ההיי-טק הוא הקטר שדחף את הכלכלה הישראלית קדימה בשנת הקורונה. הסטארט-אפים היו שם כדי לתת פתרונות בצורך בעבודה מרחוק ובשירותים דיגיטליים, והזרימו כסף בהיקפים שלא ראינו בעבר. אז איך ישראל מייצרת חבְרות ענק בקצב מסחרר ומה המחיר שמשלמים בדרך? המועדון הסגור של ההיי-טק הישראלי, מדינת חדי הקרן – פרויקט מיוחד.
עמית בן-דב פותח את הבוקר ברכיבה על אופניים ומשם הוא ימשיך לנהל את האימפריה שבנה - "מפלצת" כחול לבן. על חברת "גונג" שייסד רובכם כנראה לא שמעתם, אך היא הפכה בחודש שעבר לחברה הפרטית עם השווי הכי גבוה בישראל: 7 מיליארד ו-200 מיליון דולרים.
אז מה שווה, מה מצדיק סכום כזה? מכירים את המשפט: "חלק מהשיחות מוקלטות לצורך בקרה ושיפור השירות" - בן-דב החליט לעשות ממנו הרבה כסף. "גונג קודם כול מתמללת את השיחה, אחרי זה מבינה איזה שאלות שאלת, על איזה נושאים דיברת, איך הייתה השביעות רצון שלך אחרי השיחה", הוא הסביר. "אז היא מסתכלת על אלפי שיחות כאלו ואומרת – 'או-קיי, הינה השיחות המוצלחות והינה השיחות הפחות מוצלחות, מנסים להבין מה גורם להצלחה'".
קצב הצמיחה של הסטארט-אפים בישראל בשנה האחרונה מסחרר. ניקח כדוגמה מייצגת את המגדל שבו "גונג" יושבת ברמת גן. החברה יושבת בקומה ה-39, 5 קומות מתחתיה יושבת חברת "אקווה סקיורטי", שהגיעה השנה לשווי של מיליארד דולר. בקומה ה-33 נמצאת חברת "אינוויד" שהגיעה בחודש שעבר לשווי של מיליארד ו-300 מיליון דולר – ו-4 קומות מתחתיה נמצאת חברת "ספוט" שנמכרה השנה תמורת 450 מיליון דולר.
יוניקורן, סבבי גיוס, הנפקות, אופציות - בעולם ההייטק יש מושגים שרק מי שבתוך הבועה מכיר ומבין. אנחנו כאן כדי לעשות סדר. ניתן להתחיל במילה הכי חמה היום: "יוניקורן" (חד קרן) - כינוי לסטארטאפ בבעלות פרטית שהגיע לשווי של יותר ממיליארד דולר. ישראל הפכה לפס ייצור לחדי קרן - למעשה, כל "יוניקורן" עשירי בעולם מגיע מישראל.
אסף רפפורט סומן בשלב מאוד מוקדם כילד הפלא של ההייטק הישראלי. רק לפני שנה, בגיל 36, הוא הקים את חברת "וויז", שתוך חודשים ספורים כבר קיבלה את התואר הנכסף "יוניקורן". וויז הגיע לשווי של יותר ממיליארד שקלים בזמן המהיר ביותר בהיסטוריה של ענף הסייבר. "מבחינתי זה כמעט בלתי נתפס", אמר רפפורט. "אני זוכר את הימים ב'אדאלום' (הסטארט-אפ הראשון שלו), זה לא היה אפשרי - אפילו בפנטזיות זה לא היה משהו שחלמת, בוודאי לא בזמן כל כך קצר".
אז איך ולמה כל הכסף מגיע פתאום לישראל? רקפת רוסק עמינח, שעזבה את תפקידה הקודם כמנכ"לית "בנק לאומי", קפצה לעומק זירת הסטארט-אפים הפיננסיים וניסתה להסביר. "כשמדברים על כל הכסף להייטק לישראל צריך לזכור שמה שקורה היום, בעולם, זה שיש המון כסף, וזה קודם כול לא רק בהייטק", אמרה. "אם את מסתכלת, את אומרת שוקי ההון בארץ, בחו"ל, שוקי ההון נורא גבוהים. בכל זאת - אין ספק שקרה משהו נפלא להייטק הישראלי בשנה-שנתיים האחרונות".
"ישראל מתבגרת, כבר יש פה הרבה מאוד יזמים, שזה לא פעם ראשונה, וזה גם לא פעם שנייה שלהם", הוסיפה רוסק עמינח. "בכלכלה אנחנו יודעים, שכל הדברים האלה מגיעים והם נגמרים ואחר כך מגיעים עוד פעם. כלומר, דברים מגיעים לגובה, ואז יש תיקון, ואז יש ירידה ואז הם עולים עוד פעם".
מנגד, האמירות האלה מדליקות אצל רבים גם נורות אזהרה. חיים סדגר, מהמשקיעים הוותיקים של שוק ההון הישראלי, הקים את קרן "סקויה" בישראל ויש לו אקזיטים למכביר. סדגר מסתכל על החגיגה הגדולה של ההייטק מזווית קצת אחרת. "אני יודע שיש מחזוריות בעולם שלנו, אני ראיתי את המחזוריות הזו", אמר. "בשנת 2000 חוויתי אותה כמשקיע. אז אמרו שזו התקופה הכי טובה להשקעה. הכול נראה נהדר ואז, פתאום, בלי שאף אחד אמר שום דבר - הכול נמחק".
"אנחנו מדפיסים אין-סוף כסף, לא אני ולא את, אלא ממשלת ארצות הברית, הכסף שווה פחות, הכסף נזרק בלי רחמים לתוך העולם שאנחנו חיים בתוכו ומפרנס המון המון חברות שאין להן זכות קיום", הסביר. "הן לא מוכרות, הן לא מייצרות, יש כאן חברות היום שאין להן אפילו תוכניות להרוויח יותר. בעולם שהריבית נורא נמוכה, ואין לי, כבעל הון איפה לשים את הכסף, אני מחפש מקום שיחזיר לי כסף. זה המקום הכי נפלא שהוא יחזיר לי כסף ואין כמו ההייטק, והיום זה נראה קצת יותר כמו 'לאס וגאס טק' מאשר הייטק".