"ההערכות המוקדמות בתחילת השנה דיברו על התאוששות הדרגתית, שתחזיר חלק מההפסדים של שנת 2020. למרות זאת, בפועל נרשמו ב-12 חודשים רווחים השווי ל-16 חודשים בשנים נורמליות, אולי אפילו יותר", כך אמר לגלובס בכיר מאחת מיבואניות הרכב הוותיקות בישראל.
שוק הרכב הישראלי מסיים בימים אלה את שנה מוצלחת מאוד עם רווחיות שיא של רוב השחקנים. בשנה החולפת נהנו משווקי הרכב משערי מטבע נוחים ועודפי ביקוש, שפגשו היצע נמוך ויצרו תחושה של מחסור. התוצאה הייתה דחיפה של הלקוחות הפרטיים והמוסדיים לחטוף כלי רכב חדשים ומשומשים מכל הבא ליד במחירים, שבשנים רגילות היו נחשבים הזויים.
אבל כדרכן של הצלחה ורווחיות, שחקנים שונים, בראשם המדינה, רוצים להגדיל את נתחם מהעוגה. כך מתנהל ענף הרכב הישראלי.
2021: המדינה יכולה לפתוח שמפניות
משרד האוצר הוא "השותף" הגדול ביותר של ענף שיווק הרכב הישראלי, בזכות שיעורי מיסוי על רכב ודלק מהגבוהים בעולם. אין זה מפתיע, שגם לרשות המיסים יש סיבה טובה מאוד לחגוג את תום השנה האזרחית, בעקבות נתוני גביית שיא מהענף.
ההכנסות ממס קנייה על ייבוא רכב ב-11 החודשים האחרונים, שבממוצע רב-שנתי תופסות כ-55% מהסעיף הכללי "מס קנייה ייבוא", הסתכמו בכ-10.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-20% לעומת השנה שעברה. אבל זה לא נתון סופי: בחודש דצמבר שחררו היבואנים מהמכס עשרות אלפי מכוניות היברידיות כדי להקדים את עליית המס בינואר. לפיכך, אפשר להעריך שהשנה תסתיים עם גביית שיא של כ-12 מיליארד שקל ממס קנייה בלבד.
מס שווי השימוש (סכום אשר נזקף לטובת להכנסת העובד המקבל רכב מהעבודה), שאותו משלמים כ-300 אלף בעלי רכב צמוד, הוא די יציב. אפשר להעריך שגם בשנת 2021 הוא הניב לאוצר כ-5 מיליארד שקל.
בנוסף, עוד 5 מיליארד שקל "תרם" הסעיף של "הכנסות מאגרות רכב", ותודה לכשלושה מיליון נהגים אדישים, שמשלמים אגרות גבוהות במאות אחוזים מהמקובל בעולם המפותח.
האוצר גרע מהכנסות מבלו על דלק (מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מקומיים), אשר הניבו כ-16.6 מיליארד שקל ב-11 חודשים. קרוב לוודאי שהגבייה השנתית תסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. נוסיף עוד כ-4.5 מיליארד שקל ממע"מ על דלק ומכירת רכב, ונגיע בהערכה כללית לגבייה של כ-44 מיליארד שקל ממיסוי על רכישת רכב ועל השימוש בו.
2022: עם האוכל בא התיאבון של המדינה
באוצר בוחנים כיום כיצד להעמיק את הגבייה מהשוק המשגשג. לפיכך אפשר לצפות שבחודשים הקרובים יגיע גל של "רפורמות מס" בתחום הרכב, או במילים אחרות צעדים להגדלת הכנסות המדינה. חלקם בתהליכי גיבוש וחלקם כבר מתומחרים בהצעת תקציב המדינה של האוצר.
החודש, למשל, פרסמה רשות המיסים תוכנית להפחתת הטבת שווי השימוש על רכבי היברידי ורכבי הפלאג-אין ב-100 שקלים לחודש, לצד הגדלה של ההטבה על רכב חשמלי ב-200 שקלים. על-פי הצעת התקציב העדכנית של האוצר, העדכון הזה אמור להוסיף לקופת המדינה כ-100 מיליון שקלים נוספים.
העלאת מס הקנייה על רכב היברידי בשנה החולפת הניבה לקופת לאוצר כ-410 מיליון שקלים נוספים ולא נופתע אם הביטול של הטבת המס על היברידיות בשנת 2022 יכניס בשנה הקרובה סכום דומה.
כך גם העלאת הבלו על "חומרים ממיסים המשמשים למהילת דלק", שתיכנס לתוקף ב-2022, תוסיף לקופת המדינה 510 מיליון שקלים בשנת 2022. רפורמת הדלקנים, שתחייב התקנה של דלקנים אוטומטיים בכלי רכב לצורך הכרה בהוצאות העסקים, צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בשנה הבאה ב-280 מיליון שקל.
האוצר סוגר את "דליפת המס"
מאחורי הקלעים מתבשלות כיום רפורמות מרחיקות לכת נוספות, שיסתמו את "הדליפה" בהכנסות המדינה כתוצאה מהמעבר המואץ לכלי רכב חשמליים, במיוחד בתחום בלו הדלק. בהשוואה לחודשי ינואר-נובמבר בשנת 2019, שהייתה שנה נטולת סגרים, ירדו ב-2021 ההכנסות מבלו דלק בכ-6%, מה שעתיד ליצור "חור" של כמיליארד שקל בהכנסות ממיסוי רכב.
לדברי גורמים באוצר, הפער נובע בין השאר "כתוצאה מהתייעלות של כלי רכב חדשים". כלומר, רכישת יותר כלי רכב חשמליים שצורכים פחות דלק. באוצר מבינים היטב, שאם קצב הצמיחה של פלח החשמליות בשנת 2022 יהיה דומה לזה של 2021, אז עשויה להיות לכך השפעה מוחשית נוספת על הכנסות המדינה מבלו דלק.
באוצר מעריכים שאובדן ההכנסות יעמוד על 180-250 מיליון שקל ממיסי קנייה ואגרות על כל עשרת אלפים כלי רכב חשמליים חדשים שיימכרו בישראל ויעלו על הכביש. בשל כך, ברשות המיסים מנסים לחשוב על פתרון יצירתי בכל הנוגע להטבות המס על רכב חשמלי, שעשוי לבוא לידי ביטוי בשנה הבאה בדמות "מיסוי חשמל", "מס קילומטרים" וכדומה.
אינפלציה של ייבוא מקביל
כאמור, רווחי השיא, שיצר ענף הרכב בשנה החולפת, ולא רק בישראל, מושכים שחקנים נוספים. אחד הביטויים לכך הוא ריבוי של יבואנים מקבילים, שקיבלו במהלך השנה רישיונות ייבוא לרכב. חשוב להדגיש שלא מדובר בייבוא "זעיר" שמוגבל בכמות אלא ברישיון ייבוא מקביל, שמאפשר לבעל הרישיון לייבא מספר כלי רכב ככל שירצה, שלא דרך יצרן הרכב.
ברשימה העדכנית של בעלי רישיון ייבוא רכב מסחרי, שפרסם משרד התחבורה בשבוע שעבר, מופיעים לא פחות מ-35 מקבלי רישיון ייבוא מקביל, בערך פי שישה ממחזיקי רישיון ייבוא כזה לפני שנתיים. הרישיונות של היבואנים הללו מכסים כמעט 20 מותגי רכב, מסחריות ומשאיות מהמובילים בשוק הרכב הישראלי. רוב היבואנים הללו הם גופים עסקיים, שעד לאחרונה החזיקו ברישיון ייבוא זעיר בלבד. הערכה היא שהיקף המכירות של ענף הייבוא המקביל מוגבל יחסית, קצת פחות מ-3% מהשוק בשנה החולפת. אולם, לא ניתן להתעלם מפוטנציאל המכירות העתידי של עשרות יבואנים מקבילים חדשים.
התהליך הזה יקבל תאוצה גם בשל העובדה שיצרני הרכב עצמם שואפים כיום לאמץ את מודל "הקשר הישיר לצרכן ללא מתווכים" נוסח טסלה, כדי להגדיל את חלקם בעוגת הרווחיות הגדלה. מרצדס, למשל, כבר מיישמת באירופה בימים אלה את "מודל הסוכנות" שבו הלקוח רוכש רכב ישירות ממרצדס והיבואן מספק שירות ותמיכה תמורת עמלה.
לנוכח הלחץ מהרגולטור, היבואנים המקבילים והיצרנים, ספק אם המודל עסקי של יבואני הרכב הוותיקים יוכל לעמוד ברוחות השינוי. אבל על דבר אחד אפשר להמר: לקוחות הקצה ימשיכו להזין את תאבונם הבלתי נלאה של שחקני השוק.