יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון הבוקר (שני) בוועדה בהודעה לציבור: "האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע הן שקר וכזב", והוסיף: "נסייע לכל מי שנפגע". הדברים מגיעים על רקע מסיבת העיתונאים שכינס שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגתו של קושניר, ובה נמנע מלהבטיח פיצויים לעסקים. במהלך הדיון, שעסק בתקציב בנק ישראל, נגיד הבנק אמיר ירון, העריך שהגל הנוכחי יעלה מעל 2 מיליארד שקלים והבהיר: "לא מדובר באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי, יש לשקול פיצויים נקודתיים".
"לעניין השיח ששומעים בתקשורת וברשתות לעניין הסיוע לעסקים ולמשק, יש להבין כמה דברים: אנחנו 10 ימים לתוך השנה החדשה, יש הרבה מאוד אי וודאות במשק, לכן כל האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע לעסקים זה שקר וכזב", טען היו"ר קושניר. "אנחנו לא מוכנים לפזר כסף ללא הבחנה למי שלא צריך, אנחנו כן בוחנים סיוע ממוקד לאלה שעלולים להיפגע, אבל בשביל זה צריך שיהיו לנו נתונים ועל כך אנחנו עובדים".
"כפי שסייענו לענף התיירות בחודש שעבר, כך נוכל ונסייע לכל מי שיפגע ולא נפקיר אף אחד, אבל כל האמירות הפופוליסטיות שהממשלה והקואליציה לא רוצות לסייע זה שקר וכזב", המשיך. "כל כסף שיוצא הוא כסף של הציבור, וצריך לבחון לאן הוא הולך. גם בממשלה הקודמת אני לא זוכר שחבילות הסיוע נחתו עלינו מיד, לקח זמן, ושם חלק ממה שחולק לא היה ממוקד ולא יעיל, ואנחנו רואים עסקים שצריכים להחזיר כספים כי אז לא היו קריטריונים. כל מי שיפגע לא יופקר ויקבל את הסיוע. לכן אני מבקש להימנע מפניקה, ולהתאזר בסבלנות".
בהמשך הדיון, שאל יו"ר הועדה את נגיד בנק ישראל אם יש שינויים במשק בעקבות זן האומיקרון, ופרופ' ירון הציג את הערכת הבנק לעלויות האומיקרון למשק: "ביצענו אומדן בבנק לפגיעה הכלכלית כתוצאה מיום בידוד, עברנו ענף ענף, חישבנו את שיעור העובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית, כפול השכר היומי הנקי שלהם. הכפלנו את זכה במשקל של אותו סקטור ושיעור ההשתתפות, הוספנו את התוספת של הימנעות מצריכה, בהתאם לנתונים שיש לנו מהוצאת כרטיסי אשראי – והגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 שקלים.
"אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15% בדיקות חיוביות מתוך 300 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון שקלים. אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד שקלים בעשרה ימים, או 2 ומשהו מיליארד על 20 יום". נוכח ההערכות לגל יחסית קצר, בן מספר שבועות, הבהיר פרופ' ירון כי "בשלב זה לא מדובר באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים". לשם השוואה ציין הנגיד כי את הגל השלישי מעריכים בבנק בעלות של כ-7-8 מיליארד שקלים, כלומר חצי אחוזי תוצר.
לצד כך קרא הנגיד לממשלה להיערך עם תוכנית חירום במידת הצורך. "חשוב שהממשלה תערך עם תוכנית ב', עם כמה עקרונות שנקודת המעבר, אם צריך לעבור אליה, צריכה להיקבע על פי קריטריון מקרו כלכלי. זה יכול להיות על פי אומדנים לפדיון עסקים, הגורם מסדר מעולמות המקרו, אם בכלל מגיעים לשם. יש כל מיני קריטריוני סף שיותר ספציפיים לעסקים".
שר האוצר לא התחייב לפיצויים אך שינה את הטון
שר האוצר הכעיס אתמול רבים שחשו שהוא מזלזל בתלונות של בעלי העסקים על פגיעה בהם בעקבות הגל החמישי. בין השאר אמר השר: "אני בודק את תוצאות הדוחות שלהם בבורסה, ראיתי גם את הדיבידנדים שהם משכו, מאחל לכולם אותו מצב גם בשנת 2022". ליברמן הוסיף שהוא עצמו ביקר במסעדה בסוף השבוע האחרון וראה במו עיניו שהמסעדות מלאות.
למרות הטון, בין השורות ניתן היה לשמוע לראשונה שינוי כיוון במשרד האוצר. לאחר תקופה ארוכה שבה המסר היחיד שיצא מלשכת ליברמן היה שלא יהיו מענקים כל עוד אין סגר, אמש הבהיר השר: "תהיה עזרה ממוקדת לעסקים שנפגעו עקב הנסיבות". עם זאת השר לא התחייב על סוג הסיוע או על תאריך שבו הוא יינתן, וטען שכדי להבין את מצב המשק ברמת המקרו צריך לפחות רבעון (כלומר עד סוף מרץ), וכדי לראות פגיעה של ענפים ספציפיים דרוש חודש לפחות.
עצמאיים ששוחחו עם N12 בעקבות מסיבת העיתונאים הביעו מורת רוח מהתבטאויותיו של שר האוצר. "מספיק לטמון את הראש בחול, אנחנו במציאות של סגר", מסר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים. תומר מור, יו"ר "מסעדנים חזקים ביחד, הוסיף: "המסעדנים מבקשים להמשיך לעבוד, אך יש לייצר מתווה פיצויים שיעזור לכל מסעדה אשר נפגעה מעל 25%".