ביידן הכריע: יו"ר הפד, ג'רום פאוול, שמכהן בתפקיד בשנים האחרונות, ימשיך לעוד קדנציה. בכך "ניצח" פאוול את המועמדת השנייה, לייל בריינרד חברת מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב בשנים האחרונות.
פאוול, בן 68, הוא רפובליקאי ובעבר בנקאי השקעות בוול סטריט, שמונה ב־2011 על ידי הנשיא דאז ברק אובמה לחבר הנגידים של הפד. פאוול הרפובליקאי מונה לתפקיד ב־2018 לאחר שהנשיא דונלד טראמפ החליט להחליף את ג'נט ילן הדמוקרטית, שהספיקה לעשות "רק" קדנציה אחת בשונה מקודמיה, שמאז 1951 ממונים לשתי קדנציות עוקבות (למעט ג'ורג' מילר שכיהן בתפקיד שנה אחת בלבד ב־1978־1979).
שני המועמדים נפגשו עם הנשיא ביידן בתחילת החודש אך נראה כי ביידן לא השתכנע מספיק מבריינרד, זאת על אף שבתקשורת האמריקאית ציינו כי הפגישה עימה נמשכה מעל שעה והיתה "מוצלחת מהמצופה". בוול סטריט ג'ורנל כתבו בשבוע שעבר כי חברי הצוות הכלכלי של ביידן וכן כמה מחוקקים דמוקרטים מעדיפים שפאוול ימשיך לכהונה שנייה, זאת בעוד שצפויה לכך התנגדות מצד דמוקרטים פרוגרסיבים, שרוצים לראות בבפדרל ריזרב מישהו שיותר מחויב לחיזוק הרגולציה הפיננסית וכן להתמודדות חזקה מול משבר האקלים, והצעדים שהמערכת הפיננסית צריכה לנקוט בנושא זה.
פאוול לא היסס לנקוט בגישות "שמאליות"
למרות היותו רפובליקאי ותיק ששימש במשרות ציבוריות שונות וכן במגזר הפרטי, כיו"ר הפד פאוול נקט במהלך הקורונה בגישות כלכליות שניתן לכנותן כמגיעות "מהצד השמאלי של המפה". אך גם לפני הקורונה הוא ניהל מדיניות ריבית והרחבה כמותית שתואמת את זו של הגישה הדמוקרטית.
יש מי שחושבים שהוא עשה כך הודות ל"גישה המקלה של איל הנדל"ן דונלד טראמפ", ועתה, אחרי עידן הקורונה, הנבחרים הרפובליקאים יתאחדו מאחורי הגישה שהמדיניות המוניטרית צריכה להצטמצם ומהר והוא עשוי לתמוך בגישה שכזו ולפעול לאורה. במקרה כזה ביידן עלול למצוא את עצמו בעוד זמן קצר עם נגיד אופוזיציוני לחלק מהתוכניות שלו ולמורשת שלו - ככל שתתממש אחת כזו.
גם בנושאי היומיום לנגיד יש משמעות דרמטית הן מבחינת הנשיא והן מבחינת האזרחים שהולכים בסופו של דבר גם לקלפי ולא רק לקניות בסופר. מכיוון שהאחרונים חושבים דרך הכיס והראשון חושב דרך הסקרים, תקופה של אינפלציה גבוהה ונמשכת צפויה לחתום את גורלו של ביידן בבחירות הבאות. כל החלטה של בכירי הפד ובמיוחד זה העומד בראשם בעניין זה עלולה להכריע את תוצאות סקרי שביעות הרצון התקופתיים של הנשיא וכמובן את ההחלטה בקלפיות, כולל של בחירות האמצע הקרובות שייערכו בשנה הבאה.
עתידו הפוליטי של הנשיא עשוי להיות קשור באופן בו יו"ר הפדרל ריזרב הבא מגיב לתקופה של אינפלציה גבוהה, שנמשכת יותר ממה שהבנק המרכזי או הבית הלבן צפו. בכירי הפד יצטרכו להחליט אם או מתי להעלות את שיעורי הריבית על מנת לרסן את האינפלציה. אם יפעלו מעט מדי או מאוחר מדי, הם מסתכנים בלתת לאינפלציה להחמיר לתקופה ארוכה יותר. אם ינועו מהר מדי או מוקדם מדי, הם עלולים לגרום לירידה בפעילות הכלכלית.
הנה מבט על כמה מהסוגיות שמדגישות את ההבדלים והדמיון בין פאוול ובריינרד:
1. מדיניות מוניטרית
נראה ששני המועמדים קרובים בעמדותיהם בנושא זה. בריינרד טענה לפחות באותה תקיפות כמו פאוול שלחצי האינפלציה, שנגרמו בגלל הפרעות הקשורות למגפה, צפויים להתפוגג. לעומת כמה מהעמיתים שלה הקיץ, בריינרד תמכה בהמתנה ממושכת יותר לפני שהפד יתחיל להקטין את תוכנית הסיוע שלו לרכוש אגרות חוב. בריינרד תרמה רבות למסגרת המדיניות החדשה, שפאוול חשף באוגוסט 2020, במסגרתה הפד נטש את הנוהל המסורתי שלו להעלות את שיעורי הריבית כדי למנוע אינפלציה מראש כששוק העבודה התכווץ.
תומכיה של בריינרד, כולל זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, מהללים אותה על כך שלעתים קרובות היא מאתגרת את החשיבה הקונבנציונלית במקרו־כלכלה ובפד. באוקטובר 2015, בריינרד הביעה אי־נחת מתמיכתה של יו"ר הפד לשעבר, ג'נט ילן, בהעלאת הריבית מכמעט אפס, בכך שהדגישה את הסיכונים של צמיחה עולמית חלשה יותר ואינפלציה פחות חמורה, אם כי לבסוף היא כן הצביעה בעד העלאת הריבית.
לפני ואחרי שהמגפה גרמה לפד להוריד שוב את הריבית לכמעט אפס בשנה שעברה, היא דיברה בעד אסטרטגיה שעשויה לספק סיוע נוסף מרגע ששיעור הריבית קרוב לאפס, על ידי התחייבות לקנות אג"ח של משרד האוצר בכל כמות שעשויה להיות נחוצה על מנת לקבוע תשואות מסוימות ברמות נמוכות. הפד לא אימץ את גישתה.
בצמתים אחרים בריינרד הראתה יותר זהירות מכמה מעמיתיה נגד האפשרות לתת לכלכלה להתחמם יתר על המידה. לדוגמא, במחצית השנייה של 2018, כששיעור האבטלה ירד מתחת ל־4% והגירעונות עלו בגלל הוצאה פדרלית מוגדלת וקיצוצי מס תחת ממשל טראמפ, בריינרד אמרה שהפד עשוי להידרש להעלות את שיעור הריבית במשך עוד שנה או שנתיים כדי להאט את הכלכלה. במקום זאת, טלטלות השוק בסוף השנה וירידה לא צפויה באינפלציה הובילו לכך שהפד הפסיק להעלות את שיעור הריבית בתחילת 2019.
2. יחס לאינפלציה גבוהה
קשה לומר איך כל אחד מהם יגיב בגלל שהמצב הנוכחי כל כך בלתי רגיל. פאוול הוביל מדיניות של הקטנת רכישת הנכסים החודש בקצב שאם יימשך, יביא לסיום התוכנית עד אמצע 2022. הפד הודיע שהוא לא רוצה להעלות את שיעור הריבית עד לאחר שהתוכנית תסתיים.
פאוול האיץ את תוכנית הפד להקטנת הרכישות, כשניתן היה להבין שהאינפלציה יותר עיקשת ממה שהיה צפוי. במהלך הקיץ, פאוול אמר שהוא צופה שהאינפלציה תדעך מעצמה והדגיש את חשיבות השמירה על כסף זמין לעידוד שיקום שוק התעסוקה. אבל לאחרונה, הוא רמז שהוא פחות מעריך שהאינפלציה תחזור במהירות ליעד 2% של הפד, או שהכלכלה תחזור לרמות התעסוקה שהיו לפני המגפה עוד לפני שהבנק יעלה את שיעור הריבית.
הצהרותיה הפומביות של בריינרד ודברים שאמרו כלכלנים התומכים בה לתפקיד מצביעים על כך שהיא יותר מודאגת ממצב שבו הפד יפעל מהר מדי מאשר מאוחר מדי להפסקת פעולות הסיוע בכלכלה. עם זאת, כשהפד העלה את שיעור הריבית בספטמבר 2018, בריינרד אמרה ש"לא תהסס" להאיץ את קצב העלאת הריבית אם "האינפלציה שבבסיס תנוע באופן פתאומי ולא צפוי כלפי מעלה".
3. רגולציה פיננסית
הפער הבולט ביותר היה לגבי רגולציה פיננסית. מאז שפאוול הפך ליושב הראש ב־2018, בריינרד הצביעה "נמנעת" ב־23 החלטות של מועצת הנגידים, לעתים קרובות במחאה נגד הקלה בחוקי הבנקאות, שהוטלו לאחר המשבר הכלכלי של 2008. היא גם תמכה בשינויים ב"מגבלת ההון המחזורי", כלי רגולציה חדש שפותח אחרי המשבר של 2008, ובשנת 2019, התנגדה להחלטת הפד לא להפעיל את הכלי הזה.
4. מטבעות דיגיטליים
מבין ששת הנגידים המכהנים בפד, בריינרד הביעה הכי הרבה התלהבות מהרעיון שהבנק המרכזי יאמץ דולר דיגיטלי. באותו הזמן היא גם הזהירה לגבי הסיכונים של כסף דיגיטלי פרטי ללא רגולציה. כשסין נעה לכיוון הטמעת מטבע דיגיטלי משלה בסוף ספטמבר, בריינרד אמרה: "פשוט מאוד קשה לי לדמיין לעצמי שארה"ב, בהתחשב במעמד הדולר בתשלומים בינלאומיים, לא תבוא לשולחן בנסיבות כאלה עם הצעה דומה משלה". באופן פומבי, פאוול נשמע יותר הססן. "אני באמת לא החלטתי עדיין אם היתרונות עולים על העלויות או ההיפך", אמר למחוקקים ב־15 ביולי.
5. שינוי האקלים
בהנהגת פאוול, הפד הקים השנה שתי וועדות שמטרתן להעריך את הסיכונים שהאקלים מציב לתחום הבנקאות ולמערכת הפיננסית כולה. אך הוא היה גם רגיש להשלכות הפוליטיות האפשריות, בהתחשב בפילוג הפוליטי בארה"ב לגבי השאלה איך או האם יש להתמודד עם שינוי האקלים.
בריינרד פירטה דרכים בהן הפד יכול לכוון את הבנקים הגדולים ביותר לנהל סיכונים הקשורים לאקלים כחלק ממאמץ נרחב יותר לנטר סכנות אפשריות למערכת הפיננסית. "זה תחום בו ארה"ב מפגרת, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב", אמרה בריינרד באוקטובר.
תעודת זהות | ג’רום פאוול (68)
כיום: יו"ר הפדרל ריזרב מאז 2018
בעבר: בנקאי מהסקטור הפרטי, אך שימש גם בתפקידים שונים במשרד האוצר לאורך השנים וכן במועצת הנגידים מ־2011
עוד משהו: רפובליקאי, נחשב יוני מדי בקרב חלק מהרפובליקאים. הונו מוערך בין 20 ל־55 מיליון דולר
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"