פרויקט המטרו, "המס" על הרפואה הפרטית, הפיקוח על המטבעות הווירטואליים וחיוב הבנקים לדווח לרשות המסים על פעילות בחשבונות עסקיים - כל אלה, ושורת נושאים נוספים, יצאו מחוק ההסדרים, אשר מצטמצם משמעותית לקראת הגעתו לאישור הכנסת.
במסגרת משא ומתן שנוהל בין יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי לשר האוצר אביגדור ליברמן, בשיתוף יו"ר הקואליציה עידית סילמן וסגנה בועז טופורובסקי וכן יושבי ראש סיעות הקואליציה, הוסכם על צמצום משמעותי של כ-30% מחוק ההסדרים.
במסגרת ההסכמות הוחלט, כי יפוצלו מחוק ההסדרים - ויעברו להליך חקיקה רגיל לאחר העברת התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2021-2022 - חלק מהחוקים המורכבים והגדולים שתוכננו, ביניהם מרבית חוק המטרו, אשר הוחלט כי לאור היקפו ומורכבותו רוב פרקי החוק (למעט הקמת הרשות הייעודית) יועברו למסלול חקיקה רגיל.
עוד הוצאו מחוק ההסדרים הכוונה לגבות תשלום על ביטול תורים לרופא מקצועי, וכן החקיקה שקבעה, כי יעלה סכום ההשתתפות העצמית לרופא מקצועי במערכת הבריאות. בנוסף בוטל החוק שחייב הליך מכרזי להקמת מרפאה או חדר ניתוח, זאת בטענה כי "מדובר בנושא מורכב בעל השלכות רחבות על הבריאות מבחינת זמינות השירותים לציבור ואיכותם".
נראה גם כי הלחץ של קופות החולים וחברות הביטוח פעל, וההיטל שמשרד האוצר תכנן להטיל על שירותי הרפואה הפרטיים יצא מחוק ההסדרים. לפי ההחלטה שאושרה בראשית החודש במסגרת אישור חוק ההסדרים בממשלה, ההיטל על קופות החולים צומצם מ-40% כפי שתוכנן תחילה ל-10%, וזה שיוטל על פעולות שיבוצעו במסגרת חברות הביטוח, שעמד אף הוא על 40%, צומצם ב-10% בלבד ויעמוד על 30%. כעת גם חברות הביטוח וגם קופות החולים יכולות "לנשום לרווחה" כאשר ההיטל מצא את דרכו אל מחוץ לחוק.
נושא נוסף שיצר קושי בשוק המטבעות הווירטואלים ועורר ביקורת רבה, ומצא את דרכו אל מחוץ לחוק ההסדרים, היה הכוונה של האוצר להטיל פיקוח על מטבעות וירטואליים באופן שבו מי שמחזיק במטבע וירטואלי בשווי של 200 אלף שקל לפחות או שעלות רכישתו היא בסכום של 200 אלף שקל ומעלה יחויב בדיווח לרשות המסים. בשלב זה ירדה החקיקה האמורה מהפרק.
רשות המסים סופגת ויתורים
מההסכמות האחרונות עולה כי רשות המסים תיאלץ לספוג כמה ויתורים כבדים, בנוגע לנושאי דגל שהיא מנסה לקדם בשנים האחרונות. ראשית, מנהל רשות המסים ערן יעקב יאלץ לוותר על מאגר המידע שתכנן להקים ממידע שיקבל ממוסדות פיננסיים על פעילות עסקית של לקוחותיהם.
בשנים האחרונות מנסים לקדם ברשות המסים חקיקה שתחייב גופים פיננסיים להעביר לרשות מידע בנוגע לפעילות הפיננסית של הלקוחות, בדומה למידע שמגיע לרשות לאיסור הלבנת הון - אך ללא הצלחה עד כה.
התוכנית השנייה אותה ביקש מנהל רשות המסים לקדם במסגרת חוק ההסדרים היא התוכנית לאמץ את "המודל הצ'יליאני" למעקב אחר חשבוניות פיקטיביות. על פי המודל - שזכה בישראל לכינוי "חשבוניות ישראל" - כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל יחויב לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה.
המטרה של רשות המסים היא להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה. התוכנית ספגה ביקורת משמעותית ממומחי מס ומהלשכות המקצועיות (לשכת יועצי המס, לשכת רוה"ח ולשכת עוה"ד) כאשר נחשפה ב"גלובס" בראשית 2020, אך ברשות המסים התכוונו להעביר אותה בחוק ההסדרים הנוכחי חרף הביקורת. בשלב זה, כאמור, התכנית נבלמה.
בנוסף ייאלץ ליברמן לוותר על התוכנית השאפתנית שלו לניהול סיכוני שיטפונות באמצעות טיפול בתשתיות הניקוז במדינה. ליברמן הכריז על התוכנית לטיפול בתשתיות ניקוז כחלק מפיתוח הדיור והגנה מפני שיטפונות אך הוחלט כי תיקון חוק הניקוז יפוצל מהצעות החוק ויידון בהליך חקיקה רגיל.
עוד יצאו מחוק ההסדרים השינויים המבניים שתוכננו בדואר ישראל (התוכנית לשינוי שירותי הדואר בישראל לרבות הפרדה מבנית בין חברת הדואר לבנק הדואר); צמצום המצאת דרישות תשלום בגביית קנסות ממשלתית; שינוי מנגנון הלוואות לדיור (חקיקה הנוגעת לתנאים לקבלת הלוואה לדיור שתעשה שינוי ביכולת לקבל הלוואה); תוכנית הדיגיטציה הממשלתית ( חקיקה הנוגעת למסירת פרטים דיגיטליים מאזרחים כמו מס טל, מייל וכו' כדי שיהוו ברירת מחדל בקשר של גופים ציבוריים עם האזרח. יפוצל מהצעת החוק ויידון בהליך רגיל); הקלות ברגולציה של החברות הממשלתיות (רגולציה ביחס להקמה ורכש של חברות ממשלתיות); שינויים בחוק תובענות ייצוגיות (מספר תיקונים שעיקרם הוא חיזוק ההגנות המיוחדות הניתנות כיום ל"רשות ציבורית" שמוגשת נגדה תובענה ייצוגית); ובתחום מיסוי המקרקעין ירדה הכוונה להחיל חישוב מס שבח לינארי והקשחת תנאי המס בשיחלוף דירת מגורים.
יו"ר הכנסת מיקי לוי מסר בתגובה כי "חוק ההסדרים שיונח כעת לאחר הפיצול יאפשר לכנסת לדון בו באופן רציני ומספק. שאר הרפורמות שיפוצלו יידונו בכנסת במסלול חקיקה רגיל".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"