ במיתון קל בלבד.

ההשלכות של המהלך הגרמני להתנתק מהגז, הנפט והפחם הרוסי, שמלווה במשבר אנרגיה גלובלי, בתחרות הולכת וגוברת על גז מונזל (LNG) ובזינוק גם במחירי הפחם והנפט, הן הרסניות לכלכלה שלה. המאזן המסחרי שלה הפך בתוך כמה חודשים לשלילי. במקום פלוס קבוע של עשרות מיליארדים, העלויות שהיא משלמת כעת על האנרגיה הן אדירות, והביאו למינוס במאי.

גרמניה מאבדת את היתרון התחרותי שלה

הגרמנים, בלהיטותם לסגור את תחנות הכוח הפחמיות והאטומיות ולעבור לאנרגיית גז כ"מעבר" עד לשימוש באנרגיות מתחדשות, התעלמו מהסיכונים. "גרמניה התמכרה לאמונה שהמערכת שלה עובדת באופן מצוין. מדיניות ממשלתית הוכתבה לא על ידי פרגמטיזם, אלה על ידי אשליות. המנהיגים צברו עוד ועוד תומכים בדיבורים משכרים על צמיחה נצחית וכמובן - על אפס פליטות פחמן דו־חמצני", כתב ה"אקונומיסט" בסרקסטיות.

מה שבעיקר גרמניה נכשלה להבין הוא שהביקוש שלה לגז הוא כמעט קשיח - יותר ממחצית מבתי האב משתמשים בו לחימום, ולא ניתן להסתדר ללא חימום בחורף. במצב כזה, המחירים רק עולים, כאשר כל גוף מנסה להשיג חוזה במחיר כלשהו. כעת היא משלמת את המחיר. המדינה נמצאת במצב חירום אנרגטי. הציבור מחייה ארובות שעמדו נטושות, מסתער על תנורי חימום חשמליים, שיהיו קטסטרופה ויובילו להפסקות חשמל נרחבות אם ישמשו במקום גז לחימום בתים. חברות נערכות להשעות פעילות, כלי התקשורת מתחרים בהערכות כמה אירו נוספים יצטרכו לשלם עוד משקי בית - בין 1,000 ל־4,000 אירו למשק בית, נכון לשבוע האחרון.

מה שמדאיג יותר הוא שלתעשייה הגרמנית אין סיכוי להיות תחרותית במצב כזה. "צריך לומר את האמת, עסקים רבים ייאלצו לעזוב את גרמניה בגלל עליית מחירי האנרגיה", אמר קלאוס מילר, העומד בראש תשתית הגז הלאומית. בימים אלה הממשלה מנסה לאגור מספיק גז לחימום הבתים בחורף, ולחתוך בחימום מבני ציבור כמו ספריות, בריכות ועוד. רק אחריהם יגיע תורה של התעשייה הגרמנית.

יחידת המחקר של ה"אקונומיסט" העריכה בארבעה מתוך חמישה כוכבים את הסיכון שגרמניה תיכנס למיתון ממושך. "הכלכלה שלנו במצב שביר", אמר שר האוצר. "עלינו לצפות לשנים קשות", אמר הקנצלר. ברבעון הקודם הכלכלה הגרמנית רשמה קיפאון, ברבעונים הקרובים היא צפויה להיכנס למיתון. מדד האמון של העסקים הגרמניים צלל בחודש האחרון לשפל של יותר משנתיים,

גרמניה לא לבד. גם במדינות שכנות מחירי האנרגיה מזעזעים את הכלכלה. משבר האנרגיה האירופי הוא גם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לפרק את האיחוד. צ'כיה, הונגריה וסלובקיה כבר קיבלו החרגה מהסנקציות על רוסיה כדי לייבא נפט ממנה. הן עושות זאת בכמויות עתק. בצרפת ובאיטליה מתחילים להישמע קולות המתנגדים לאמברגו האנרגיה על רוסיה. אם תהיה הפסקת אש, אולי הם יגברו.

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"