תקציב המדינה שאושר אתמול (שני) בממשלה אינו רק בשורה לפוליטיקאים, חלק מהרפורמות שנכנסו פנימה ישפיעו באופן ישיר על הכיס של כולנו, חלקן לטובה וחלקן לרעה. לפניכם הנקודות החשובות שיורגשו בארנק שלכם באופן מיידי, עם אישור התקציב בכנסת לקראת סוף השנה.
איפה הציבור ירוויח?
ברגע האחרון הוחזרה לחוק ההסדרים התוכנית לפתיחת המשק לייבוא. התקינה בישראל תוצמד לתקינה באירופה, במקום ההליך המסורבל כיום, שבו מוצר שנמכר במדינות מפותחות צריך לעבור הליך בירוקרטי ארוך ויקר בארץ כדי לקבל היתר מכירה בישראל. כיום אחת הסיבות שהמחירים בארץ גבוהים היא שמספר מצומצם של יבואנים רשמיים שולטים בשוק, וספקים קטנים מתקשים להיכנס אל תוך התחרות בגלל רף הכניסה הגבוה שמציבה הרגולציה.
ההשפעה תחול על מגוון רחב של מוצרים, החל במוצרי חשמל, דרך מזון ותמרוקים ועד מוצרי ילדים. בעקבות כך מעריכים באוצר שהציבור יחסוך כ-5 מיליארדי שקלים בשנה, אבל קשה לאמוד בדיוק בכמה יירדו המחירים, כיוון שזה תלוי בעיקר ברמת התחרות בפלח השוק הספציפי של כל מוצר ומוצר. כלומר, המחירים יוזלו עבור היבואנים והקמעונאים, וההחלטה תהיה שלהם עד כמה לגלגל את ההוזלה אל הצרכן הסופי. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מ-2022.
הרפורמה בחקלאות, שהיא אחת הנקודות השנויות במחלוקת בתקציב, אמורה גם היא להוזיל את סל הקניות של הצרכן הישראלי, לאחר הפחתת המכסים על יבוא והקלת הרגולציה על יבוא. כפי שחשפנו ב-N12, המחירים החדשים לפי תחזיות באוצר משקפים הוזלות צנועות של אחוזים בודדים באננס ופטריות למשל, אבל מגיעים גם להנחות של עשרות אחוזים בביצים ומוצרים נוספים.
בשלב המיידי יוזלו כ-15 גידולים חקלאיים, שחלקם רחוקים מלהיות מוצרי יסוד הנמצאים בכל בית, לדוגמה חבושים וגויאבות. אבל בשלבים הבאים תתמקד הרפורמה גם בפירות פופולריים כמו תפוחים ותפוזים, לצד הירקות הנפוצים בסלט הישראלי כגון עגבניות, מלפפונים ובצל.
ואיפה הציבור ישלם יותר?
לאחר שליברמן נכנס לתפקידו כשר האוצר הוא הכריז שהתקציב לא יכלול העלאות מיסים. אחרי שהוא החליט על העלאת מחירי הארנונה למגורים, טען ליברמן שארנונה זה לא מס כי הכסף לא הולך לקופת האוצר אלא לרשויות המקומיות. הארנונה אומנם לא נכנסה בסוף לתקציב, אבל אחרי שכבר פורסמה חבילת המיסים החדשה, שכוללת התייקרויות של הזמנת מוצרים מהרשת, מע"מ על שירותים דיגיטליים כמו נטפליקס, מס על שתייה ממותקת, כלים חד-פעמיים ואפילו ביטקוין – אז כבר הסבירו בסביבתו של ליברמן כי ההבטחה שלא יועלו מיסים כוונה למיסים "קלאסיים" כמו מס הכנסה או מס חברות.
ההתייקרויות שיוולדו מהתקציב לא יגיעו כולן כמיסים, וגם לא יגיעו כולן בבת אחת. כך למשל, בעוד שמכשירי החשמל יוזלו, השימוש בהם יתייקר. כחלק מהרפורמה שסוכמה בין האוצר למשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה, חשבון החשמל צפוי לעלות ב-5% בהדרגה, בין השנים 2023 ל-2028.
השפעה אפשרית נוספת של התקציב על יוקר המחיה בטווח הבינוני היא במחירים שמשלמים הורים על גני הילדים. במסגרת ההסדרה של הגנים ומעונות היום יוטלו עליהם תנאים שונים, חלקם הגיוניים יותר, כמו הגבלות על צפיפות הילדים, וחלקם תמוהים, דוגמת קביעת גובה התקרה של הגן. בעלי הגנים מזהירים שרבים לא יוכלו לעמוד בדרישות וייסגרו בהמוניהם. אם זה אכן יקרה, הביקוש הגבוה ממילא לגנים פרטיים ביחס למספרם רק יגבר, והמחירים יטפסו עוד יותר.
השפעת התקציב על מחירי הגנים לא תורגש בשנת הלימודים הקרובה, גם משום שהתהליך לא יהיה מיידי וגם כי החוזים עם ההורים נקבעים בדרך כלל כמעט שנה מראש. אבל אפילו אם נניח את סוגיית התקציב בצד, מחירי הגנים הפרטיים מתייקרים מדי שנה, והשנה צפויה התייקרות משמעותית, שיכולה להגיע ל-10% בחלק מהגנים, המנומקת בסעיפים אחרים שכבר אושרו קודם בהסדרת הגנים.
ישנם גם תחומים שבהם הצעדים החדשים יגרמו לישראלים לשלם יותר, אבל בצדק. כחלק מהמאבק בכלכלה השחורה ולאור השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות, מוצע לקבוע שהחל באוגוסט 2022 בעסקה שבה מעורב עוסק תעמוד מגבלת הסכום לשימוש במזומן על 6,000 שקלים, ובעסקאות בין אנשים פרטיים על 15 אלף שקלים, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב, שייוותר על 50 אלף שקלים. פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקלים בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקלים בשנה, החל משנת 2023, בעיקר ממניעת העלמות מס והלבנת הון.