ימי הזיכרון והעצמאות מעלים לא פעם שאלות לגבי זכויות העובדים, ומה נכון ומגיע לעובדים לפי חוק. פנינו לעו"ד יעל דולב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס, ויו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, ועו"ד עידן פפר, שותף במחלקה כדי להציג את הדברים שכל עובד וכל מעסיק צריכים לדעת.
האם עובד שמעוניין לא לעבוד בימי הזיכרון או לצאת מהעבודה באמצע היום, יכול לדרוש לצאת ליום חופש מלא או חלקי?
עובד שאינו קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל ומעוניין להיעדר ביום הזיכרון על חשבון ימי החופש שלו רשאי לעשות כן כ"יום בחירה" (שזה אומר, שהמעסיק לא יכול להתנגד לרצון העובד לקחת חופש ביום זה), וזאת בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 ובתנאי שהודיע למעסיקו 30 יום מראש.
ניתן לעשות שימוש ב"יום בחירה" אחד בשנה בלבד מתוך רשימת ימי הבחירה האפשריים הקבועים בחוק, אולם העובד והמעסיק רשאים להסכים אחרת יחדיו.
מהן הזכויות לבני משפחה שכולים ביום הזיכרון לחללי צה"ל?
לפי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קרוב משפחה: הורה, בן זוג, ילדים אחים ואחיות לחלל מערכות ישראל, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, ויראו אותו כמי שעבד בפועל ביום זה, ואין להחסיר שכר או ימי חופשה מעובד זה.
בנוסף, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), אסור לפטר עובדות ועובדים שילדם נפטר עקב שירותו הצבאי, ועובדות שבן זוגן נפטר עקב שירותו הצבאי, במשך 5 שנים לאחר גיל הפרישה (בתנאי שהעובד הועסק לפחות 6 חודשים בטרם הגיע לגיל הפרישה).
על מנת לסיים עבודתו של עובד שחלות עליו הוראות החוק, על המעסיק לקבל היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון, אשר תתיר את פיטורי העובד במקרים שהוגדרו בחוק.
בתקנות נקבעה ענישה פלילית על מעסיק המפר את ההוראות הקשורות להמשך העסקה.
האם אדם שעובד ביום העצמאות זכאי לתעריף גבוה יותר בשכר, או לזכויות אחרות?
בגין יום העצמאות, עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום בשווי יום עבודה, בנוסף למשכורתו הרגילה, ככל שיום זה התרחש בזמן יום עבודה, גם אם לא עבד ביום זה.
תנאי לזכאות לתשלום בגין יום החג לעובד שלא עבד ביום העצמאות, הוא כי העובד השעתי עבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ובתנאי שלא נעדר מהעבודה יום לפני ויום אחרי החג, היעדרות שאינה בהסכמת המעסיק, או היעדרות של בן משפחה שכול (כפי שהוסבר לעיל).
התשלום בגין דמי חג לעובד שלא עבד ביום החג, הוא תשלום עבור יום עבודה רגיל של עובד.
ככל שהעובד עבד ביום החג, יהיה זכאי לתשלום בשווי 250% משכרו, או יום חופשה ותשלום בשווי 150% משכרו.
תשלום לעובד חודשי במשכורת:
עובד במשכורת חודשית (מי שמשכורתו אינה קבועה לפי שעות או ימים אלא קבועה מדי חודש), לא תשונה משכורתו בשל כך שלא עבד ביום העצמאות, אולם ככל שלא עבד העובד ביום זה, הוא אינו זכאי לתשלום נוסף.
בנוסף, עובד חודשי במשכורת המועסק על בסיס חודשי או יותר, ואשר עבד בחג שלא מבחירה, זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי בעבור עבודתו בחג (קרי תוספת בגין עבודה ביום מנוחה/שבתון וכן תשלום בגין יום המנוחה/שבתון).
לחלופין, המעסיק זכאי לתת לעובדים אלו מנוחה של שעה וחצי לפחות על כל שעת עבודה שעבד בחג, במקום שכר בשיעור האמור.
האם אפשר להכריח עובד לעבוד ביום העצמאות? ומה לגבי שירותים חיוניים?
על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, במקום עבודה שאינו נמנה עם מקומות העבודה שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו ראשי לחייב את עובדיו לעבוד ביום העצמאות, אלא בהסכמתם בלבד.