בנק ישראל בוחן שינוי של יעד האינפלציה - לראשונה מזה 19 שנים: מאז שנת 2003 יעד האינפלציה, כלומר עליית המחירים כפי שהיא נמדדת במדד המחירים לצרכן, נקבע לתחום שבין 1% ל-3%. היעד הוכרע כבר בשנת 2000 והוא למעשה מהווה את המטרה המרכזית של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל: לשמור על יציבות המחירים, כלומר לשמור על האינפלציה בתוך בתחום.
יעד האינפלציה עצמו אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע בהחלטת ממשלה בהתייעצות עם הנגיד. לאחר שנים רבות שבהן היעד לא השתנה, ובמסגרת התכנית האסטרטגית שעליה הודיע הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן אם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או אם רצוי לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם.
בבנק ישראל מדגישים כי התהליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח: אמנם התהליך החל בתקופה שבה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים שבהם קצב האינפלציה התגבר, אך ההחלטות שיתקבלו בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים. נתון האינפלציה האחרון שפורסם, בחודש שעבר, עמד על 2.8% - קרוב לגבול העליון.
תהליך של בחינת היעד הוא תהליך מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. תהליך כזה הסתיים לאחרונה בבנק הפדראלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. מלבד עבודת מחקר שנערכת בנושא בתוך בנק ישראל ולה שותפים גורמים מקצועיים מרחבי העולם, בנק ישראל גם פרסם קול קורא ובו הוא מזמין את הציבור הישראלי, ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים, להגיש חוות דעת על הנושא.