על הכוונת: הרווחיות של חברות ייבוא המזון והטואלטיקה הגדולות גבוהה באופן חריג בענף, כך מפרסם הערב (רביעי) אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, על רקע סערת עליות המחירים. אמנם מאז שנת 2017 ירדה רמת הרווחיות של אותן חברות, בזכות רפורמת הקורנפלקס, אך הרווח העודף שלהן לא מתקרב עדיין לרמות הנפוצות בקרב שאר היבואנים במשק. מה הסיבות לכך, באיזה חברות מדובר והאם יש דרך לעצור אותן?
על פי סקירת הכלכלנית, בשנת 2019 נאמד שיעור הרווח לפני מס של 10 חברות הייבוא הגדולות בתחום המזון והטואלטיקה בכ-12.5%, שיעור רווחיות חריג לענף המסחר הסיטונאי. סך הרווח של חברות אלו בשנה זו נאמד ב-600 מיליון שקלים ובמצטבר, בין השנים 2009-2019 צברו עשר חברות רווח בסך כולל של 6.6 מיליארד שקל. חשוב לציין כי בין 10 החברות הגדולות אין שונות גדולה ברמות הרווחיות, והן חריגות אצל כולן.
גם כשהשקל מתחזק – היבואנים לא מגלגלים את זה לצרכן
שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים גבוהים משמעותית מזה של יתר היבואנים בענף, ובשנת 2019 היו גבוהים פי 2.3. בנוסף עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה ריכזו בשנת 2019 כחמישית מסך המחזור של יבואני המזון והטואלטיקה.
באוצר מתארים גם את אירועי 2007-2008, אז גדלה במהירות רווחיות היבואנים הגדולים בשל הייסוף החד של השקל בשנתיים אלו, ממש כמו בימים אלו. הכלכלנית הראשית מבהיר שמשמעות הדבר היא שהירידה במחירי המוצרים המיובאים במונחים שקליים, כתוצאה מהייסוף, לא תורגמה על ידי היבואנים הגדולים להפחתת מחירים ונוצלה להגדלת הרווח בלבד.
ככה פותרים את הריכוזיות במשק
משנת 2017 נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט הגדולים שבהם, זאת לאחר זינוק חד ברווחיות זו מאז שנת 2005 ועד לשיא שנרשם בשנת 2013. סביר להניח, כותבת הכלכלנית הראשית, כי הירידה ברווחיות המסתמנת מאז שנת 2017 מוסברת לפחות בחלקה בכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס" שהעלתה את רמת התחרותיות בשוק.
ניתן לראות במסמך, גם אם לא במפורש, מספר פתרונות שעליהם מצביעים באוצר כדי לצמצם את רמת הריכוזיות במשק: ראשית, כפי שרפורמת הקורנפלקס מוזכרת לטובה, כך גם מזכירה הכלכלנית את רפורמת הייבוא שעברה בחוק ההסדרים האחרון, שעשויה "להעצים את מגמת הירידה ברווחיות העודפת". גם הייבוא המקביל מצויין במסמך כגורם שעלול לפגוע ברמות הרווחיות הגבוהות ולהביא להורדת מחיר.
בנוסף, מציינת הכלכלנית פתרון שעלה בוועדת טרכטנברג, שבחנה את הריכוזיות בענף, אך לא יושם עד היום: הכרזה על החברות כמונופולים ובהתאם החלה של חובת דיווח לציבור. כיום החברות פרטיות נמנעות מדיווח ויכולות להסתיר את רמת הריכוזיות ואת הרווח העודף שלהן.
החברות שמרוויחות על חשבוננו
דיפלומט
דיפלומט הוקמה בישראל בשנת 1968. לפי החברה, היא יבואנית המזון המובילה כיום בישראל במכירות והפצה בשוק מוצרי הצריכה והמזון. החברה בבעלות המייסד נעם וימן ושותפים מארה"ב. החברה מפיצה מגוון של מותגים בינלאומיים ומקומיים בתחום הטיפוח האישי, טיפוח הבית ומוצרי מזון בפרישה ארצית. מערך ההפצה שלה כולל 3000 נקודות מכירה ו-900 לקוחות נוספים בשוק המלונאות, המזון וההסעדה. דיפלומט עובדת גם בקפריסין, ניו זילנד גיאורגיה ודרום אפריקה.
בשנת 2020 הרווח הנקי שהשיגה החברה עמד על 74.5 מיליון שקלים. ב-2021 הנפיק וימן את החברה בבורסה, וגייס 300 מיליון שקל תמורת 20% מהמניות.
במאי 2021 דווח שדיפלומט מתכננת להעלות מחירים, אך השיח על כך נחלש עם פתיחה של חקירת רשות התחרות בחשד לתיאום מחירים בין כמה חברות במשק - חקירה שעדיין נמשכת. לאחר הודעתה של אסם על עלייה במחירים - דיפלומט יצאה גם היא בהצהרות על עליות מחירים. היום החברה חזרה בה והודיעה שתדחה את ההתייקרויות, כמו אסם, לאחרי פסח.
בין המוצרים המוכרים של החברה: שימורי טונה סטארקיסט, אחד ממותגי הדגל של החברה, קטשופ היינץ, החטיף פרינגלס, מותגי הקפה ג’ייקובס ו־LOR, כל סוגי הקמח במותג CAPUTO ועוד.
ליימן-שליסל
עוד חברה פחות מוכרת לישראלי הממוצע הינה חברת ליימן-שליסל. החברה בבעלות בני הדודים מוני ליימן וראובן שליסל, והיא היבואנית מהגדולות בישראל, בעיקר לדברי מתיקה. היא הודיעה כבר בנובמבר שהיא תייקר את מוצריה בכ-5%. אך חזרה בה, לפחות בינתיים, בעקבות המחאה הציבורית. החברה הינה פרטית, ולא מפרסמת דוחות כספיים - אך נחשבת רווחית מאוד.
היום ענתה החברה למכתב האוצר והבהירה שלא העלתה את המחירים, אך הוסיפה שאינה יכולה להבטיח שהם לא יעלו בהמשך לאור ההתייקרויות בחומרי הגלם וכוח האדם.
בין המוצרים המוכרים של החברה: לואקר, מנטוס, הרשי'ס, טופיפי, מותג הפיצוחים קליית גת, ו-50% ממפעל המזון טעמי הגליל.
רסטרטו
רסטרטו היא יבואנית ומשווקת גדולה של מותגי מזון. גם היא הודיעה על עלייה חדה במחיר מוצריה בשיעור של עד 40%. רסטרטו הוקמה ב-2001 ע"י פרידה וגבי קאופמן שמנהלים אותה במשותף עד היום.
בין המוצרים שמייבאת החברה וצפויים להתייקר: נמצאים כלל מוצרי עגבניות של המותג MUTTI, פסטות ומוצרים נלווים של DE CECCO, קמחים של המותג PIVETTI, דגים משומרים של המותג ORTIZ, ומגוון ירקות משומרים, מוצרלה, פטריות, ממרחים ומחיות, חומץ, שמנים, רטבים אסייתיים ועוד.
שסטוביץ
חברת שסטוביץ הוקמה ב-1954, והיא אחת מהחברות המובילות את תחום היבוא, השיווק, וההפצה של מוצרי צריכה של מותגים בינלאומיים בישראל - ובייחוד בתחום הטואלטיקה והקוסמטיקה. החברה בבעלות יוני שסטוביץ ובה יותר מ-1,100 עובדים.
בשנת 2019 רשות התחרות פתחה בחקירה נגד החברה בחשד ששסטוביץ פועלת לבלימת יבוא שיתחרה בה. צעדים ננקטו נגד שסטוביץ, שערערה וזכתה חלקית. בשסטוביץ, חברה פרטית, מסרבים לדבר על נתוני הרווחיות - אך לא פעם העריכו גורמים שונים בענף השיווק שמדובר באחת החברות הרווחיות בישראל, המגלגלת מחזור מכירות של יותר מ-900 מיליון שקל בשנה. לפי הדיווחים מהגורמים, שסטוביץ מגיעה לרווחים של כ-120 מיליון שקל בשנה.
החברה הודיעה שהיא תייקר את מוצריה בשיעור של 5%-7%, והודיעה לשרים שהיא לא תדחה את העלאת מחירי המוצרים, אך שהיא "תבחן פעילויות במסגרתן נציע את מוצרינו במחירים מוזלים".
בין המוצרים המוכרים של החברה: פסטה ברילה, משחת השיניים קולגייט, נוזל הכלים פלמוליב, דאודורנט ספיד סטיק ועוד.