למרות התאוששות מסויימת בהכנסות, משבר הקורונה והצמצום הדרמטי במספר הטסים משתקפים היטב בדוחות של חברת התעופה אל על. החברה סגרה את הרבעון השני עם הפסד נקי של כ-80 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-104 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה העליונה הציגה אל על הכנסות של 222 מיליון דולר לעומת כ-151 מיליון דולר ברבעון המקביל. הוצאות ההפעלה של החברה הסתכמו ברבעון זה לכ-242 מיליון דולר. בחברה מציינים כי הגידול בפעילות בהשוואה לרבעון השני אשתקד, שבו חלה עצירה כמעט מוחלטת של פעילות הטסת הנוסעים בשל משבר הקורונה, התבטא בגידול בהוצאות ההפעלה ברבעון זה בכ-81 מיליון דולר.
מדובר בעלייה של כ-50% לעומת הרבעון השני בשנת 2020, בעיקר על רקע גידול בהוצאות שכר בסך של כ-25 מיליון דולר כתוצאה מהחזרת עובדים ששהו בחל"ת כתוצאה מגידול בפעילות, וכן מהשפעה שלילית של שערי החליפין ומגידול בהוצאות הדלק הסילוני בסך של כ-23 מיליון דולר. מנגד, הוצאות השכר הושפעו לטובה בשל הסכם ההתייעלות שנכנס לתוקפו החל מחודש יוני 2021 וצפוי להשפיע באופן נרחב יותר בתקופות הבאות.
את המחצית הראשונה של 2021 סיימה אל על עם ירידה של 28% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2020, לרמה של כ-340 מיליון דולר. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 166 מיליון דולר לעומת הפסד של 244 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
אביגל שורק, מנכ"ל אל-על, ציין כי "למרות הקריסה במספר הנוסעים בנתב"ג, הצלחנו לייצב את הפעילות שלנו, עמדנו בתכנית העסקית וביעדים שהצבנו לעצמנו לרבעון זה ואף הצלחנו לשפר את הפרמטרים התפעוליים המרכזיים שלנו; יש לנו מותג חזק, הנהלה חדשה וגמישות תפעולית שהשגנו בעקבות מהלכי ההתייעלות שביצענו; תוצאות הרבעון השני מעידות באופן חד משמעי - כאשר נותנים לנו לעבוד אנו טסים קדימה".
שורק הוסיף כי "התפשטות זן הדלתא מחייבת אותנו להתאים את רמת ההוצאות להיקף הפעילות; בנוסף, אנו נדרשים לחבילת סיוע נוספת מהמדינה, נוכח הגבלות הפעילות החדשות. זאת, בדומה למתחרות של אל על שזוכות לסבסוד מממשלותיהן, המקנה להן יתרון תחרותי לא הוגן".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"