השקל ממשיך במגמת ההתחזקות החריגה שאפיינה את הימים האחרונים. הדולר בשפל של 25 שנים מול השקל והבוקר אף נסחר ברמה של 3.10 שקלים. בשעה זו הוא מתחזק בכ-0.5% לרמה של 3.13 שקלים. האירו איבד 0.7% לרמה של 3.60 שקלים, אך גם הוא מטפס בכ-0.5% אל מול השקל ומוסיף 3 אגורות לשערו.
לדברי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של הפניקס-אקסלנס: "בינואר האחרון המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התנצל בפני מי שמכר דולרים "אני מצטער, Tough luck". אבל את הכסף סופרים במדרגות בסוף השנה. גם מי שמכר אז מט"ח בשפל של השקל כבר מרווח מול סל המטבעות ביותר מ-2%.
"ההתחזקות של השקל מגיעה כיום עם הרבה יותר מומנטום בהשוואה לינואר, אז הוסברה בעיקר על ידי זעזועי נזילות. היא גם מגיעה עם הרבה פחות איומים, כשבנק ישראל אותת שלאור הירידה בשיעור האבטלה הוא יפחית את המעורבות שלו בכוחות השוק ונראה שגם אם בכל זאת יתערב בשוק האפקטיביות תהיה נמוכה יחסית, כשהספקולנטים רק יחפשו לנצל את ההתערבות כדי 'לעשות סיבוב'. היקף הבקשות הגבוה שאנו מקבלים בימים האחרונים מזרים לניתוח כלכלי של השקל מלמד על עניין גבוה בצורה חריגה מאד, ולהשוואה שונה לחלוטין מהשקט שהיה בגזרה הזאת בינואר. למעשה הבאזז בימים האחרונים סביב השקל כל-כך גדול, עד שנראה שמישהו המליץ עליו באיזה פורום ברדיט".
השתיקה של בנק ישראל בנוגע להתחזקות המהירה מעלה תהיות באם מדובר במהלך מכוון. הרי היעד של בנק ישראל הוא לשמור על יעד האינפלציה אם כי תנועה חריגה כפי שנרשמת כעת מעלה תהיות מדוע בנק ישראל לא מגיב.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות אמר: "חולשת הדולר בשוק המקומי נובעת בין היתר מהעובדה, שהשחקן המרכזי בכל מהלך השנים האחרונות, בנק ישראל, החליט הפעם לצמצם באופן משמעותי את היקף מעורבותו בשוק המטבע. החלטת בנק ישראל לצמצם את היקף רכש האג"ח השקלי, שהעמיק בעקבות משבר הקורונה, מלמדת שבבנק מבקשים להוריד את הרגל מהדוושה של ההרחבה המוניטרית. לכן, כאשר הבנק מבקש להתערב בשוק המט"ח, הוא מוצא את עצמו במצב בו עליו לשוב ולגייס שקלים, הפעם במטרה לממן את ההתערבות בשוק המט"ח".
לדבריו, "אפשר ופרסום דוח מבקר המדינה בנוגע לחריגה ממדיניות התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, תורמת גם היא למשנה הזהירות, ולהחלטה לצמצם את היקף הרכישות. בשוק הסובל מהיצע של מיליארדי דולרים, המשמעות גוררת לפריצת הסכר ולהצפת השוק במט"ח, דבר אשר יביא לפגיעה ממשית בתעשייה המקומית והתייקרות במונחים דולריים של השכר המשולם בתעשיות ההייטק".
הכתבה עלתה באתר גלובס.