אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בחודש נובמבר הקרוב תחל המדינה לגבות לראשונה מס על כלים חד-פעמיים. לפי טיוטת צו שפרסם משרד האוצר בסוף השבוע שעבר, הכלים, שהפכו בשנים האחרונות לנפוצים בבתים רבים ברחבי הארץ, ימוסו בשיעור של כ-11 שקל לקילו, לפי כמות הפלסטיק שבהם.
אבל מבדיקת גלובס עולה כי בזמן שמטרת המס החדש היא להפחית את המוטיבציה של הצרכנים לרכוש את הכלים המזהמים, דווקא מרבית משרדי הממשלה, ממשיכים בעת הזו להשתמש בכלים חד-פעמיים המזיקים לסביבה ולהוציא על רכישתם מיליוני שקלים מכספי הציבור. עם המס החדש, העלות הזו צפויה להכפיל את עצמה וכך, בעצם המס על החד-פעמי עלול לממן בעקיפין עוד חד-פעמי.
אין נהלים על השימוש בכלים חד-פעמיים
גלובס בדק בשיתוף עם עמותת "הצלחה", הפועלת לקידום שקיפות ורגולציה בתחומי כלכלה וחברה, את הוצאות משרדי הממשלה על הכלים החד-פעמיים, את הנהלים הנוגעים לשימוש בהם, ואת נכונותם להוציא את הכלים הללו מכלל שימוש. התוצאות - אינן מעודדות. ראשית, לרוב המשרדים כלל אין נהלי שימוש בכלים חד-פעמיים, ועובדים יכולים להשתמש בכמה מהם שיחפצו - ללא כל התחשבות בסביבה, או בקופה הציבורית. שנית, המשרד היחיד בממשלה שכלל לא רכש כלים חד-פעמיים מאז שנת 2019, הוא המשרד להגנת הסביבה.
במהלך שנת 2018, משרדי הממשלה רכשו כלים חד-פעמיים בעלות של לפחות 5 מיליון שקל עבור כ-37 אלף עובדיהם. על שנת 2020, שבה גבר השימוש בכלים החד-פעמיים מקצה לקצה, אין למשרד האוצר נתונים כלל. חמור מכך, בלשכת החשב הכללי, האמונה על הנושא, כלל לא מנתחים את המידע ולא יודעים לומר כמה כסף מוציא כל משרד ממשלתי על הכלים המזהמים. לכן, יצאנו לבדוק מה התרחש מאז שנת 2019. נזכיר שבחלק ניכר מהתקופה שנבדקה, עובדים רבים במשרדי הממשלה עבדו מהבית לנוכח המגפה.
גם אם מסתכלים רק על 2018, קשה להתעלם ממסקנה מתבקשת: אילו היו מסתפקים משרדי הממשלה בכלים רב-פעמיים שההוצאה עליהם היא אחת, בסכום הרכש של כלים חד-פעמיים ב-2018 אפשר היה להעסיק עוד כ-25 עובדים במשרד להגנת הסביבה, בין היתר, למען פיקוח על מפעלים מזהמים או הגנה על הסביבה החופית.
המשרדים שרכשו כלים חד-פעמיים בסכומים הגבוהים ביותר, הם משרד המשפטים, שבשנת 2019 לבדה רכש כלים חד-פעמיים ביותר מ-27 אלף שקל; משרד ראש הממשלה שהוציא על חד-פעמי יותר מ-200 אלף שקל משנת 2019 ועד יוני 2021; משרד החקלאות ומשרד האוצר ששילם באותה התקופה כ-200 אלף שקל על כלים חד-פעמיים; ומשרד הרווחה עם כ-170 אלף שקל בשנתיים וחצי האחרונות.
משרד ראש הממשלה, מוביל את הטבלה בעקביות שנה אחר שנה. כמעט כל המשרדים שענו לבקשת המידע של "גלובס" ו"הצלחה", הפחיתו את השימוש בכלים חד-פעמיים באופן ניכר בשנת 2020, בה התבצעה עבודה מהבית. אך במשרד לשיתוף פעולה אזורי כמעט הכפילו את הסכום, במשרד לביטחון פנים גדל הרכש בכ-2,000 שקל בין השנים הללו, ובמשרד האנרגיה, שבשנת 2019 הפסיקו למספר חודשים את השימוש בכלים חד-פעמיים, שילמו ב2020, 13 אלף שקל על הכלים המזיקים לסביבה.
2 מיליון כוסות חד-פעמיות ל-5,000 עובדים
במשרד לשירותי דת, המעסיק 266 עובדים בלבד, השימוש בכלים חד-פעמיים כמעט ושילש את עצמו. בשנת 2019 רכשו במשרד כלים בסכום של כ-5,000 שקל, ובשנת 2020 טפח הסכום לכדי כמעט 20 אלף שקל. במשרד לשיתוף פעולה אזורי, בו עובדים רק 32 עובדים, הוציא בשנתיים וחצי האחרונות כ-11 אלף שקל על כלים חד-פעמיים - הסכום הגבוה ביותר פר עובד (כ-350 שקל). גם משרד התיירות מופיע בצמרת ההוצאות פר עובד עם כמעט 300 שקל מ-2019 עד יוני 2021. במשרד החינוך, המעסיק יותר מ-2020 עובדים, רכשו בשנה שעברה כלים חד-פעמיים ב-63 אלף שקל לעומת כ-50 אלף ב-2019. זאת, למרות העבודה החלקית של מערכת החינוך בזמן הקורונה ולמרות העבודה מהבית. במשרד העבודה והרווחה, המעסיק 3300 עובדים, רכשו כלים בסכום של 51 אלף שקלים ב-2020.
בשנת 2020 משרד המדע רכש 135 אלף כוסות חד-פעמיות, עבור 216 עובדיו, שלא עבדו באופן מלא מהמשרד. כלומר, כל עובד במשרד זרק לפח 625 כוסות בשנה החולפת, והן ימשיכו לזהם את המזבלות גם זמן רב לאחר זמן חייהם של העובדים. בשנת 2020, רכש משרד המשפטים כ-2 מיליון כוסות חד-פעמיות לשימוש כ-5,000 עובדיו וגם עבור אורחי המשרד. בשנת 2019 רכש המשרד 3.3 מיליון כוסות חד-פעמיות. כלומר, כ-13 אלף כוסות ביום, ו-660 כוסות לעובד בשנה. במשרד החקלאות, רכשו 210,749 פריטים חד-פעמיים שונים עבור עובדיהם בשנת 2020.
בצה"ל מוציאים 14 מיליון שקל על חד-פעמי
בדקנו גם את הנעשה בבית הנשיא ובצה"ל. למרות שראובן ריבלין נחשב לנשיא סביבתי שאף החזיק קומפוסטר ו"צימחן" את בית הנשיא לראשונה, בשנת 2020 רכש בתו כלים חד-פעמיים ב-26,687 שקל. ואילו בצה"ל, כלים חד-פעמיים נרכשים בסכומי עתק; בשנת 2019 הוציאו מעל 13 מיליון שקל על הכלים הפוגעים בסביבה, ובשנת 2020 הסכום הזה זינק לכמעט 14 מיליון שקל. בצה"ל, אגב, לא מדובר ברכש שניתן להפסיק מחר בבוקר. לאורך השנים האחרונות, מתקשר הצבא עם חברות קייטרינג לאחר הפרטת המטבחים, כך שלמרות שבמטבחים עצמם ישנם מדיחים - ההסכם עם חברות ההסעדה כולל שימוש בכלים חד-פעמיים בלבד.
מחירם של כלים חד-פעמיים זול מאוד ולא משקף את הנזק הסביבתי שלהם. לאחר שימוש של דקות בודדות, הם יסיימו את חייהם בפח האשפה הקרוב. כלי פלסטיק אינם מתכלים לעולם, לא ניתנים למיחזור, ונותרים לזהם את הסביבה לשנים רבות. זאת, לעומת כלי זכוכית שההשקעה הסביבתית בהם מתאזנת עם כמות השימושים. כך, שישה שימושים בכוס זכוכית, יפצו על הנזק הסביבתי בשרשרת הייצור והשינוע של הכלי. בישראל, כ-90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק. יתר על כן, כלים חד-פעמיים תופסים כ-19% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בארץ.
ממחקר שבוצע עבור המשרד להגנת הסביבה, עולה כי הצרכנים הפרטיים בישראל מוציאים בשנה 1.3 מיליארד שקלים על כלי פלסטיק חד-פעמיים לצריכה ביתית. השימוש היומיומי בכלי פלסטיק חד-פעמיים מאפיין משקי בית רבים בישראל, מכל פלחי האוכלוסייה, כאשר שיקולי נוחות ופונקציונאליות דוחקים שיקולים של פגיעה בסביבה ובבריאות. הצריכה בישראל, גבוהה בהשוואה לעולם. כך למשל, בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי 5 מהצריכה הביתית השנתית לנפש באירופה.
המשתפרים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר
ההתנהלות הבזבזנית של משרדי הממשלה בנוגע לכלים המזיקים לסביבה - משקפת את הדברים היטב. אך האם כעת, עם עליית המס על הכלים החד-פעמיים, יחלו במשרדי הממשלה לשמש דוגמה וינטשו את הכלים המזהמים? כלל לא בטוח. חמור מכך, אם המשרדים לא יפסיקו לרכוש חד-פעמי, המיסוי החדש יכפיל על העלויות ובכך יגרע עוד מאות אלפי שקלים מקופת המדינה. מלבד המשרד להגנת הסביבה, שלא רוכש כלים חד-פעמיים כלל משנת 2019, במשרד האוצר הודיעו כי הפסיקו לרכוש כלים חד-פעמיים בחודש יולי, במשרד האנרגיה מתכננים להפסיק שוב את השימוש, ובמשרד הכלכלה הודיעו לפני מספר חודשים שיפסיקו את רכש הכלים המזיקים, לאחר שהעובדים קיבלו כוסות זכוכית ובמשרד הותקנו מכשירי "פרש קאפ" לשטיפת כוסות ולעידוד שתייה בכלים רב-פעמיים.
יחד עם זאת, אין כל הנחיה "מלמעלה" בנושא עבור משרדי הממשלה, למרות הטלת המס על הציבור. בזמן שהממשלה מתכננת להטיל מס גם על כלים חד-פעמיים מתכלים (גם אלו מהווים נטל סביבתי כבד), בחלק ממשרדי הממשלה, כמו משרדי הפנים והתקשורת, דווקא מתהדרים בכך שרוכשים כלים מתכלים, או ממתינים לתקצוב של כלים חד-פעמיים מתכלים על ידי החשכ"ל. במשרד ראש הממשלה, שכאמור מוביל את הטבלה העגומה, הודיעו כי יעברו בשנה הקרובה לשימוש בכוסות זכוכית בלבד, כאשר בימים אלה נבחנת רכישה חד-פעמית של כוסות זכוכית לכל עובדי המשרד. אבל למרות כל אלו, עד כה, משרד משרד - הישר בעיניו יעשה.
בתקופת הקורונה השימוש בחד-פעמי במשרדים עצמם ירד. זאת, בעקבות המעבר לעבודה מהבית. אבל לפי הנתונים שאספנו על שנת 2021 (עד חודש יוני), נראה שרוב משרדי הממשלה חזרו לשימוש המאסיבי בכלים המזהמים ולא רק שלא מסתמנת כוונה להפחית את השימוש בהם, הרכש אף צפוי לעלות עד סוף השנה ובחלק מהמשרדים גם לעקוף את נתוני 2019. חמור מכך, למשרדי הממשלה כאמור אין נהלים קבועים לשימוש בחד-פעמי או לניטור ההוצאות הללו. כך, ייתכן שסכומי הרכישה גבוהים הרבה יותר מאלה שמצאנו, אבל כיום אין מערכת מעקב יעילה ומרבית המשרדים סוכמים את הנתונים במעקב ידני אחר החשבוניות.
אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, קורא למשרדי הממשלה לפעול: "לחשיפת נתוני ההוצאה על כלים וציוד חד-פעמי יש חשיבות גדולה בבחינת האופן שבו בוחרים משרדי הממשלה והרשויות השונות לפעול. זאת בהתחשב בכך שיש קונצנזוס רחב סביב הצורך לצמצם את השימוש בכלים חד-פעמיים בשל השפעותיהם השליליות על הסביבה. ראוי שמשרדי הממשלה יהוו דוגמה ויקבלו על עצמם לחדול משימוש בכלים חד-פעמיים ככל שניתן ובהקדם האפשרי. פתרונות מיסוי, יעילים ככל שיהיו, עדיין יעילים פחות מהימנעות משימוש".
דווקא במשרד הבריאות: אין נתונים על צריכת החד-פעמי
לא כל המשרדים ענו לבקשת גלובס והצלחה ובולט בהיעדרו משרד הבריאות, האמון על בריאות הציבור. במשרד הבריאות, אחד המשרדים הגדולים ביותר בממשלה, כלל אין נתונים בנושא. זאת, למרות שלאורך תקופת הקורונה הארוכה, במשרד הבריאות דווקא עודדו את הציבור, את משרדי הממשלה והעסקים להשתמש בכלים חד-פעמיים, למרות שבסמוך לתקופה שבה פרצה המגיפה לחיינו - העידו רופאים שאין כל יתרון בשימוש בכלים חד-פעמיים, שכן קורונה איננה עוברת לאדם על ידי מגע בחפצים, ושטיפת כלים בסבון ובמים היא טובה דיה.
הקשר בין בריאות וסביבה הוא קשר הדוק. לאורך השנים האחרונות, הצביעו מחקרים על הסיכונים הבריאותיים העולים משימוש בפלסטיק חד-פעמי. פרופ' חגי לוין, מומחה לבריאות הציבור, מסביר: "הסכנות הפוטנציאליות לבריאות הציבור מכלים חד-פעמיים הן רבות: בייצור - זיהום אוויר וכימיקלים. שינוע וצריכה - זיהום אוויר ביבוא ושינוע. ושימוש, חשיפה למזהמים ובראשם PFAS (מכונים 'כימיקלים לנצח', שאינם מתפרקים באופן טבעי ויכולים להצטבר בבני אדם. בשנים האחרונות, מחקרים מצביעים על כך שהם קשורים למחלות כבד, מומים מולדים ואף סרטן, ש.א).
"חלק מהחומרים המצויים בכלים החד-פעמיים, כאשר הם באים במגע עם טמפרטורה חמה ולא עומדים בתקינה בריאותית, זולגים מהם חומרים למזון, וכך הצרכנים נחשפים לחומרים שגורמים לשיבוש אנדוקריני, השמנה, ופגיעה בפוריות. כמויות פסולת שמושלכות לרשות הרבים, פוגעות במערכות האקולוגיות וגם באדם. לבסוף, כשמסלקים את הפלסטיק, הוא לא מתכלה עם השנים אלא הופך לחלקיקי מיקרופלסטיק מזהמים, שיכולים להגיע לא רק לחיות ולסביבה, אלא גם למזון שלנו, לקנה הנשימה ולגוף". ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה לדברים.
השינוי הישראלי: איטי ולא מספיק
צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל, לא רק גבוהה ביחס לעולם, היא גם הכפילה את עצמה בעשור האחרון, בניגוד למגמה במדינות המפותחות. במדינות רבות בעולם, אוסרים שימוש בחלק מכלי הפלסטיק החד-פעמיים. כך למשל, סלובניה הודיעה החודש כי תאסור מכירה של סכו"ם, צלחות, קשיות ומוצרים נוספים, ובכך תצטרף לאיחוד האירופי ולאנגליה שהודיעה אף היא על תוכנית לאיסור מכירה של כלי אכילה חד-פעמיים, כחלק ממלחמתה בפלסטיק. לכן, גם אם מיסוי הכלים החד-פעמיים הוא צעד ראשון בכיוון הנכון, ישראל מתקדמת בצעדים איטיים וקטנים יחסית למדינות אחרות שלקחו את המאבק בכלים החד-פעמיים כמה צעדים קדימה.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"