משרד מבקר המדינה מקדיש פרק בדוח הביקורת שלו לתכנית הממשלתית לפיתוח הצפון, החלטת הממשלה שהתקבלה בינואר 2017, וקובע כי כמעט לא נעשה דבר ממשי מתוך ההבטחות הרבות. בשורה התחתונה קובע המבקר, מתניהו אנגלמן, כי ההחלטה עצמה התקבלה ללא עבודת מטה, ומלכתחילה לא יכלה להביא לשינוי משמעותי: "התוכנית הרב שנתית לפיתוח הצפון, בעלות של כ-17.3 מיליארד שקלים, משנת 2016, לא הביאה לשיפור בתנאי החיים של תושבי הצפון".
התכנית, שהושקה בעקבות פערים רבים בין מחוז הצפון לשאר הארץ, קבעה כי יש להשקיע 17.3 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי, חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח תשתיות תחבורה, מתן שירותים חברתיים וציבוריים וחיזוק השלטון המקומי. הביקורת נעשתה ברשות לפיתוח הגליל, במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרדי האוצר, התיירות, הבריאות, האנרגיה והתחבורה. וכן בקרן הקיימת לישראל, ובחברת נתיבי ישראל. בדיקות השלמה נעשו במשרד הביטחון ובמטה לביטחון לאומי.
המבקר קובע כי בפועל לא נעשתה עבודת מטה טרם החלטת הממשלה והיא למעשה הוכנה על פי תקציבים שכבר אושרו בעבר למשרדי הממשלה. לפיכך החלטת הממשלה לא יכלה מלכתחילה להביא לשינוי משמעותי כיוון שלא שינתה דבר. התקציב החדש בתכנית עמד בסך הכול על כ-2.8 מיליארד שקלים.
בריאות
בתחום הבריאות שבו הפערים גדולים במיוחד, החל מתוחלת החיים הנמוכה בצפון, דרך אחוז תמותת ילדים גבוהה וכוח אדם דליל במקצועות הרפואה - לא נמצא שיפור במדדים ואף נרשם גידול בפערים. בפרט מציין המבקר את הפערים במיטות האשפוז הזמינות במרכזים הרפואיים, ובהמתנה לשירותי רפואה כמו ניתוחים, אורטופדיה, רפואת נשים, עיניים ועור.
חינוך
בתחום החינוך הושקעו כ-859 מיליון שקלים מתוך 945 מיליון שהוקצו, אך במקצועות המדעיים ובמקצוע האנגלית, בהם ישנו קושי לאתר מורים מקצועיים, שיעור הנבחנים במחוז הצפון בבחינות הבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא במקום נמוך יחסית לשיעור הנבחנים בכלל הארץ. בשנת 2019 היה שיעור הנבחנים בבחינת הבגרות במדעי המחשב ברמה של חמש יחידות לימוד במחוז הצפון 5.3% לעומת 13.1% במחוז המרכז.
בנוסף ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בצפון, שהתקבלה לפני למעלה מ-15 שנה, לא קודמה ואוניברסיטה לא הוקמה בגליל.
תעסוקה
המדינה יצרה מסלול לסיוע לקליטת עובדים ברשויות פריפריאליות, אולם בשנים 2017-2018 שתי חברות בלבד קיבלו סיוע במסלול הייעודי למחוז הצפון, ונוספו 20 משרות בסך הכול במחוז הצפון כולו במסלול זה. משכך, קובע המבקר, המסלול הייעודי לא השיג את המטרה הנוגעת ליצירת תעסוקה איכותית ובשכר גבוה. בנוסף ב-2017 וב-2018 פחת סך הסיוע לעסקים ממחוז הצפון מכ-50 מיליון שקלים בשנת 2016, לכ-9 מיליון שקלים בשנת 2018. תכניות למשיכת השקעות ויזמים למחוז הצפון במשרד הכלכלה לא קודמו כלל.
המדינה הצהירה כי תפעל להעברת "עוגנים" כלכליים לצפון כמו העתקת חלק ממחנות צהל, בחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול למחוז הצפון, גיבוש תוכנית רב-שנתית להרחבת אזורי תעשייה קיימים והקמת אזורים חדשים במחוז הצפון, בחינת הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג במחוז הצפון והכרה בפרויקטים בהיקף של 400 מיליון שקלים כ"מיזמים לאומיים".
בפועל, החלטת הממשלה לא כללה צעדים אופרטיביים, הקצאת תקציבים וקביעת לוחות זמנים לביצועם. נכון למועד סיום הביקורת, נוצלו רק 37.5 מיליון שקלים מתוך 400 מיליון השקלים שהוקצו בהחלטת הממשלה לפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים".
עד מועד סיום הביקורת לא הושלמה בחינת העתקת מחנות צה"ל למחוז הצפון, לא נעשתה כל פעולה לבחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול למחוז הצפון, טרם התקבלה הכרעה סופית על מיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג והפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים" כמעט שלא קודמו.
מבקר המדינה קובע כי הצעדים האסטרטגיים האלה יכולים היו להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז הצפון, וכפועל יוצא להוביל לשיפור גם בכל תחומי החיים, אך צעדים אלו לא קודמו דיים.
תגובות
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מחוז צפון רשם בשנים האחרונות עליה מתמדת בשיעור הזכאות לבגרות ובשיעור הניגשים למקצועות מדעיים מוגברים. הישגים חשובים אלה נרשמים לזכות העבודה המסורה של המחוז וצוותי החינוך והמשאבים הרבים שמשקיע המשרד במחוז זה לאורך השנים האחרונות, באמצעות שורה של פעולות, בהן: תגבורים לימודיים, תוספת שעות, מרתונים לימודיים, קייטנת קיץ ושדרוג מעבדות. בתוך כך, בין השנים 2016 ל- 2020 נרשמה עליה של יותר מ- 10% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי המחוז.
"זאת ועוד, בזכאות לבגרות של תש"ף (2020) שהתפרסמו רק לאחרונה רשם המחוז בקרב כלל המחוזות את השיעור הגבוה ביותר בשיעור הנבחנים במקצועות המדעיים המוגברים: פיסיקה (14.8% נבחנים), כימיה (16.3% נבחנים) וביולוגיה (21% נבחנים). כמו-כן, בתש"ף בטבלת הזכאות מובילים בעשיריה הראשונה שישה בתי ספר ממחוז צפון.
"בהתייחס לניצול התקציבי יצויין כי המימוש שלו לא היה מלא, בין היתר בשל מגפת הקורונה; באשר להקמת אוניברסיטה בגליל, יצויין כי המועצה להשכלה גבוהה החליטה בעבר בעקבות החלטת הממשלה, שלא להקים אוניברסיטה נוספת בישראל באותה תקופה, אך לבדוק הקמתו של מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי בגליל העליון המזרחי, שיעסוק בנושאים דוגמת ביוטכנולוגיה, מדעי החיים ומדעי הסביבה.
"שרת החינוך בתפקידה גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל לשם הנגשת השכלה גבוהה לתושבי האזור. על-כן, עם כניסתה לתפקיד פעלה באופן מידי בעניין, וביום 20.7.21 החליטה המועצה להשכלה גבוהה להקים ועדה שתפעל ותגבש מודל להקמת אוניברסיטה בגליל, בראשות פרופ' צ'חנובר. מטרת הועדה הינה לבחון ולגבש את המודל הנכון ביותר להקמת האוניברסיטה. הועדה לא תעסוק בשאלות אם כן או לא אלא בשאלה איך. הועדה נתבקשה להגיש המלצותיה בתום 3 חודשים".
מיו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן-מובחר, נמסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה משקף את התנהלות ממשלות ישראל לאורך השנים אל הפריפריה הצפונית - הזנחה מתמשכת, הבטחות והחלטות שלא מיושמות ופוגעות בתושבי הצפון בכל תחומי החיים. לא יתכן שממשלת ישראל תנהל את המדינה רק מגדרה עד חדרה. למרות החלטת הממשלה 2262 ל"פיתוח כלכלי למחוז הצפון", מרבית הפערים בין המרכז לצפון לא צומצמו, ואף גדלו.
ממשלת ישראל מחויבת לגבש תכנית אסטרטגית והחלטת ממשלה המשכית לצפון, בשיתוף מלא עם האשכולות והרשויות, בעבודת מטה מסודרת, קביעת יעדים ברורים ותקציבים תוספתיים, תוך למידה והפקת לקחים מדוח מבקר המדינה.
תכנית זו חייבת להתמקד בפיתוח מנועי צמיחה, קידום ושיפור שירותי הבריאות בצפון בצורה דרמטית, קידום החינוך ויישום החלטת הממשלה להקמת אוניברסיטה בגליל, בדגש על הגליל המזרחי, פיתוח תשתיות תחבורה ועוד. כשמשאבי הקרקע במרכז הארץ מצטמצמים ולאור מצוקת הדיור, ברור כי העתיד של המדינה הוא פיתוח הפריפריה למען אזרחי מדינת ישראל כולה. דוח מבקר המדינה מצביע על כשלים משמעותיים שדורשים את התייחסותה של הממשלה באופן מיידי לטובת גיבוש צעדים אסטרטגיים מחוללי שינוי לשיפור מהותי בכל תחומי החיים בצפון".