כל אחד מאיתנו יכול להעיד שהמצב בכבישים הוא בלתי נסבל. שעות שאנחנו מבלים בכביש, וגם אם אנחנו בוחרים בתחבורה הציבורית – היא לא תמיד מספקת לנו מענה ראוי. בחודשים האחרונים הפקקים בכבישים רק התארכו, והפרויקטים הגדולים שאמורים לחלץ אותנו מהם עדיין מתקדמים לאט מדי.
כך למשל, בכביש 6 שבו משלמים אגרה והנסיעה אמורה להיות רציפה, טוענים הנוסעים כי כיום "המצב זוועתי וכמעט לא זזים". משרד האוצר הציג תחזית לגבי מה שצפוי לנו בעשורים הקרובים, וזו עגומה למדי. על פי התחזיות, המצב רק יחמיר.
בניתוח של משרד האוצר, הגודש בכביש 6 בשנת 2019 חל בעיקר בין השעות 06:00 ל-08:00 בבוקר, והתמקד ב-3 מוקדים עיקריים – במחלפים חורשים, קסם ונחשונים. עומס כבד בכביש בשעות 17:00-15:00 נרשם באותם האזורים וגם באזור עין שמן. בשאר הזמן – הנסיעה הייתה די רציפה.
מה מצפה לנו בעשור הבא? בשנת 2030 התחזיות מציגות עומס כבד שיתחיל מוקדם בבוקר, ויתפרס על יותר מחלפים. בשעות הצוהריים העומס אף יגבר, יחל בשעה 14:00 ויימשך עד הערב. אם המהירות בשעות השיא כיום בין עין תות לעירון בכביש 6 עומדת על 88 קמ"ש, בתחזית משרד האוצר בשנת 2030 היא צפויה להיחתך בלא פחות מחצי – ולעמוד על 43 קמ"ש.
גם בין עירון לבאקה אל-גרבייה המצב לא מזהיר. המהירות שבשעות שיא העומס עומדת על כ-54 קמ"ש, צפויה להיחתך לכ-20 קמ"ש בלבד. תחזיות ניתנו גם לעשור שלאחר מכן – אז המצב יהיה רע אפילו יותר, והמהירות הממוצעת שצפויה בין עין תות לעירון תהא כ-25 קמ"ש. בין מחלף ניצני עוז לאייל המהירות תעמוד על כ-15 קמ"ש בלבד.
אבי דור, מנכ"ל "דרך ארץ", הזכיינית בכביש 6, אמר בריאיון בינואר 2020 כי הוא "יכול להבין את התסכול, אבל אנשים צריכים להבין מהי מהות הטלת האגרה בכביש 6 ולדמיין מה היה קורה אם כביש 6 לא היה קיים". לדבריו, 300 אלף כלי רכב נוסעים בכביש 6 ביום, ורק צריך לחשוב שחלק גדול מהם היה אמור לעבור בתוך גוש דן אם לא היה את כביש 6.
זה נכון שאם לא היה את כביש 6 היו יותר פקקים, אך הבעיה טמונה בכך שכשחונכים עוד כבישים, מעודדים עוד רכבים פרטיים, ובנוסף, לא מתעדפים בתוכם את האוטובוסים. אז מה הפתרון? בכל כביש חדש צריכים לקבוע נתיב לתחבורה ציבורית ולנסיעה משותפת. במקביל יש לתגבר את האוטובוסים ולסנכרן אותם עם הרכבות, כדי שישמשו אלטרנטיבה ראויה. אחרת, התחזיות לא רק שיתממשו, אלא כנראה גם יחמירו.