שרי הממשלה דנים החל משעות הבוקר (ראשון) באישור תקציב המדינה שיובא לכנסת עד לסוף חודש אוקטובר. ראש הממשלה בנט הכריז בפתח הישיבה: "אני יודע דבר אחד - אנחנו מסיימים את הישיבה עם תקציב". שר הבריאות הורביץ ענה: "בוא לא נגיד הופ לפני שקפצנו".
שר האוצר אביגדור ליברמן הדגיש: "אין כאן גזרות, אלא ניסיון לשנות דפוסי התנהגות". הוא הוסיף בנוגע לאישור התקציב: "יהיו דרמות באמצע אבל בסוף יהיה לנו תקציב חדש, באותו רגע נתחיל ספירה של ארבע שנים וחצי לממשלה הזאת - ברמה הממלכתית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיה תקציב".
ליברמן התייחס תחילה למס שיוטל על משקאות ממותקים: "הייתה בתקשורת הרבה דיס-אינפורמציה והרבה פייק ניוז - קודם כול לגבי משקאות ממותקים, ישראלים צורכים הרבה סוכר". השרה שקד פנתה אליו: "אבל למה על קולה זירו?". ליברמן השיב: "חולה סכרת קשה זה בסוף נגמר בקטיעת גפיים. באיזה שכבות יש צריכה גבוהה של סוכר? בשכבות החלשות".
הוא התייחס בהמשך גם למס שיוטל על צריכת כלי פלסטיק חד-פעמיים ולרפורמה בחקלאות: "הצריכה בישראל של כלי פלסטיק היא פי 5, לכן גם כאן אנחנו צריכים להוריד. אותו הדבר בנושא החקלאות, זה ערך ציוני. היום רשומים 13 אלף חקלאים, בפועל יש פחות מ-7,000 פעילים - צעירים לא מצטרפים לחקלאות".
"בעשור האחרון היו עליות מחירים, זה פוגע בשכבות החלשות", המשיך ליברמן, "אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שהוצאנו את החקלאות מ'הסטארט אפ ניישן'. בדונם אחד בהולנד מגדלים פי 8 עגבניות מבישראל. הבעיה שלנו היא שעולם שלישי נכנס לחקלאות - ואם לא נכניס סטארט-אפ ניישן לחקלאות, לא תהיה חקלאות. קראתי דו"ח של רשות התחרות - אין פערי תיווך, זה אגדות. כשאנחנו מדברים על פערי התיווך ע"י רשתות השיווק זה לא כצעקתה ואני מתבסס על דו"ח של רשות התחרות. לכן, מי שרוצה לשמור על החקלאות, צריך להבין שללא חדשנות וצעירים החקלאות לא תשרוד".
שר האוצר פירט את היתרונות של רפורמת החקלאות עבור החקלאים בישראל: "השקעה מסיבית בחדשנות ובמחקר ופיתוח. שנית, תמיכה ישירה בחקלאים. שלישית, אישרתי הגעת 6,000 פועלים זרים לחקלאות. רביעית, מחירי המים שגם בזה החלטנו שנטפל. בנוסף, למרות שיש כבר דו"ח של רשות התחרות, נמנה שוב צוות שיבדוק את סוגיית פערי התיווך".
הקיצוץ הגדול ביותר - במשרד הבריאות
טבלאות התקציב, שהגיעו לידי N12, חושפות שסך הוצאות הממשלה לשנת 2021 יעמדו על כ-606 מיליארדי שקלים, מתוכם כ-68 מיליארדים בעבור התמודדות עם משבר הקורונה. בשנה הבאה, 2022, יירד התקציב ל-560 מיליארד שקלים, שעדיין נחשב לתקציב גבוה במונחים היסטוריים.
הקיצוץ הגדול ביותר בתקציב 2022 יהיה במשרד הבריאות, שאחרי הקורונה הוצאותיו יופחתו ב-11 מיליארדי שקלים ל-43 מיליארד. חיסכון נוסף של 15 מיליארד שקל צפוי בהקצבות לביטוח לאומי, שזינקו בעקבות מודל החל"ת של המדינה ואמורות לרדת לרמה של 50 מיליארד שקל בשנה הבאה. הסכום שתעביר המדינה לרשויות המקומיות צפוי לצנוח ביותר ממיליארד שקלים, לכ-6.1 מיליארד שקלים. יש לציין שהמספרים המפורטים בסעיפי התקציב השונים טרם הוכרעו סופית, והם יסוכמו במהלך הדיון בממשלה.