בחודש שעבר פורסם ב"דה מרקר" שהספאקים הישראלים איבדו לא פחות מ-8 מיליארד דולר מהשווי שלהם. מה זה ספאק? מדובר בחברה שמגייסת כסף עוד לפני שיש לה פעילות, כשהמטרה היא מימון למיזוג או לרכישה. התוצאה? סוג של הנפקה בלי באמת להנפיק. "זו בעצם דרך מעקף שהפכה בשנת 2021 לפופולרית בכדי להנפיק חברה בבורסה", מסביר דרור גלוברמן. "תהליך ההנפקה הקלאסי ארוך ומייגע, במידה רבה ובצדק. ספאק זו דרך לקחת כסף משוטט של משקיעים, מחפש מטרה, שואב את החברה לתוכו וממזג אותה".
אלא שהדרך העקיפה הזו לא ממש משתלמת. נכון ל-12.12, כל החברות הישראליות שהתמזגו ל-SPAC – איבדו משוויין, ברוב המקרים עשרות אחוזים. TalkSpace למשל, איבדה לא פחות מ-78% מהשווי שלה.
"אם ניקח את ישראל כדוגמה, אתה מבין שלא כדאי לעשות ספאקים, אלא אם כן אתם רוצים לאבד ערך עבור המשקיעים. זה מאוד מדכא מה שקורה עם העולם הזה", אומר דני פלד וגלוברמן חולק עליו. "אני לא חושב שזה מדכא, אני חושב שזה טוב ובריא. תהליך הנפקה מסובך ומפרך, במידה רבה בצדק, נועד להכשיר חברה למשקיעים – וזה אחלה דבר. אני צריך רשויות ערך שתבחן את החברה וכל הדרך העקיפה הזו היא קומבינה – והנה המחיר שלה".
"יש הרבה מאוד חברות שבדרך המסורתית לא היו מצליחות להגיע להנפקה ולא היו מצליחות להתפתח", טוען פלד. "בסוף, הן מגייסות כסף וככה ממשיכים לגדול ולצמוח. עכשיו השוק מעניש את מי שעושה ספאקים אבל בטווח הארוך – התוצאות ייבדקו כמו החברה שעברה הנפקה".
עד כמה הספאקים בבעיה? בבלומברג עשו ניתוח מדהים של כל הספאקים מאז 2018, בהשוואה לחברות IPO (הנפקה רגילה בבורסה) וגילו פערי תשואה מדהימים. בעוד בחברות ה-IPO התשואה היא לא פחות מ-61 אחוזים בממוצע בעוד התשואה של חברות הספאק עומדת על 11 אחוזים בממוצע בלבד.
אך לא תמיד זה המצב. בדוגמה בדמות שתי חברות ישראליות, טאבולה ואאוטבריין, שהתמזגו, התפצלו ובחרו בדרכים שונות. טאבולה שהלכה לספאק התמזגה לפי שווי גבוה של 2.6 מיליארד דולר אך בדרך איבדה 31 אחוזים ועומדת כעת על שווי של 1.8 מיליארד דולר. אאוטבריין מנגד, הונפקה בצורה רגילה בשווי של 1.2 מיליארד דולר ושווה כעת 788 מיליון דולר, אחרי שהפסידה 34 אחוזים מהשווי שלה.
הבעיה הכי גדולה של חברות הספאק היא המשקיעים – שרגע לפני ההנפקה צריכים להחליט האם הם נשארים או עוזבים. בחודשים האחרונים קורה משהו דרמטי - כמעט בכל המקרים המשקיעים בוחרים לעזוב כי הם יודעים שהם הולכים להפסיד המון כסף ביום שאחרי ההנפקה. אפשר לראות את זה ב-GRAB שהונפקה בשבוע שעבר בשווי של 40 מיליארד דולר כספאק, והפסידה 21 אחוז משוויה יום לאחר ההנפקה.
הבעיה הגדולה הנוספת של הספאק נמצאת אצל הגופים המוסדיים האמריקאים עם הכסף הגדול דוגמת מורגן סטנלי וגולדמן זקס. החברות האלה מקבלות הקצאה בחברה לפני ההנפקה (PIPE), אך ניתוח של בלומברג מראה שרובן מפסידות כסף. "מבקשים ממנהל השקעות שלוקח כסף של הציבור להשקיע בספאק מעולה, אבל הוא רואה את הסטטיסטיקה של הפייפים הקודמים שהוא עשה ולא רוצה לעשות את זה יותר", אומר פלד וגלוברמן מוסיף: "זה מחזיר אותנו לנקודה הראשונית – אם החברה שלך טובה, תעשה את המסלול הארוך ותוכיח שאתה כשיר להיות חברה נסחרת בבורסה, זה לא כזה טריוויאלי".
>> בזמן שעבדתם, פרק 71: כך תקימו בבית רשת סלולרית שמרוויחה כסף