"רכש" חדש לענקית התרופות הישראלית: ד"ר טל זקס מצטרף לדירקטוריון החברה. זקס, בן 55, כיהן כמנהל הרפואי הראשי של חברת "מודרנה", גם במהלך פיתוח החיסון לנגיף הקורונה. לאחרונה הודיע על פרישה ממודרנה - וכעת הוא מצטרף לדירקטוריון של חברת התרופות מישראל.
בסוף חודש ספטמבר תיכנס לתוקף פרישתו של ד"ר זקס ממודרנה. מטבע נמסר: "אם מסתכלים על הרכב הדירקטוריון של טבע, רואים שאנשים מגיעים מכל הממדים - מדע ורפואה, נופך גלובלי, ניסיון רב שנים בחברות גדולות וגם נציגות ישראלית. נוצר הרכב חזק שישרת את החברה נאמנה בשנים הבאות".
בחודש מאי שידרנו במהדורה המרכזית שיחה בין זקס, הישראלי הבכיר ביותר בתעשיית חיסוני הקורונה העולמית, לבין פרופ' גבי ברבש. "אתם הערכתם שיהיו לכם 95 אחוזי יעילות?", שאל ברבש בפתח השיחה וזקס השיב: "אנחנו קיווינו. לא ידענו בהתחלה כמה יעילות תהיה. הנקודה הראשונה שבה הרגשנו טוב לגבי הצפי ליעילות הייתה במאי, כשראינו את התוצאות של הפאזה הראשונה. אנשים שאלו אותי בתוך החברה, בחוץ: תגיד, מה תהיה היעילות? אמרתי: מאה אחוז זה לא מספר רע, אבל אני חושב שזה יהיה קרוב".
ברבש תהה איך היה לנהל את החברה ב"זום" בשנה דרמטית כל כך וזקס השיב: "מהר מאוד אני הבנתי שזאת הייתה שנה נפלאה לכל המופנמים. פתאום הם יכלו להשתתף ולא הרגישו מאוימים, וזה הוציא יכולות אחרות של צוות. פתאום טובי האנשים בעולם מרימים ביוזמתם טלפון ושואלים: אפשר להצטרף אליכם? היכולת שלנו לשכור אנשים איכותיים עם ניסיון הייתה נפלאה".
אחרי מבצע חיסונים רחב היקף, ברבש שאל את זקס איך הרגיש בתור ישראלי כשעיקר ההסכם שישראל חתמה עליו היה דווקא עם פייזר ולא עם מודרנה. "אני גאה מאוד בזה שישראל הייתה מהמדינות הראשונות שראתה את הפוטנציאל", השיב זקס." במשרד הבריאות הבינו מה עומד לקרות ועשו את עבודת השטח. לפייזר הייתה יכולת בחודש דצמבר שלנו לא הייתה. אני מאוד שמח שזאת הייתה התוצאה, המשפחה שלי נהנתה מזה ואני גאה שהטכנולוגיה הוכחה והופצה".
כשברבש שאל את זקס איך זה להיות סלב, הוא השיב בחיוך נבוך: "יש הבדל בין להיות סלב בישראל לבין להיות סלב בארה"ב. בארה"ב אף אחד לא מכיר אותי וזה בסדר גמור. פה בארץ זה אחרת קצת. בפעם הראשונה שמישהו ניגש אליי כשישבתי במסעדה, לחץ לי את היד וביקש להגיד תודה – זה נורא ריגש אותי. זה הפתיע אותי. זה הפיל לי עוד אסימון לגבי מה שעשיתי. התחושה של שייכות שיש לנו כישראלים, לא משנה איפה אנחנו בעולם, זו תחושה שלא נעלמת".