מחיר המלחמה: לראשונה מזה יותר ממאה שנים – רוסיה עומדת בפני סכנה לחדלות פירעון חיצונית. המשבר החריג צפוי לאחר הודעתה של מוסקווה בשבוע שעבר כי בכוונתה להחזיר אגרות חוב בין-לאומיות שבבעלותה באמצעות מטבע הרובל המקומי, למרות שמראש נקבע שתשלומים אלה יבוצעו במטבע הדולר האמריקני.
חברת S&P (חטיבה המפרסמת ניתוחים ומחקרים כלכליים על מניות ואיגרות חוב) הורידה את דירוג המטבע הרוסי לדרגת "חדלות פירעון סלקטיבית", מתוך החשש שמוסקווה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות למלווים זרים.
רוסיה לא נקלעה למשבר חוב חיצוני שכזה מאז שנת 1917, אז התחוללה המהפכה הרוסית שהפילה את שלטון הצארים מבית רומנוב והביאה לכינונה של ברית המועצות עם עלייתו של ולדימיר לנין. עד הפלישה לאוקראינה, אפשרות של חדלות פירעון חיצונית הייתה אפשרות בלתי מתקבלת על הדעת מבחינתה של רוסיה, שנחשבה לשוק בטוח ויציב יחסית.
הגורמים הישירים למשבר החוב החמור של רוסיה הן הסנקציות המערביות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה. במסגרת הסנקציות הוחרמו מאות מיליארדי דולרים רוסים שמוחזקים בחשבונות בנק במדינות המערב, שכעת מוקפאים ואי אפשר לעשות בהם שימוש.
מחר אמורה רוסיה להעביר תשלום בסך 649 מיליון דולרים לגורמים מערביים, אך משרד האוצר האמריקני חסם את האפשרות שלה לסחור בדולרים המוקפאים. בשל כך, הודיעו במוסקווה כי יבקשו לעשות זאת באמצעות מטבע הרובל – אך מראש הוחלט כי התשלום יבוצע בדולרים.
מומחים אחדים מעריכים כי למרות המצב, הרוסים עדיין מסוגלים להשלים את כל התשלומים שלהם בדולרים. מדי יום מכניסה רוסיה מיליארדי דולרים ממכירת גז למדינות אירופה, ובעוד שמחצית מיתרות המטבע הזר שלה מוקפאות, היא עדיין יכולה להשלים את כל התשלומים.
הסנקציות החריפות על מוסקווה הביאו לשורת צעדים נוקשה מצד הבנק המרכזי ברוסיה, לרבות העלאת הריבית ל-20% והגבלות קשות בנוגע לרובל. משבר החוב הרוסי מגיע דווקא לאחר שלפני כמה ימים דווח שהרובל התייצב, וחזר לערכו מלפני המלחמה – בעקבות אותם צעדים.