טלטלה בארגוני העובדים: שר המשפטים גדעון סער פרסם היום (שלישי) להערות הציבור את טיוטת תקנות השקיפות באגודות העות’מאניות, שיחילו חובת דיווח על ארגונים רבים, ביניהם כמה מאיגודי העובדים החזקים במשק, כמו ההסתדרות, ארגון המורים ועוד. בעוד שבועיים יקיים השר דיון בנושא ויקבל החלטה סופית לגבי אישור התקנות.
ההחלטה של סער מגיעה לאחר ביקורת ארוכת שנים על כך שאותן "אגודות עות'מאניות", חלקן גופים משמעותיים ביותר שמגלגלים מאות מיליוני שקלים בשנה, למעשה לא חייבים כמעט כלל בדיווח. זאת בשונה מהמצב בגופים אחרים ללא מטרות רווח אשר מחוייבים בדיווח ובשקיפות מלאה מתוקף חוק העמותות.
בהסבר התקנות מובהר כי דוקא גופים כאלה, שאינם למטרות רווח, חשופים יותר מכל לניהול כספים קלוקל ובמקרים מסוימים לשחיתות. בגופים ללא מטרות רווח, הן לתורמים והן לנהנים מהשירותים, אין את המשאבים לפקח על הפעילות התקינה של החברה. זאת בנוסף לעובדה שלגופים אלו אין "בעלי מניות" שלהם אינטרס לוודא את הניהול התקין של החברה, כדי להבטיח את רווחיהם. כך למעשה נותר "נציג" אשר מנהל כספים רבים ללא פיקוח כלל.
באיזה גופים מדובר?
בידי המדינה אין נתונים מדויקים בנוגע לכמות האגודות העות'מאנית הפעילות בה, אך על פי ההערכות קיימים בישראל אלפי ארגונים כאלה, זאת על אף שכבר מספר שנים שאין אפשרות לרשום אגודות עות'מאניות חדשות. חלק מהאגודות העות'מניות הקיימות מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים.
בין האגודות הפעילות הבולטות בישראל ניתן למנות את האגודות הבאות: ההסתדרות הכללית החדשה, ארגון המורים, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות, התאחדות הקבלנים והבונים, הסתדרות המהנדסים, התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות התעשיינים וקופות החולים.
על מה יצטרכו האגודות לדווח?
על מנת להתמודד עם בעיה זו, מציעים במשרד המשפטים להכפיף את האגודות לחובת דיווח שנתית, שבמסגרתה יצטרכו הארגונים (בהתאם לגודלם ולהיקף פעילותם) לדווח על פעילות האגודה , פרטי ההתקשרות עמה, פרטים בדבר חברי ועד ובעלי תפקידים מסוימים בה, פרטים בדבר תאגידים שהאגודה שולטת בהם, פרטים בדבר עסקאות עם צדדים קשורים, פרטים בדבר קרובי משפחה של נושאי משרה המועסקים באגודה או בתאגידים בשליטתה, פירוט נתונים כספיים נבחרים לשנת הדוח, פירוט אירועים חריגים או עניינים מהותיים אחרים שאירעו בשנת הדוח, מורשי חתימה בה ומועד מינויים, פרטי רואה החשבון, ודיווח על חמשת מקבלי השכר הגבוה באגודה.
נוסף על כך, אגודה שמחזורה השנתי עולה על 50 אלף שקלים תחויב בהגשת דוח כספי הכולל מאזן ודין וחשבון על הכנסות האגודה והוצאותיה בכל שנת מס. ארגוני עובדים יוכלו לקבל פטור מהגשת המאזן ודוח שינוי בנכסים נטו לרשם, בתנאי שיעגנו בתקנונם אפשרות גישה למאזן ולדוח השינויים בנכסים נטו לחברי האגודה ולמשלמי דמי הטיפול באופן נגיש ונוח, להנחת דעת הרשם.
בנוסף, על מנת להתמודד עם המחסור הבסיסי במידע על מספר האגודות וטיבן, מוצע בתקנות להפעיל חובת דיווח חד פעמי, שבמסגרתו כל האגודות הקיימות יצטרכו להצהיר על פעילותן בפני המדינה, להירשם ולספק פרטים בסיסיים אודות חברי הוועד וכדומה.
פרק הזמן הקצר שנתן סער להערות הציבור (שבועיים בלבד) ניתן בהתחשב בעובדה שתקנות השקיפות כבר פורסמו בשנת 2019, בתקופת השרה איילת שקד במשרד המשפטים. אולם, בעקבות תחילת מערכת הבחירות באותה תקופה, השרה לשעבר לא חתמה על התקנות בסופו של דבר. לאבי ניסנקורן, שר המשפטים שהגיע אחרי שקד ולשעבר יו"ר ההסתדרות, לא אצה הדרך לקדם את התקנות, ובכל מקרה הוא התכוון להחריג מהן את ארגוני העובדים. לבסוף הסוגיה הגיעה לפתחו של סער אשר מתכוון להאיץ את אישור התקנות.