הרפורמה שתשים סוף למחירים היקרים בסופר? שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, הציגו היום (חמישי) תכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה. במרכזה של הרפורמה המהפכנית, הסרת חסמי ייבוא ויצירת מסלולי ייבוא מקלים, שיאפשרו תחרות אמיתית בענפים רבים ויוריד את המחירים. הרפורמה, אם תצא לפועל, תחסוך לציבור הישראלי 5 מיליארד שקלים לפחות.
עיקר התוכנית של האוצר מתבסס על הפחתת הרגולציה שמוטלת על היצרנים בבואם לייבא מוצר לישראל. כך למשל היצרן יוכל לייבא על בסיס עמידה בקריטריונים הרגולטוריים של אירופה או ארה"ב, על בסיס הצהרה בלבד, מה שכיום לא מתאפשר, ונדרשת עמידה גם בתקן הישראלי.
התכנית מתווה לוחות זמנים ברורים וצפויה לחול בפעימות בתוך כשנה. הרפורמה מתבססת על מתבססת על רפורמה שנערכה בשוויץ בשנת 2010 – רפורמת "Cassis-De-Dijon" אשר נועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשוויץ ולהביא לירידת מחירים. הקווים המנחים לתכנית הותוו כבר בשנת 2014 בהמלצות ועדת לנג, שעוגנו בהחלטת ממשלה להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא.
בעקבות פרסום התוכנית, גורמים באוצר שוחחו עם N12 ואמרו שאמנם בשנים האחרונות ניסו לקדם רפורמה כזו או דומה לה בתחום אך יצרנים ישראלים רבים "שמו לה מקלות בגלגלים", וכן מכון התקנים שהתנגד נחרצות לצעדים כאלה שוב ושוב. עם זאת, עכשיו באוצר נחושים מאוד לקדם את התוכנית ומבחינתם "מה שנכון לאירופה נכון גם פה בישראל".
הבעיה: אין ייבוא - המחירים יקרים
משרד האוצר הציג נתונים שלפיהם בענפים שאינם חשופים לייבוא המחירים בישראל גבוהים באופן משמעותי ממדינות ה-OECD האחרות. כך למשל במוצרי מזון רבים - מלחם ודגנים, דרך שמנים, בשר, דגים, ועד פירות וירקות - אך לא רק, גם בענף חלקי החילוף לרכב ישראלים משלמים יותר, במוצרי התינוקות והתמרוקים ואף בריהט ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה.
מעל כולם נמצאים מחירי מוצרי החלב, שנשלט כולו על ידי המדינה הן במחירים המפוקחים והן בקביעת מחיר המטרה ומכסות הייצור, והייבוא בו מוגבל למינימום. הענף היחיד שאינו חשוף לייבוא אך המחירים בו נמוכים מממוצע ה-OECD הוא ענף התקשורת.
עוד הציג משרד האוצר את נתוני הלמ"ס והבנק העולמי, שמראים כי בניגוד למגמה העולמית שרק מגבירה את המסחר הגלובלי, בישראל המגמה הפוכה: משנת 2012 שיעור הייבוא והייצוא מהתוצר הישראלי רק יורד.
הבעיה, לטענת משרד האוצר, היא שהרגולציה המוטלת על טובין מיובאים בישראל חוסמת ייבוא: הרגולציה הישראלית לא מתאימה לזו שנהוגה בשאר המדינות המפותחות, האכיפה שלה מתבצעת עוד לפני הכניסה לשוק (במקום הצהרה בכניסה ואכיפה בשווקים), המדינה חוסמת ייבוא מקביל על ידי דרישת מסמכים מהיצרן ואין ברירת מחדל - כלומר אין תמריץ לרגולטור לעדכן את הרגולציה.
הפתרון: הפחתת רגולציה
באוצר רוצים לשנות את משטר הייבוא, צעד שיחסוך לציבור כ-5 מיליארד שקלים בשנה בהערכה שמרנית. השינוי יתבצע על ידי עיגון בחקיקה ראשית ויתן מענה רוחבי לבעיית הייבוא.
הצעדים העיקריים בתוכנית:
עדכון הרגולציה הישראלית:
עקרונות: עדכון הרגולציה לפי עקרונות של מדינות ה-OECD, התאמה לדרישות הרגולציה שחלות על יבוא במדינות מפותחות, שינוי משטר האכיפה למשטר של הצהרה על עמידה ברגולציה ומיקוד האכיפה לפי ניהול סיכונים (מעבר לאכיפה בדיעבד), התאמת הרגולציה כך שלא תמנע יבוא מקביל.
עקרונות אלו יחולו על רגולציה ישראלית קיימת וחדשה
רפורמת Cassis-De-Dijon:
עקרונות: מסלול יבוא מוצרים על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב ושיווקם באותם גושי סחר בהתאמה, הייבוא יעשה במסלול ירוק על בסיס הגשת הצהרה.
מסלול לייבוא מקביל:
המסלול נועד לצורך הגברת התחרות בין הייבואנים על מוצרים קיימים בשוק, ולעודד כניסת יבואנים קטנים במוצרים המיובאים כיום בבלעדיות.
עקרונות: יבוא מוצר יתאפשר על בסיס הגשת הצהרה על התאמה למוצר המשווק בישראל וצירוף בדיקת מעבדה המאמתת את ההתאמה ללא צורך במסמכים מהיצרן המקורי.
הצעד הראשון והמידי - רפורמה בתקינה: בעוד שנה, בתחילת יוני 2022, יעברו כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי למסלול של הצהרה על עמידה בתקן בכניסה לשוק ואכיפה בדיעבד. על פי דוח RIA שנערך במשרד הכלכלה והתעשייה, מהלך זה לבדו צפוי לחסוך לציבור הצרכנים כמיליארד שקלים בשנה.
יש לציין כי על אף שמדובר בתוכנית מקיפה ביותר, ישנם ענפים משמעותיים שיוחרגו ממנה: בשר, ביצים, דגים, ירקות ופירות עדיין יצטרכו לעבור בדיקה ישראלית בכניסה לארץ, ועל פי הצהרות האוצר יטופלו במסגרת רפרומה נפרדת. בנוסף מוצרים בעלי סיכון גבוה, כמו מוצרי מזון לתינוקות או לבעלי רגישויות, תוספי תזונה ועוד, עדיין יצטרכו לעמוד ברגולציה הקיימת.
"הגיע הזמן לפשט תהליכים"
שר האוצר, אביגדור ליברמן, מסר: "פתיחת השוק לייבוא ולתחרות היא השלב הראשון בסל הפתרונות שאני מקדם לטיפול ביוקר המחיה בישראל. אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל. הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת על מנת ולאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים. אני מודה לשרת הכלכלה והתעשייה על שיתוף פעולה פורה ועל הבנה עמוקה בצורך בצעד חשוב זה".
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, הוסיפה: "הרפורמה נעשית בשיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה ומצטרפת לשורת רפורמות, ובראשן הרפורמה ברגולציה, שמטרתן לחזק את כושר התחרות של המגזר העסקי, להפחית חסמים לפעילות עסקית, להגביר את יעילות המשק ולהגדיל את הפריון, וזאת במטרה להביא לצמיחה גבוהה של הכלכלה לרבות הייצור והתעשייה הישראלית".