הביטוי: "כסף מסובב את העולם" הוא לא רק שיר בהצגה, אלא הסיבה שהעולם שלנו מתנהל כפי שהוא מתנהל כיום. הכסף מנהל אותנו כבר עשרת אלפים שנים – מלחמות, פוליטיקה, המצאות, דתות, מהפכות, הכל קורה בגללו.
משה פרל יצא למסע אישי אל המקומות שבהם התרחשו האירועים שעשו את ההיסטוריה. בספרו "מסע בשביל הכסף", הוא מביא לקוראים אינספור סיפורים מדהימים על האופן שבו הכסף ניהל לנו את החיים מאז ומעולם ומלווה אותם בחוויות אישיות ותובנות מעוררות מחשבה. הנה 10 מהם:
-
העולם טובע בגללי סוסים
אחרי אלפי שנים של משברים כלכליים ומאבקי הישרדות בלתי פוסקים, עשינו את זה. בסוף המאה ה-19 העולם נראה ורוד מאי פעם – אניות מחברות את היבשות, רכבות מחברות את הערים וכרכרות סוסים מסיעות סחורות ואנשים בתוך הערים. גלובליזציה.
בפעם הראשונה העולם חווה כלכלה של מסחר בינלאומי ומקבל את הצורה שאנו מכירים – ערים ענקיות עם פעילות תעשיה, מסחר ופנאי וסחורות ואנשים שעוברים ממקום למקום באמצעות כרכרות סוסים. המסחר כל כך מפותח, עד שכולם משוכנעים שזהו סוף עידן המלחמות. איזה משוגע יפתח במלחמה וישתק את הפעילות המסחרית המניבה מיליונים?
אבל דווקא אז, פורץ לו משבר אקולוגי עצום. הפעילות הכלכלית כל כך ענפה ובערים הגדולות מניעים אותה אלפי סוסים שגוררים את הכרכרות. בניו יורק נעים 100 אלף סוסים, בלונדון 50 אלף והגללים שהם מפזרים בכל עבר נערמים באופן שאיש לא מצליח להתמודד איתו. כל בהמה כזו מפיקה 15 ק"ג גללים ביום. אנשי ניו יורק נאלצים לפנות מדי יום 1.5 טון גללים. אי אפשר היה לעמוד בזה.
הסירחון היה נוראי, מחלות וזיהומים הופצו לכל עבר. מומחי סביבה הבהירו שמדובר באיום קיומי. אנליסטים הזהירו שלנדון תטבע תחת מפלס של 3 מטר גללים תוך 30 שנים.
בשנת 1898 התכנסו ראשי מדינות ומדענים לוועידת חרום. גרסת "גלזגו" של המאה ה-19 נערכה בניו יורק והתפזרה ללא תוצאות. המנהיגים היו חסרי אונים כי היה ברור להם שאת המרוץ הכלכלי אי אפשר יהיה לעצור.
עשר שנים לאחר מכן הטכנולוגיה הצילה את העולם – פורד ממציאה את דגם T וכרכרות הסוסים נעלמות.
חוף ים | צילום: Northfoto, Shutterstock -
בית המקדש הופך למונופול דורסני
לפני 2,700 שנים מחליטה אליטה ירושלמית להפוך את בית המקדש היהודי לתאגיד עסקי מונופוליסטי, שהופך את חבריה לעשירי העם. מדובר בקבוצת הכוהנים שניהלו את בית המקדש, שכבר במאה השביעית לפני הספירה מעבירים חקיקה שתהפוך אותו לספק בלעדי של שירותי הקרבת קורבנות. קראו לזה "חוק ריכוז הפולחן" ובעקבותיו נסגרו מזבחים בכל רחבי הארץ ונאסר על היהודים לבצע את פולחן הקורבנות בשום מקום זולת בית המקדש הירושלמי. מכאן הדרך היתה קצרה לסדרה ארוכה של כללים וחוקים שחייבו כל יהודי לשלם לאליטה המנהלת את בית המקדש מס שנתי; שהורו לכל אישה יולדת להביא לבית המקדש שתי יונים; ושהביאו לפריחת תעשיית הקורבנות הרגילה. העסקים היו כה משגשגים עד שבשלב מסוים הוקמו בהר הבית 'אאוטלטים' שמכרו עודפי בשר למי שלא יכול היה להרשות לעצמו להגיע לירושלים עם בעל חיים מיועד לקורבן. לצדם הופעלו מקוואות שסיפקו שירותי טהרה בתשלום, ואפילו דוכני חלפנים הוקמו בהר הבית. הם הפכו לזרוע הפיננסית של עסקי המקדש.
בית המקדש הפך לקונגלומרט עסקי שגלגל סכומי עתק. היסטוריונים מצאו שלאחר חורבנו בשנת 70 לספירה והעברת אוצרותיו לרומא, מחירי הזהב בכל אירופה ירדו בגלל השפע שמצאו בו הרומאים.
העושר הזה השחית את הכוהנים שניהלו אותו. הם בנו לעצמם בתים מפוארים בירושלים, סידרו לעצמם ג'ובים מתגמלים, והפכו לאצולת הממון של הארץ. המסורת היהודית מייחסת לשחיתות שפשתה בבית המקדש את הסיבה לחורבנו. -
האף הוא מדף
באמצע המאה ה-13 מבין אלמוני באיטליה שהאף שלנו יכול לשמש כמדף. הוא מחבר שתי עדשות של זכוכית מגדלת, מניח אותן עליו וממציא את המשקפיים. מאותו רגע מתחוללת מהפכה כלכלית. בעלי המלאכה, שעד עכשיו החזיקו ביד אחת זכוכית מגדלת כדי לתקן ולייצר מכשירים, מגלים ששתי הידיים שלהם פנויות והיכולת המוטורית העדינה שלהם משודרגת. עם שתי ידיים אפשר לייצר רכיבים זעירים במידות זהות ובאופן מדויק מאי פעם. פתאום אפשר לפתח מכשירים שעד עכשיו היה קשה לייצר. הכלכלה העולמית עולה על מסלול שיאפשר לה לפתח מכשירים אופטיים, רפואיים ואחרים שיעלו אותה על מסלול הקדמה.
משה פרל | צילום: צילום עצמי -
פרסת הסוסים מחלצת את אירופה
אותה תושיה טכנולוגית תביא באותם ימים ממש להמצאת פרסת הסוסים. החיים באירופה הם חיים של עוני נוראי, מחלות ואלימות. הכלכלה תקועה, המסחר מקרטע בגלל דרכים משובשות והיבולים דלים.
כל זה ישתנה כאשר מישהו ממציא שיטה חדשה לייצור פרסות סוסים ועושה לכלכלה U turn. כושר התנועה של הסוסים מזנק – הם מצליחים לחרוש אדמות שלא עובדו ולגמוא מרחקים שלא עברו. הפרסה הופכת ל"אייפון" של התקופה ומשנה הכל. כמות היבולים עולה, איכותם מאפשרת להאכיל גם את חיות המשק עצמן, והאירופאים לא צריכים עוד לשחוט אותן לפני החורף. הכלכלה מזנקת קדימה.
נפח הופך להיות המקצוע הנחשק של התקופה ומיתוסים על פיסת הברזל מתחילים להיות נפוצים ברחבי היבשת. אנשים מייחסים לפרסה יכולות קסם ותולים אותה בפתח ביתם. היא הופכת לסמל של מזל טוב. -
המס המשוגע בהיסטוריה
התשוקה של שליטים לכסף הולידה במהלך ההיסטוריה מסים משוגעים, אבל המשוגע מכולם היה מס שהוטל בדרום הודו – מס חזה.
במקום שנמצאת היום מדינת קרלה, בשפיץ הדרומי של הודו, שכנה ממלכת טאוונאקור (Travnacore) שבה החליט המלך לגבות מנשים שהתעקשו לכסות את החזה שלהן מס מיוחד. פקידי השומה של הממלכה היו עוברים מכפר לכפר ומישוב לישוב, מודדים את גודל החזה של הנשים שחפצו לכסות את פלג גופן העליון, וקובעים את גובה המס לפי הגודל. רק בתחילת המאה העשרים הוחלט להפסיק את הנוהג המזעזע הזה. -
מס על שתן
יצירתי לא פחות היה הקיסר הרומאי אספסיאנוס שהטיל בארצו מס על שתן. בתקופת שלטונו, 70 לספירה, התחולל ברומא מיתון כלכלי קשה והקיסר חיפש כל דרך למלא את קופתו הריקה. כאשר שמע על אנשים שאוספים שתן מהשירותים הציבוריים ברומא כדי להפיק ממנו אמוניה ולהשתמש בה לצרכי כביסה, החליט להטיל עליהם מס.
התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. הרומאים זעמו על המיסוי החדש ואפילו בנו של אספסיאנוס, טיטוס, נחרד והשמיע ביקורת על המס החדש. זה היה הרגע שבו זימן אותו אביו לארמון, הגיש לו כמה מטבעות זהב, ופקד: תריח. הבן הנדהם הריח את המטבעות כמצוות אביו בלי להבין את פשר העניין. "אתה רואה", אמר לו הקיסר. "המטבעות האלה הגיעו ממס על שתן - לכסף אין ריח". בלטינית זה נשמע: Pecunia non olet ומאז מלווה אותנו האמרה הזו עד היום.
מארק צוקרברג. לא היהודי הראשון שהקים רשת חברתית | צילום: מתוך הפייסבוק של Mark Zuckerberg -
היהודים שהקדימו את פייסבוק באלף שנים
בתקופה החשוכה של ימי הביניים, בימים שבהם רוב אוכלוסיית העולם הם חקלאים אנלפביתית, אנשים אינם יודעים לכתוב אפילו את שמם, הם חסרי הבנה כמותית ואין להם מושג בני כמה הם, מצליח קומץ יהודים באירופה להקים את הרשת החברתית הראשונה ולעשות ממנה מיליונים. הרבה לפני מרק צוקרברג הם הבינו איך עושים כסף מאיסוף מידע ושימוש ממוקד בו.
באותה תקופה נאלצו היהודים לחיות בקהילות מפוזרות ברחבי אירופה אבל חלקו שפה משותפת, כללים ונוהגים זהים ובתי דין רבניים ששימשה כמערכת אכיפה משותפת. את המציאות הזו הם הצליחו למנף באופן מדהים. הם הפכו את הקהילות לרשת חברתית שידעה לאסוף מידע, להעביר אותו בין חבריה ולהשתמש בו לצרכי פרנסה.
אם במחוז מסוים היתה בצורת והחקלאים נקלעו למצוקה כלכלית, הרשת היהודית ידעה להעביר את המידע לבנקאים היהודים במחוז סמוך, ואלה מיהרו להציע הלוואות לחקלאים הנואשים. אם באזור אחר פרצה מלחמה ורוששה את המלווים המקומיים, הרשת העבירה את המידע ביעילות לבנקאים היהודים השכנים, ואלה 'טירגטו' אותו באמצעות הצעות אשראי לתושבי המקום. הרשת היהודית הקדימה את פייסבוק באלף שנים.
-
פקעת צבעוני במחיר דירה
התשוקה הבלתי מרוסנת לכסף הובילה לא פעם ציבור ענק למחוזות של טיפשות והרס עצמי. הדוגמה הטובה מכולן היא בועת הצבעונים שרוששה אלפי הולנדים אחוזי להיטות לרווח קל.
הכל מתחיל במאה ה-17 כשההולנדים מתאהבים בפרח הצבעוני. זה התחיל מאופנה של המעמדות הגבוהים והפך מהר מאוד לטירוף לאומי. ככל שהביקוש לפקעות צבעונים גבר, כך עלה מחירן בהולנד ומהר מאוד מצאה את עצמה מדינה שלמה בתוך מעגל קסמים קטלני: הביקושים לצבעונים מעלים את מחירם ובתגובה לעליית המחיר מתעצמים עוד יותר הביקושים לפרח. ההולנדים נואשים לרכוש לעצמם פקעת ציבעונים לא בגלל החיבה לצומח. הם פשוט בטוחים שמחר מחירו יעלה עוד יותר והם יוכלו למכור אותו ברווח נאה.
הדינמיקה הזו מכונה בועה כלכלית והיא הפכה את הולנד למדינה של ספקולנטים. אנשים שברו חסכונות, לקחו הלוואות, מכרו דירות – והכל כדי לרכוש פרח צבעוני. המחירים זינקו באופן חסר כל היגיון כלכלי. בתחילת המאה ה-17 מחירה של פקעת צבעוני באמסטרדם הגיע למחירה של דירה.
הבועה הזו התפוצצה כמובן בקול רעם גדול תוך כמה חודשים והשאירה אחריה אלפי קורבנות מרוששים. מאז היא תחזור על עצמה במהלך ההיסטוריה בצורות שונות אבל עם עיקרון דומה: הכסף יצליח שוב ושוב והוציא את האדם מדעתו. -
מלחמת הנדל"ן האמריקנית
מאבק נדל"ני היה אחד הגורמים שתדלקו את מלחמת האזרחים האמריקנית והובילו להתפרצותה. אמריקה של סוף המאה ה-18 היא מדינה צעירה שנחלקת לשתי תפיסות עולם כלכליות – הדרום בונה על חקלאות מבוססת על עבדים ככוח עבודה זול, ואילו הצפון בונה על תעשיה מבוססת טכנולוגיה.
ההבדל הזה שולח אותם למאבק נדל"ני קלאסי. הדרומיים דורשים מהממשלה למכור
קרקעות במחירים זולים כדי שיוכלו לקיים חוות ענק ולהתפרנס מגידולי כותנה וטבק. הצפוניים חושבים ההיפך: הם תומכים במכירת קרקעות המדינה במחירים יקרים כי אין להם צורך בשטחי ענק והם יודעים שללא הכנסות ממכירת קרקעות, תעלה הממשלה את המסים שהיא גובה על רווחי העסקים שלהם.
המפגש בין אינטרסים כלכליים כל כך קוטביים פיצל את ארצות הברית, הזין את הוויכוח על העבדות והוביל בסופו של דבר למלחמת האזרחים בין איחוד מדינות הצפון לבין הקונפדרציה של הדרום. -
הקופסה ששינתה הכל
מלקום מקלין היה נהג משאית שהתפרנס בתחילת המאה ה-20 מהובלת מוצרי חקלאות לנמל ניו ג'רסי. בכל פעם שהוביל משלוח, הוא שם לב שזמן ההמתנה שלו בנמל לפריקת הסחורה ארוך יותר מהזמן שלקח לו להוביל את הסחורה מהשדות לנמל. כשהתחיל לחשב את הזמנים של הטענת הסחורה מחדש על האוניה ואחר כך – שוב פריקה מהאוניה והעמסה על המשאיות בנמל היעד, הבין שמשהו משובש לגמרי מתרחש כאן.
הרעיון שלו היה מדהים בפשטותו – לחסוך את הכסף והזמן של כל הפריקות וטעינות ולהעלות את המשאית עצמה על האוניה. כשהסבירו לו שהמשאיות כבדות מדי שכלל את הקונצפט: בוא נפריד בין המשאית לבין תא המטען שלה. כך באה לעולם הקופסה ששינתה את העולם וזכתה לשם "מכולה".
באפריל 1956 יצאה המכולה הראשונה בהיסטוריה מנמל ניו ג'רסי והשיקה מהפכה כלכלית. זמני השינוע צנחו, העלויות ירדו ועידן חדש של סחר בינלאומי נפתח. אם אתם שייכים לאלה שעדיין מוקסמים מרכישות באמזון ושכמותה, אל תגידו תודה לג'ף בזוס. תודו קודם כל למלקום מקלין.
