בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי, על רמתה האפסית, 0.1%, כך הודיע היום (שני) נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. בנק ישראל לא שינה את תחזית הצמיחה למרות הגל החמישי שבפתח, ורמז שוב על האפשרות שיעלה את הריבית עד לרמה של 0.25% במהלך שנת 2022. בעקבות הודעת הריבית הדולר מתחזק מול השקל ושערו הרציף נאמד ב-3.1 שקלים.
במקביל לפרסום החלטת הריבית, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2022 בקצב של 5.5%. בנוסף, החטיבה פרסמה לראשונה את התחזית לשנת 2023 ובה צפוי התוצר לצמוח בקצב של 5%. שיעור האבטלה הרחבה צפוי להמשיך לרדת ולהסתכם ב-4.4% בסוף שנת 2023. האינפלציה צפויה להאט ולעמוד בשנת 2022 על 1.6% ולהתייצב במרכז תחום היעד, על 2% בסוף שנת 2023.
"סוף שנה ותחילת שנה חדשה זו נקודת זמן טובה לעצור, להסתכל לאחור וגם להביט קדימה", אמר הנגיד. "החיים לצד המחזוריות בהתפשטות הנגיף היא המציאות בה אנו נמצאים וכנראה נימצא גם בעתיד הנראה לעין. כשהסתכלתי על דבריי במסיבות העיתונאים האחרונות, ראיתי כיצד ביולי דיברנו על יציאה מהגל השלישי ובאוקטובר התייחסנו לגל רביעי. כעת, כששנת 2021 הסתיימה, ושנת 2022 עומדת בפתח אנחנו מתמודדים עם גל חמישי. המציאות הקיימת, המחזוריות והסיכונים המתמידים נשקפים בפנינו כל העת ונלקחים בחשבון בניתוח תמונת המצב הכלכלית ובקבלת החלטות המדיניות המוניטרית".
ירון טען שאמנם אין לדעת כיצד ישפיע הגל החמישי על הכלכלה, אך בבנק ישראל מצפים להשפעות שונות מאלה שנראו פה בגלים הקודמים. "המשק הישראלי למד לתפקד לצד הנגיף", אמר הנגיד והוסיף שאנו נדרשים לעשות ככל הניתן על מנת לאפשר לכלכלה להמשיך ולתפקד.
לאחר מכן סקר הנגיד את הנתונים הכלכליים שמלווים את החלטת הריבית: התוצר בשנת 2021 התרחב ב-6.5%, על-פי תחזית חטיבת המחקר. "מדובר בצמיחה מרשימה שמעידה על עוצמת ההתאוששות, ומצביעה על כך שרמת התוצר מתקרבת למגמה שהייתה צפויה לולא המגיפה". גם הרכישות בכרטיסי אשראי, ששימשו אינדיקטור מוביל לבחינת הפעילות במשק בשיאו של המשבר, חזרו למגמות ארוכות הטווח שלהן ואף עלו מעבר להן זאת למרות שכרגע ניכר קושי בענפים מסויימים מאז התפשטות זן האומיקרון.
בבנק ישראל מעריכים שהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות שיצרו מגבלות בצד ההיצע יתמתנו במהלך השנה הבאה, לאחר שגל האומיקרון ידעך, והפעילות העסקית בארץ ובעולם תוקל. הייצוא הישראלי, ובפרט ענפי הטכנולוגיה שמובילים אותו, צמח בשנה החולפת וגם היבוא לישראל עלה בכל מרכיביו, על אף הקשיים בשרשראות האספקה.
הנגיד הבהיר שבנק ישראל חזה בהתאוששות ניכרת בשוק העבודה ובחלק מהמדדים אפילו התקרבות לרמות ששררו לפני הקורונה. "עם זאת, יש לזכור שמדובר בתהליך מורכב ויש להמשיך לבחון וללוות את תהליך ההתאוששות של שוק העבודה – בוודאי כעת עם התגברות התחלואה ואיתה פוטנציאל הפגיעה בפעילות".
עוד נקודה שציין הנגיד היא האינפלציה בישראל, שנשמרת על רמה נמוכה יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD. למעשה, האינפלציה בישראל היא בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD. בנוסף, הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הבאות כולן נמצאות בתוך תחום היעד והן אינן משקפות ציפייה להאצה. "אני רוצה להיות ברור - אנחנו במקום אחר ממדינות עם לחצים אינפלציוניים וזה יתרון חשוב של הכלכלה הישראלית כרגע", אמר הנגיד.
בשכר הדירה נרשמה עלייה מתונה ברוב החודשים בשנה שחלפה, אך בתקופה האחרונה הוא עלה בקצב גבוה יותר. יהיה צורך לעקוב בהמשך עד כמה עלייה זו מתמידה על רקע העלייה במחירי הדירות. אלו כזכור אינם כלולים במדד המחירים לצרכן ועלו בשיעור גבוה מאוד בשנה האחרונה. בתחום זה על הממשלה לספק פתרונות להמשך הגדלת התחלות הבנייה ולתת ודאות לשוק הדיור שהיקפי הבניה יהיו גבוהים לאורך זמן.
המדיניות המוניטרית הגלובלית הולכת לכיוון של צמצום מוניטרי: בארה"ב, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי אך הכפיל את קצב צמצום תכניות הרכישות, ועדכן כלפי מעלה את תחזית קצב העלאות הריבית הצפויות; באירופה הותיר ה-ECB את הריבית ללא שינוי והודיע על צמצום הרכישות בשווקים; באנגליה, החליט הבנק המרכזי להעלות את הריבית כמו גם במספר מדינות נוספות בהן חרגה האינפלציה מיעדה. עם זאת, המצב בישראל שונה, מה שמאפשר סבלנות בבחינת ההתפתחויות ובניהול המדיניות המוניטרית.