מוטב מאוחר מאשר אף פעם: תקציב המדינה אושר הבוקר (שני) בממשלה, לראשונה זה שלוש שנים, בתום דיונים שנמשכו לאורך הלילה. אנשי משרד האוצר הלכו לישון הבוקר עייפים אך מרוצים, אחרי שהרפורמות שהציעו במסגרת חוק ההסדרים עברו כמעט במלואן. רק סעיף אחד נפל ברגע האחרון, והוא ההצעה לקנוס מטופל שקבע תור לרופא ולא הגיע אליו מבלי שביטל את התור. אלא שהתקציב עדיין לא אושר סופית: בקרוב הוא יוגש להצבעות בכנסת, שם התמונה יכולה להשתנות. N12 עושים סדר
מהו גודל תקציב המדינה 2021?
מסגרת תקציב המדינה נקבעה ל-432 מיליארד שקלים בשנת 2021 ו-452 מיליארד שקלים בשנת 2022. את התקציב של המשרדים השונים תוכלו למצוא פה.
מה קורה עכשיו?
לאחר שהתקציב אושר בממשלה עוברים החוקים (חוק התקציב, חוק ההסדרים וההתאמות) לאישור הכנסת. בחודש הקרוב, במהלך פגרת הקיץ, המחלקה המשפטית תנסח את התקציב כהצעת חוק. כשהכנסת תשוב מהפגרה, ב-1 באוקטובר, יעלה התקציב לקריאה ראשונה, משם הוא יעבור לאישור ועדות הכנסת שיוכלו להכניס בו שינויים, ולאחר מכן לקריאה שנייה ושלישית במליאה. הדד-ליין לאישור התקציב באופן סופי הוא 31 באוקטובר.
מה יעבור בדיוק כפי שהוא ומה עלול להשתנות?
מסגרת התקציב שאושרה בממשלה היא קשיחה ואותה הכנסת כבר לא תוכל לפרוץ. אבל בוועדות הכנסת השונות צפויים הח"כים לנסות להכניס או להפיל סעיפים שונים ברפורמות של חוק ההסדרים. באוצר טוענים שחוק ההסדרים יעבור במלואו בכנסת, אבל גם הם יודעים שנותרו כמה נקודות רגישות שעוד יעלו לדיונים.
איזה רפורמות בסכנה גדולה ליפול?
הרפורמה ה"מתנדנדת" ביותר היא הרפורמה בחקלאות, שבמסגרתה יופחתו מכסים על ייבוא פירות, ירקות וביצים. הבוקר הגיבו החקלאים לאישור התוכנית בממשלה: "נמשיך להיאבק בכל הכוח בתוך הכנסת ובכל הכלים העומדים לרשותנו עד לביטול הגזרות".
קודם לאישור אמרו שר הביטחון בני גנץ וסיעת כחול לבן שיתנגדו לרפורמה, אולם לבסוף הצביעו בעד חוק ההסדרים. הנושא שנותר עדיין במחלוקת הוא היקף הפיצויים לחקלאים הישראלים. עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי חילוקי הדעות בממשלה סביב הרפורמה בחקלאות התמוססו אחרי שהמשרדים "הבינו את היקף התמיכה האמיתי בחקלאים".
נקודה נפיצה נוספת היא הרפורמה בהוזלת מוצרי ייבוא כמו תמרוקים ומוצרי חשמל. אתמול הרפורמה הזאת כמעט ונפלה מהצעת החוק, אבל הוחזרה אליה ברגע האחרון לאחר מאבקים, שעלולים עוד לחזור בסיבוב הבא בכנסת.
נושא נוסף שעוד עלול לעורר מחלוקות הוא אגרות הגודש לנהגים בכניסה לתל אביב, שאמורות להיכנס לתוקף בשנת 2024. תחילה התנגדה לכך שרת התחבורה מרב מיכאלי, אולם היא הגיעה הלילה להסכמות מול האוצר, שדוחף את התוכנית הזאת כבר כמה שנים.
איך נפתר המשבר מול משרד הבריאות שאיים לפוצץ את דיוני התקציב?
המוקש המרכזי בשבוע האחרון היה תקציב מערכת הבריאות. לאחר שנים של ייבוש תקציבי, מערכת הבריאות זכתה בשנת הקורונה לתוספות תקציביות ולתקנים נוספים. השאלה הייתה עד כמה מהתוספות האלה יישארו במערכת גם בתום המשבר.
במהלך הלילה באוצר "בלעו צפרדע" בעלות 2 מיליארדי שקלים, שיתווספו לתקציב הבריאות. צעד זה יקזז חלק מקיצוץ תקציב הבריאות שתוכנן מלכתחילה, מכ-54 מיליארד שקל לכ-43. בשורה התחתונה, תקציב הבריאות (כולל תקציבי הקורונה) יקוצץ ב-9 מיליארד שקל במקום ב-11 מיליארדים. התוספת תתקבל באופן מיידי ב-2022. בעקבות פריצת התקציב בבריאות, שאר המשרדים יקוצצו בשיעור אחיד של 1.5%, למעט משרד הביטחון שהוחרג מהקיצוץ.
מה יקבלו חברי הכנסת בתמורה לתמיכתם בתקציב המדינה?
במסגרת התקציב אושרו כספים קואליציוניים בסך 900 מיליוני שקלים בשנת 2021 ועוד 900 מיליונים ב-2022. מדובר בכספים שמקציבה הממשלה לחברי הכנסת מהקואליציה לפרויקטים אישיים שלהם לפי בחירתם. עדיין לא ברור מי בדיוק מבין חברי הקואליציה ייהנה מהכספים, אבל לפי ההערכות, עיקר הנתח יילך למפלגת ימינה.
ומה תקבל סיעת רע"ם של מנסור עבאס?
גורמים באוצר אומרים שאינם מכירים את 53 מיליארדי השקלים, שעליהם דווח בחודשים האחרונים שסיעת שרע"מ דרשה וקיבלה, כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני על תמיכה בממשלה. במסגרת התקציב מתוכננות שלוש תוכניות, בהיקפים שטרם נחשפו, לתמיכה במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי. נוסף לכך, לתוכנית מיגור הפשיעה במגזר הערבי נוספו 800 תקנים חדשים לשוטרים לתגבור הכוחות בישובים הערביים.