הצורך בניהול פיננסי מקצועי הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. אחד הגורמים המרכזיים לצורך זה הוא סביבת הריבית המרכזית בכלכלות המערביות, העומדת על שיעורים נמוכים במיוחד בעשור האחרון. ההשקעה בניירות ערך מצריכה ידע בתחומים כמו כלכלה, ניתוח דוחות כספיים, ניתוח טכני, זיהוי הזדמנויות וידע בקריאת מפת שווקי ההון העולמיים. אין זה פלא שרבים מציבור המשקיעים, שנחשפים להמון מידע באפליקציות פיננסיות וברשתות החברתיות, זקוקים לאנשי מקצוע שינהלו עבורם את ההשקעות באופן מקצועי ושקול.
ניהול פיננסי – רקע
בעבר מרבית הניהול הפיננסי של כספי החוסך התבצע בבנקים. כיום הניהול מוצע גם דרך בתי השקעות, המציעים חליפת ניהול מותאמת אישית ומגוונת, בעלויות נמוכות ביחס לבנקים ברוב המקרים. את תחום הניהול הפיננסי ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות:
א. ניהול חיסכון פנסיוני – מדובר בתכנון ומימוש של חיסכון המיועד למשיכה כקצבה בתקופת החיים שלאחר הפרישה מעבודה (בישראל החל מגיל 60). הרגולציה בישראל מתקדמת במיוחד בתחום זה, ומחייבת את החוסכים, הן עובדים שכירים והן עצמאיים לבצע הפרשות לחיסכון פנסיוני. החיסכון לטווח ארוך מנוהל באמצעות שלושה מכשירים עיקריים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים. במסגרת החיסכון הפנסיוני ישנם גם מוצרי ביטוח מובנים, המהווים נדבך חשוב בתוכניות המשווקות לחוסכים.
ב. ניהול חיסכון שוטף – מדובר בניהול החיסכון המופנה להשקעות נזילות או נזילות למחצה ושאינו בגדר חיסכון פנסיוני. החיסכון השוטף מקורו בכספים שנחסכו כתוצאה מהכנסות, ירושות, תשואה על ההון באמצעות השקעות ועוד. חיסכון זה מבוצע באמצעות מוצרי חיסכון מובנים או באמצעות שירותי ניהול תיקי השקעות או חשבון מסחר עצמאי.
בשנת 2005 אושרה רפורמה מרכזית בתחום שוק ההון בישראל שכונתה "רפורמת בכר". מטרת הרפורמה הייתה לעודד את התחרות בשוק מוצרי החיסכון ושירותי הניהול הפיננסי המוצעים לציבור על ידי הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בתחום שוק ההון, בעיקר באמצעות הפרדה של מכשירי החיסכון ארוכי הטווח הפנסיוניים, כדוגמת קופות הגמל וקרנות הפנסיה, מן הבנקים, והעברתם לגופים אחרים. בתי ההשקעות שקלטו את מרבית מכשירי החיסכון האמורים, התרחבו מאז ושכללו וגיוונו את אופן ניהול החסכונות הפנסיוניים שהיה שמור עד אז בעיקר לבנקים.
בית השקעות – קווים לדמותו
בישראל ישנם כמה עשרות בתי השקעות, הכפופים לפיקוח ורגולציה מחמירה של רשות ניירות ערך (בתחום ניהול תיקים, מסחר וקרנות סל). עיקר פעילותם הוא השקעת כספי החיסכון של הציבור בשוקי ההון והענקת שירותי ניהול פיננסיים שונים. בהתאם לכך בבתי ההשקעות קיימות מחלקות מחקר ואנליזה שתכליתן ניתוח ובחירה של אופן ההשקעה וסוג ההשקעה בהתאם למדיניות של בית ההשקעות, על מנת להשיא את התשואה הגבוהה ביותר למשקיע. בנוסף לכך, חלק מבתי ההשקעות מנפיקים מוצרי השקעה כדוגמת קרנות סל המחקות מדדים וסקטורים שונים, בהתאם לגישה הפסיבית להשקעות. כמו כן, ניתן למצוא מוצרים מורכבים כגון קרנות בניהול אקטיבי המבוססות על אסטרטגיות מסחר מורכבות ומספקות למשקיע חשיפה יעילה ופשוטה לנכסים בשוק ההון.
ניהול החיסכון הפנסיוני וניהול החיסכון השוטף המבוצע באמצעות בית השקעות, להבדיל מן הבנק, מבטיח ברוב המקרים עלויות ניהול ועמלות נמוכות יחסית. כאמור, חלק מבתי ההשקעות בישראל מאפשרים ניהול של החיסכון הפנסיוני באמצעות קופת גמל או קרן פנסיה במגוון רחב ביותר של מסלולים ברמות סיכון משתנות. בנוסף, ניתן לנהל השקעות פנסיונית במכשירים כגון קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה, חיסכון לכל ילד ועוד. ממשקי הניהול פשוטים ויעילים ומאפשרים ביצוע פעולות באמצעות האינטרנט.
כיאה למגמה העולה בשנים האחרונות של ניהול פיננסי עצמאי, בבית השקעות ניתן לפתוח חשבון מסחר עצמאי ולסחור בצורה יעילה ומהירה בכספי החיסכון השוטף. חלק קטן מבתי ההשקעות מאפשרים גם ניהול עצמי של כספי החיסכון הפנסיוניים בקופה מסוג קופת גמל בניהול אישי (IRA).
סיכום
המעבר של ניהול כספי החיסכון הפנסיוניים וקרנות סל (לשעבר קרנות הנאמנות), כתוצאה מרפורמת בכר, מן הבנקים אל גופים חוץ בנקאיים ובמיוחד אל בתי ההשקעות, הביא לתחרות בשוק החיסכון והניהול הפיננסי בישראל. מכשירי החיסכון הרבים ומוצרי החיסכון המגוונים מבטאים היטב את היתרונות של התחרותיות שעודדה הרפורמה בשוק זה.
כיום, מציעים בתי ההשקעות ניהול פיננסי מקיף תחת קורת גג אחת. החל במוצרי חיסכון פנסיוני וחיסכון שוטף, דרך מכשירי השקעה פסיביים ואקטיביים, וכלה במימון ואשראי על חשבון חסכונות קיימים. בנוסף ניתן לקבל בבית השקעות שירותי מסחר בשוקי ההון למשקיעים עצמאיים המנהלים חשבון מסחר עצמאי.