שר האוצר אביגדור ליברמן כינס היום (שלישי) מסיבת עיתונאים לסיכום הרבעון הראשון של 2022. השר בירך על נתוני המאקרו הטובים של הכלכלה הישראלית, והבהיר שבמצב כזה ובצל העלייה במחירי הדלק העולמיים, הוא יקדם באופן מידי הפחתה זמנית של חצי שקל במס הבלו.
לפי הערכות באוצר, עלות המהלך שעליו הודיע ליברמן להפחתת המיסוי על הדלק היא בין 700 ל-800 מיליון שקל לתקופה של 3 חודשים. במהלך התדריך, השר תקף את כל אותן חברות גדולות שדרשו סיוע במהלך גלי הקורונה האחרונים, הציג את נתוני הרווח שלהן ואף הבהיר: "מן ההגינות שיחזירו את הכסף".
"הרבעון הראשון הוא חשוב ומעודד ואני מקווה שזה סימן לבאות", פתח השר את דבריו. "אם אני מסתכל במקרו, האבטלה ירדה ל-3.2%, גם הצמיחה, גם האינפלציה וגם הגרעון כרגע במספרים מצוינים, ביום ראשון יש את הישיבה האחרונה שצריכים להודיע בה על הגרעון - הוא יעמוד פחות או יותר על 1.5%. זה גם מעיד על המשק, שנמצא כרגע בצמיחה".
הפחתה זמנית במס הבלו
שר האוצר התייחס ללחצים שהופעלו עליו להוריד את מס הבלו בתקופה האחרונה ואמר: "אני יודע לקבל החלטות רק על בסיס נתונים. היה צריך לראות שהתמונה תתייצב, שנוכל לעשות הערכת מצב מושכלת גם לגבי מחירי הדלק וגם לגבי מצב הכלכלה הישראלית. כרגע, לפחות לפי בלומברג, ההערכות הן שמחיר הנפט מתייצב בסביבות 105 דולר לחבית, והוא יכול לרדת ולעלות בין 99 ל-112.
"כרגע אנחנו במצב טוב, כמו עם מענקי העבודה שנתנו, אם יש אפשרות להיטיב עם העם ואפשר להחזיר כסף לציבור אז צריך לעשות את זה. כרגע אנחנו מעריכים שנוכל להחזיר חצי שקל מהבלו, גם על ליטר סולר וגם על ליטר בנזין. ההפחתה בסולר תקל גם על התחבורה הציבורית". השר גם התייחס למבקריו, ביניהם גם נגיד בנק ישראל שקרא בימים האחרונים להפחית את המס: "אני מקבל כל מיני עצות מהטריבונה, או שהם מנסים לנחש או שהם לא מקשיבים, ואני מתנסח בדרך כלל בצורה מאוד ברורה וזהירה".
במענה לשאלות הכתבים הבהיר השר שלא מדובר בשינוי קבוע במנגנון המס, אלא בהפחתה של חצי שקל בלבד למשך רבעון. בעוד שלושה חודשים ההפחתה הזו תישקל מחדש, בהתאם למצב הכלכלי של המשק (שכן מדובר באובדן הכנסות משמעותי למדינה) ולמחיר הנפט בעולם.
השר אמנם אמר שמדובר במהלך מידי, אך כמו עם התוכנית להקלה על משפחות עובדות, מדובר בצעד שמצריך אישור של ועדת הכספים, מה שעלול להתארך. "במענקי העבודה הוגשו אלפי הסתייגויות מצד האופוזיציה. יו"ר הוועדה קושניר הצליח להוריד את זה ל-1,500 הסתייגויות, אבל באמת כשנלחמים עם הסתייגויות כאלה זה לוקח זמן. ומי שנפגע זה הציבור. יש פה הנהלות שהיא פשוט בלתי אחראית".
ליברמן תוקף את בעלי החברות הגדולות
"החברות פרסמו דוחות שנתיים של 2021, אלה הנסחרות בבורסה, וזה קצת מעלה חיוך", פתח ליברמן את המתקפה על חברות תיירות וקמעונאות במשק. "שני הפרזנטורים הגדולים של 'מצוקת החברות' של הביגוד וההנעלה היו שחר תורג'מן מבריל ורמי שביט מהמשביר לצרכן. כשאני מסתכל על הדוחות השנתיים שלהם, הרווח הנקי של בריל הוא 49 מיליון שקל ב-2021 ובמשביר 25 מיליון שקל, הרבה מעבר למה שהיה להם בשנים הקודמות.
"כלומר גם כשקיבלנו החלטות קשות, ביטול החל"ת, האורך רוח לפעול על פי הנתונים – זאת גישה נכונה גם כשחוטפים לא מעט ביקורת. גם בדוחות של החברות האחרות, אני בעד כלכלה חופשית ליברלית אבל גם בעד ההגינות".
השר המשיך והתייחס לחברות נוספות: "ישרוטל, יש להם רווח של 255 מיליון שקלים כפי שהם פרסמו, ואני זוכר גם את הדרישות שלהם והם גם קיבלו מענק בסדר גודל של 12 מיליון שקל. ושכר המנכ"ל, כ-8 מיליון שקל עם כל הבונוסים. אותו הדבר לחברה כמו דיפלומט, עם רווח נקי של 90 מיליון שקל, כששכר המנכ"ל מגיע לכמעט 25 מיליון שקלים. חייבת להיות גם הגינות והנראות פה חשובה מאוד".
במהלך מסיבת העיתונאים נשאל בבירור השר אם הוא חושב שהחברות צריכות להחזיר את הכסף: "בהחלט. דיברתי על ההגינות - אנחנו מצפים, בטח ובטח מחברה שמרוויחה מעל 200 מיליון שקלים, להחזיר את אותו מענק שהיא קיבלה. מן ההגינות שיחזירו את הכסף. אני מאחל להם עוד שנה כזאת מוצלחת אבל באמת קצת הגינות. אין בחקיקה יכולת לקחת בכוח את המענק בחזרה, אפשר להפעיל לחץ אבל אני קודם כל בונה על הטוב שבאדם".
השר רוצה קיצוץ רוחבי בשביל הפליטים מאוקראינה
שר האוצר התייחס למספר נושאים נוספים שנמצאים על סדר היום. בנוגע להטבות המס שאושרו בהייטק אמר: "כשרכבת נוסעת מי שקובע את מהירות של הרכבת זה הקטר. אתה יכול להיות עם הקרון הכי חדש אבל אם הקטר לא מהיר הרכבת נוסעת לאט. הקטר של הכלכלה הישראלית זה ההייטק, ואנחנו רוצים לעבור מהשלב של האקזיטים לשלב של ההנפקה, לשתף את הציבור בהישגים של ההייטק הישראלי. אם לא נהיה מדינה אטרקטיבית להייטק אז הקטר יוריד את המהירות. אני מסתכל על מה מציעים במדינות אחרות ויש תחרות עולמית על הייטק".
ליברמן גם דיבר על קבלת הפליטים מאוקראינה והתייחס לצורך בקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה כדי לספק לכך תקציב. "בסופו של דבר מדינת ישראל הוקמה שבמרכזה רעיון ציוני – שכל יהודי ברגע שירגיש סכנה יוכל למצוא חוף מבטחים במדינת ישראל. ולכן, לתת כתף מצד כל הגורמים בממשלה, גם זו תשובה לאותו רעיון מרכזי. כשאני מוותר על הבלו זה ויתור על הכנסות אבל כשאני מוציא כסף אני חייב מקור תקציבי".
ליברמן מסר כי שאל את ראש המל"ל על הערכה רשמית לכמה עולים ייקלטו בישראל עד לסוף השנה וקיבל תשובה: 30 אלף עולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוס, זאת בנוסף ל-15-20 אלף עולים משאר מדינות העולם. "אנחנו חייבים להצביע על מקור תקציבי ובניגוד לקודמיי אני מייחס לזה חשיבות", אמר.