הקרב על כוח האדם האיכותי בענף ההיי-טק שובר שיאים בשנה האחרונה. בענף קיים מחסור של כ-10,000 עובדים, וכשיש ביקוש ואין היצע השווי של כל עובד מרקיע שחקים - ותנאי ההעסקה לא מפסיקים לעלות. ממסיבות מפוארות ועד משכורות עתק, בחברות הגדולות עושים הרבה מאוד כדי לשמר ולגייס את העובדים הטובים ביותר, מתוך הבנה שבלי העובדים האלו אף שקל לא ייכנס לקופה.
"מדינת חדי הקרן" - הפרק הראשון: איך הפכה ישראל למעצמת סטארט-אפים?
"מדינת חדי הקרן" - הפרק השני: איך קורה שעובדים שכירים בחברה הופכים למיליונרים?
השכר של הייטקיסט ממוצע, שמלכתחילה היה כפול מהממוצע במשק, עלה בכ-9,000 שקלים ב-4 השנים האחרונות, לעומת עלייה של כ-2,000 שקלים בלבד בשאר המשק. רמת השכר ההתחלתי למי שנכנס לסטארט-אפ בלי כל ניסיון קודם, ובלי שהיה ביחידת מודיעין בצבא, יכולה להגיע ל-12 אלף שקלים, ומי שמגיע עם קצת ניסיון יכול להתחיל ב-30 אלף שקלים לחודש. רף השכר הגבוהה ממילא עולה עם הזמן ככל שהמחסור בעובדים מחריף.
"עובד טוב בדרך כלל יקבל עשר הצעות לפני שהוא יצא מהעבודה הקודמת שלו או מהצבא", חושף לירון דמרי, מייסד ונשיא חברת FORTER, "ואני חושב שלעובדי היי-טק האירועים והמסיבות שאנחנו עושים זה מרכיב מאוד משמעותי בהערכת מקום העבודה, ובהבנה של כמה מקום העבודה מוכן להשקיע בחזרה".
מועדון סגור
הפרופיל הקלאסי של סטארטאפיסטים בישראל הוא של יוצאי היחידות המובחרות בחיל המודיעין. למתבונן מבחוץ על ממלכת חדי הקרן זה מרגיש ממש כמו קליקה סגורה. כל היזמים מכירים זה את זה, חלקם עבדו יחדיו בעבר, ורובם המוחלט גברים. ולכן עינת גז היא חריגה מאוד בנוף של ההיי-טק הישראלי.
גז היא האישה הישראלית היחידה שהובילה את החברה שלה, "פאפאיה גלובל", לשווי של מיליארד דולר, אך בדרך היא נתקלה בלא מעט מכשולים: "נסעתי לארצות הברית להיפגש עם קרנות שנורא התעניינו בחברה, ובאתי בהריון, וכל הפגישות האלה הסתיימו ב'לא'. ידעתי שהלא שאני מקבלת זה בגלל ההריון. זה היה לי ברור".
חודשיים בלבד אחרי הלידה עינת יצאה לסיבוב גיוס נוסף, הפעם כשההיריון כבר לא היה הפיל שבחדר, היא הצליחה בקלות לגייס 45 מיליון דולר. נשים הן לא היחידות שנדיר לראות במחוזות היי-טק הישראלי, כמעט ואין אנשים מהחברה הערבית או החרדית, מהקהילה אתיופית או חובשי כיפות.
לירון דמרי מנפץ שניים מהקריטריונים של המועדון הסגור – הוא חובש כיפה שהגיע להיי-טק ללא ניסיון קודם. הוא מספר על המהפך שעבר ההיי-טק הישראלי שאיפשר לו להגיע לעמד בו הוא נמצא כיום: "אני חושב שמה שקרה להיי-טק הישראלי הוא תהליך מרתק. התחלנו מלפתור בעיות טכנולוגיות, והיום אנחנו מנסים לפתור בעיות של אנשים. ברגע שהתרחש המעבר הזה, פתאום לאנשים שהם לא בהכרח כותבי קוד יש הרבה מאוד מה לתת".