הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) כצפוי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה אפסית של 0.1%. עם זאת, הוועדה מסרה כי היא צופה שבמהלך החודשים הקרובים יבשילו התאים להעלאת הריבית במשק.
"במשק הישראלי נרשמה צמיחה גבוהה לצד נגיף הקורונה והאינדיקטורים השונים מצביעים על המשך הגידול בפעילות בקצב נאה", נכתב בהחלטה. "לכן, הוועדה מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים".
ברקע ההחלטה עמד מספר נתונים משמעותיים הנוגעים למצב המשק הישראלי. ראשית האינפלציה בישראל, שמצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת על 3.1%. עם פרסום מדד המחירים לצרכן רבים חזו כי הדבר ישפיע על החלטות הריבית הבאות של בנק ישראל, גם אם לא באופן מידי.
עוד נתון שיכול להניע את בנק ישראל לעבר העלאת הריבית הוא רמת התוצר, שחצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר: התוצר ב-2021 צמח ב-8.1%, והתוצר לנפש ב-6.3%. חוזקו של המשק הישראלי גורם לוועדה המוניטרית להאמין שהכלכלה תוכל להתמודד עם העלאות ריבית, ואין צורך בריבית נמוכה כדי להאיץ את הפעילות במשק. גם השפעתו המתונה של האומיקרון בעולם ומגמת ההתאוששות הכלכלית שנמשכת מובילה לכיוון חשיבה דומה בנוגע לריבית.
מגמת עליית מחירי הדירות האיצה בחודשים האחרונים ואלו עלו בשנה ב-11.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. נתון זה מושפע באופן ישיר מהריבית הנמוכה ולפיכך נהירתם של משקיעים לענף הנדל"ן, בשל מחסור באלטרנטיבות בטוחות אחרות.
בנק ישראל מסתכל כמובן על שאר מדיות העולם ורואה שבמדינות רבות האינפלציה שוהה ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים, ולפיכך, נמשך ההידוק המוניטרי בעולם. כלומר במדינות רבות כבר מתחילים תהליך של העלאות ריבית - בבריטניה הריבית עלתה כבר פעמיים ובארה"ב הבנק הפדרלי אותת על 3 העלאות ריבית בשנה הקרובה.
לאחר תקופה שהשקל התחזק מאוד מול הדולר, מאז החלטת המדיניות האחרונה של בנק ישראל, השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו. איתות לכיוון של העלאת ריבית בישראל יחזק את השקל (החזק ממילא) מול המטבעות הזרים, השפעה שאינה דווקא רצויה מבחינת בנק ישראל.