בחודשים האחרונים הבהירו שרי האוצר והחקלאות כי בכוונתם לבטל מסים שמוטלים על ייבוא של פירות וירקות לארץ וכן לפעול לביטול התכנון בענף ההטלה והביצים. אחרי שהרפורמה המוצעת בענף הביצים יצאה מחוק ההסדרים, ניסה משרד האוצר לקדם מהלך של פתיחת שוק הביצים לתחרות על ידי אי קביעת מכסות הביצים לשנת 2022. אלא שהמהלך, שנעשה ללא תיאום החקלאים, נבלם על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שקבע כי ההימנעות מקביעת המכסות "ללא חקיקה ראשית – אינה חוקית".
האבסורד: אנשים משכירים את מכסות הביצים שלהם לחקלאים
שוק הביצים הישראלי כולו נתון לרגולציה מקיר לקיר – המדינה קובעת את כמות הביצים שמייצרים המגדלים, את המחיר שהם מקבלים על כל ביצה ואת המחיר המפוקח שהצרכן משלם בסופר. בנוסף לכך, מוטלים מכסים כבדים שמונעים הלכה למעשה ייבוא של ביצים מחו"ל. הרגולציה הכבדה נולדה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, אז רצתה המדינה לעודד מגורים בפריפריה והבטיחה לעוברים אליה הכנסה קבועה: תגדלו ביצים, ומובטח לכם שירכשו מכם כמות קבועה של ביצים בכל שנה במחיר שייקבע על ידי המדינה. מכסות ייצור הביצים שהעניקה אז המדינה, עוברות מאז בירושה.
מצב זה הפך אבסורדי, וכיום ישנם אנשים שכלל לא עוסקים בתחום ולא גרים בפריפריה, שמשכירים את מכסות גידול הביצים שירשו מהסבים שלהם למגדלי הביצים בפועל, כמעין מקור הכנסה פסיבי.
הרפורמה המוצעת בענף, שיצאה מחוק ההסדרים, מבטלת למעשה כל רגולציה: המכסות יבוטלו וכך כל מי שירצה לגדל מטילות ולשווק ביצים יוכל לעשות זאת, ובמקביל ייפתח השוק גם לייבוא של ביצים.
בתמורה, ועל מנת שלא לפגוע בהכנסתם של האנשים שמתפרנסים ממכסות הביצים, מבטיחה להם הרפורמה פיצוי: בין אם מדובר במגדלים ובין אם מדובר בכאלה שמשכירים את המכסות למגדלים אחרים. הפיצוי שמוצע הוא בגובה של 8 אגורות לביצה, שזה בממוצע המחיר שבו משכירים את המכסות, עד שנת 2027. התמיכות הישירות האלה לא יותנו בגידול ביצים, ועל כן סביר להניח שחלק מבעלי המכסות ייקחו את הכסף ויעברו לתחום אחר, כלומר יעזבו את ענף הביצים.
הצעה זו עלתה תחילה במסגרת חוק ההסדרים והוסרה בשל התנגדות חברי כנסת. נקבע כי משרדי הממשלה יקיימו דיון עם נציגי החקלאים במשך 90 יום, מכיוון שהדבר דורש חקיקה.
"השרים כנראה רוצים מאוד לדאוג לחקלאים הטורקים והירדנים"
אולם הבוקר מתברר כי במשרד האוצר ניסו לבטל את התכנון ללא חקיקה על ידי מניעת פרסום המכסות לשנת 2022. המהלך נבלם בעקבות חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גיל לימון, שהבהירה כי המהלך שניסו להוביל משרדי האוצר ושר החקלאות אינו אפשרי ללא חקיקה מוסדרת. לפי חוות דעתו, אי פרסום התקנות לשנה הבאה אינו חוקי. הוא ציין כי זוהי גם עמדת אנשי המקצוע במשרד החקלאות.
בארגון מגדלי העופות אומרים כי הם ממתינים לפרסום התקנות ובוחנים יציאה למאבק ציבורי לשמירה על פרנסתם של מאות חקלאים ביישובי קו העימות בצפון. בינתיים צפוי שר האוצר לבטל בכל מקרה את מכסי המגן על ייבוא תוצרת חקלאית לארץ, דבר שאינו דורש חקיקה בכנסת.
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מסר בתגובה: "מדובר בהתנהלות חסרת אחריות ומזלזלת כלפי החקלאות הישראלית. ההנהגה החקלאית באה למשרדי האוצר והחקלאות עם תוכניות וחלופות, והם מצדם הפגינו עד כה חוסר הבנה עמוק של ההשלכות הקשות של רפורמה שלא תתבצע באופן מבוקר ומדורג ומבלי להבטיח את הייצור המקומי וביטחון המזון של אזרחי ישראל".
"השרים כנראה רוצים מאוד לדאוג לחקלאים הטורקים והירדנים ומסרבים להעמיד את החקלאי הישראלי בעמדת פתיחה ראויה, במקביל להורדת המכסים, כפי שדרשנו, וטיפול בנושא מחירי המים, העובדים הזרים ופערי התיווך".