מדינת ישראל לא משקיעה בהכנת אזרחיה לשוק העבודה המשתנה, כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא "שוק העבודה 2030" שפורסם היום (ראשון). מהדוח עולה כי כבר עתה ניתן לזהות קיטון בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית, כך למשל בישראל 45% מהמשרות נמצאות בסיכון משמעותי לשינוי. עובדות אלה מחייבות את הממשלות להשקיע מאמצים בהכשרת העובדים המבוגרים ובהקניית מיומנויות לדור הצעיר, אשר יאפשרו להם להשתתף בשוק עבודה משתנה.
מדובר בדוח בין-לאומי בנושא המוכנות של שוק העבודה ל-2030, שנעשה בשיתוף עם מבקרי מדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה, בהובלת משרד מבקר המדינה הישראלי. הדוח המשותף מדגיש את הצורך בהשקעה בהון אנושי ובפרט את הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים המהווים את עתודת ההון האנושי העתידי, יחד עם שכלול הכישורים של העובדים הבוגרים, על מנת לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה המשתנה.
מערכת החינוך
5 שנים מאז הרפורמה במערכת החינוך: בלי הפקת לקחים ובלי הסקת מסקנות
בהיבט של מוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה, עלה כי בישראל, כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי - המפמ"רים, מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר - כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.
הציון הממוצע בפרק פתרון הבעיות במבחני פיז"ה:
הביקורת בפינלנד בדקה עד כמה מערכת החינוך לגילי 7-15, המשרתת מעל חצי מיליון תלמידים, לוקחת בחשבון את צורכי הכישורים העתידיים והעלתה כי קיימים פערים בהקניית כישורי העתיד בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, וכי למורים אין די זמן כדי לפתח את מסוגלותם להקנות את הכישורים.
ההמלצות בתחום זה עסקו בצורך להתאים את ההכשרה והתמיכה שיש להקנות לצוותי ההוראה ובכלים הדיגיטליים הנדרשים לשם הקניית המיומנויות המתאימות.
הכשרות מקצועיות למבוגרים
ההשקעה בהכשרות מקצועיות בישראל: מהנמוכה במדינות ה-OECD
תחום נוסף שנבדק במסגרת הדוח הוא תחום ההכשרות המקצועיות לבוגרים (מעל גיל 18), אותו בחנו משרד מבקר המדינה הבולגרי, משרד מבקר המדינה הקוריאני ומשרד מבקר המדינה הישראלי. בישראל, על אף שכ-15% מהמשרות הן בסיכון גבוה לשינוי והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, ועוד כ-54% מהמשרות הן בסיכון בינוני - ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות היא 0.07% מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD.
מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי בישראל ב-2018 הסתכם בכ-53,200 איש, אך רק כ-7% מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים, על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.
ההשקעה הציבורית בהכשרות מקצועיות כשיעור מהתמ"ג:
משרד מבקר המדינה הבולגרי העלה כי כ-250 אלף בוגרים סיימו בהצלחה הכשרה מקצועית בשנים 2017-2019, אך מערך ההכשרה לא פיתח את הבנתו לגבי צורכי כוח האדם של המעסיקים וצורכי הכישורים בשוק העבודה. בקוריאה המצב טוב יותר, שם כ-660 אלף סטודנטים נמצאים במכללות להכשרה מקצועית. משרד מבקר המדינה הקוריאני העלה כי היו ליקויים בתפעול התוכנית הלאומית לשיפור שיתוף הפעולה בין המכללות למעסיקים, ובהם הצבת יעדים נמוכים ואי קביעת שיעורי תעסוקה לאחר קבלת תעודה כיעד מרכזי.
אוריינות דיגיטלית
מתוך 3.7 מיליון עם רמת אוריינות נמוכה, רק 1% היו בתוכנית ממשלתית בתחום
תחום מרכזי שנדרש לשוק העבודה המשתנה, הוא האוריינות הדיגיטלית. משרד הביקורת של האיחוד האירופי בחן את פעולות מדינות האיחוד להתמודדות עם כ-75 מיליון האנשים שלהם מיומנויות דיגיטליות נמוכות במיוחד. המסקנה: על אף שאוריינות דיגיטלית היא מהיעדים המרכזיים של הקרן החברתית האירופית (ESF), רק 2% מתקציב הקרן בשנים 2014-2020 הוקדשו לתוכניות לשיפור תחום זה.
גם משרד המבקר הישראלי בדק את התחום: מבין 3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה (18-64) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית, רבים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית, רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019. המבקר ממליץ להקנות אוריינות לתלמידים ולמורים, כמו גם לבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות, בפרט באוכלוסייה הערבית והחרדית. כמו כן בחן משרד מבקר המדינה הישראלי את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בהיי-טק.
שירות התעסוקה
תחום נוסף שעסקו בו משרדי מבקר המדינה האיטלקי והצפון מקדוני מתייחס למערך הקצבאות ולשירותי התעסוקה בהקשר של שוק העבודה המשתנה. משרד מבקר המדינה האיטלקי מצא כי מעל 1.2 מיליון משקי בית קיבלו קצבת הכנסה אזרחית של כ-570 יורו בממוצע לחודש וכי הקצבה הוכיחה עצמה ככלי להפחתת עוני אך לא ככלי למדיניות פעילה בשוק העבודה. משרד מבקר המדינה הצפון מקדוני ציין כי צעירים מהווים 20% מבין המובטלים במדינה, ומצא כי תוכניות פעולה לאומיות בנושא יושמו באופן חלקי, וכי לצעירים חסרים הכישורים הנדרשים בשוק העבודה.
הדוח הבין-לאומי מבהיר שהשינויים בשוק העבודה, שינויים של משרות, היעלמות של עבודות ישנות ויצירת עבודות חדשות שלא היו קיימות בעבר – כל אלו התחזקו במיוחד בתקופת הקורונה. הדוח גם מציין שמשבר הקורונה עשוי לשמש כהזדמנות לממשלות לחולל את השינוי הנדרש ולהשקיע בפיתוח כישורים ומיומנויות של כלל העובדים והתלמידים ובכך להבטיח את שילובם המיטבי בשוק העבודה המשתנה.
על אף שרבים קראו לעשות זאת בזמן המשבר, ישראל לא דאגה להכין את האוכלוסייה הבוגרת שלה למקצועות "החדשים". מערך ההכשרות המקצועיות לא הגיע מוכן לתקופת הקורונה, וכך העובדה שאנשים רבים שמשכורותיהם נמוכות ישבו בבתים לא נוצלה כדי להכשירם למקצועות אחרים.